מדוע העורף צריך ביטחוניסט

הודעת מפלגת קדימההבוקר (ג'): "שאול מופז הוא אדם רב זכויות ומעללים, שטעה כששם את שמו הטוב וערק בעבור תפקיד משני ונטול סמכויות בממשלה צינית וחסרת בושה". בהודעה נוספת, של ח"כ קדימה יואל חסון נאמר, כי " מופז, שהיה כנראה סוס טרויאני, פגע כל הזמן בשמה (של קדימה) ובציפי לבני, כאשר המניע הוא אחד - הכשרת התוכנית מראש לעבור לליכוד כשר בכל מחיר".

אוי, כתבתי שאול מופז? אני מצטער, בשני הציטוטים צריך להיות אבי דיכטר. אבל הטעות מובנת, לא? את אותם הדברים אפשר היה לומר על מופז. אבל יותר קל לגנות את דיכטר מאשר את יו"ר המפלגה, שמעשהו היה גרוע בהרבה משל דיכטר. בעוד שדיכטר מהמר רק על עצמו ועתידו, מופז סיכן את תדמית ועתיד מפלגתו כולה כאשר הלך אצל נתניהו - וכאשר עזב כעבור זמן קצר. והוא אפילו לא קיבל שום תפקיד ביצועי.

לא מאור הגולה והביטחון

אני לא חושב שדיכטר הוא מאור הגולה, אולי גם לא מאור הביטחון. אני לא יודע איך תיפקד כראש השב"כ, יש דעות לכאן ולשם. כחבר הממשלה הוא עשה ואמר המון שטויות. כמו למשל הצהרתו, לאחר ההתנתקות, על כך ש"הירידה במספר הפיגועים היא דרמטית", כאשר ברקע נשמע מטח הקסאמים היורד על יישובי הנגב המערבי והפגזות בגבול הצפון.

בסך-הכול קשה לקבוע דעה על דיכטר, כי שום דבר לא ממש בולט אצלו. הוא כזה פרווה, אדם שנוח לו בתוך הבינוניות שבה הוא חי. הוא בטח לא אדם מבריק, כך שלא צריך לצפות ממנו למעשים יוצאי דופן או מקוריים. הוא יכול לעשות את העבודה האפורה, השגרתית. בזה כוחו. אם אפשר לקרוא לזה כוח. האם זה אמור להספיק?

אני מתקשה להבין מדוע הוחלט לחפש ביטחוניסט לתפקיד של הגנה על העורף האזרחי. הרי על הגנת העורף מפני תקיפה אחראי צה"ל. שר העורף אמור לעסוק בנושאים אזרחיים כמו מקלטים, תשתיות, מזון, בריאות וכיו"ב. לא היה טוב יותר למנות לתפקיד אדם בעל שיעור קומה מהמגזר התעשיית-עסקי?

הפטריוט והמדינה

משונה מאוד הביקורת הלעגנית נגד דיכטר שהוא "מובל כצאן לעורף", מועמד ודאי לוועדת החקירה הבאה. כלומר, שהוא מובל באף אל תפקיד שאי אפשר להצליח בו. אז מה? האם זה לגנותו? אולי זה דווקא לזכותו שהוא מוכן לקחת על עצמו תפקיד כה כפוי טובה?

תפקיד שאחרים, ביניהם כמה שרים, לא רצו בו? אולי השרים הללו, הסרבנים, צריכים להיות על המוקד? ביניהם שרים פטריוטיים מאין כמותם, אבל את הצרה הזאת הם לא רוצים. הם היו מוכנים לקבל ג'וב אחר, כזה שסיכויי ההצלחה בו הם מרביים. יש גבול למה שאפשר לדרוש מפטריוט להקריב למען מדינה.