איזי שרצקי | לפני כולם

חשיפת "גלובס": הפסדי העתק בכדורגל הישראלי

קבוצות ליגת העל רשמו בעונת 2011/12 הפסד תפעולי כולל של 96.15 מיליון שקל ■ מעל כולן? מכבי ת"א שרשמה מינוס של 49 מיליון שקל

1. "מועדוני הכדורגל חייבים להיכנס למשמעת חריפה, במיוחד בכל הקשור להוצאות שלהם על שכר שחקנים, על מנת שהענף יהפוך לעסק בריא שמסוגל לקיים את עצמו", נכתב השנה בדוח מקיף של פירמת רואי החשבון Deloitte, שסקר את המצב הפיננסי ההפסדי של המשחק הפופולרי ביותר בעולם.

מסתבר ש"המשמעת" שלא קיימת בליגות הגדולות באירופה, גם לא ממש עובדת בכדורגל הישראלי: מנתונים שהגיעו לידי "גלובספורט" ומפורסמים כאן לראשונה, עולה כי 16 מועדוני ליגת העל סיימו את עונת 2011/12 בהפסד תפעולי כולל של 96.15 מיליון שקל, זינוק של כ-50% בהפסדים לעומת אלו שנרשמו בעונת 2010/11, והסתכמו ב-64.5 מיליון שקל.

המשמעות: בעלי הבית של הקבוצות שוב נאלצו להשקיע כסף פרטי נכבד על מנת לכסות את ההפסדים, שכן על-פי דרישות הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל, לא יכולים מועדונים לצבור גירעונות ולפרוע אותם במועד מאוחר יותר (אלא במקרים חריגים, דוגמת בית"ר ירושלים שזכתה לכמה ויתורים בשנתיים האחרונות).

2. שלא במפתיע, מי שאחראית על לא פחות מ-51% מהמינוס הכולל היא מכבי ת"א. למרות ניסיונות ערים ומוצהרים של מיטש גולדהאר, הבעלים הקנדי של המועדון, לקצץ בהוצאות המטורפות שלו על הקבוצה מאז רכש אותה באוגוסט 2009, ההפסד התפעולי שלה בעונה שעברה הסתכם ב-49 מיליון שקל. פחות נורא מההפסד ב-2010/11, שהגיע ל-57 מיליון שקל, אבל כנראה לא סכום שמטריד יותר מדי את האיש ש"פורבס" מעריך את הונו ב-1.5 מיליארד דולר; ועדיין, מדובר על הפסד עתק במונחים של הכדורגל הישראלי. והנה משהו שלא היה משמח את האנליסטים של Deloitte, אם אלו היו עורכים את הביקורת החשבונאית למכבי ת"א: רק הוצאות השכר שלה אשתקד הגיעו ל-38 מיליון שקל, כמעט פי 3.5 יותר מתקציב המינימום לכל קבוצה בליגת העל בעונה הקודמת.

בסך הכל סיימו 9 מתוך 16 הקבוצות את העונה הקודמת במינוס, כשמיד אחרי מכבי ת"א ברשימת המפסידות נמצאת יריבתה העירונית, הפועל ת"א, עם מינוס של 24 מיליון שקל. אלא שבמקרה של האדומים, הבעלים בשנה שעברה אלי טביב לא נזקק להשקיע הון עצמי על מנת לכסות את הבור: להפועל נשארו בקופה עודפים מהעונה בה השתתפה בליגת האלופות (2010/11), שבה היא רשמה רווח תפעולי של 39 מיליון שקל.

הפרויקט בדרום של אלונה ברקת ממשיך לייצר לה הפסדים כבדים: הפועל ב"ש סיימה את העונה הקודמת במינוס 6 מיליון שקל, שמצטרף למינוס של 8 מיליון שקל שרשמה ב-2010/11. מעניין להזכיר גם את יואב כץ: למרות שיח ציבורי לעגני, ותדמית של "בונקר", הבעלים של הפועל חיפה כיסה רק בשנתיים האחרונות הפסדים בגובה של 7.5 מיליון שקל, כשאת העונה האחרונה סיימה חיפה שלו בהפסד תפעולי של 4.5 מיליון שקל.

אגב, גם שבע הקבוצות "הרווחיות" בכדורגל הישראלי, לא בהכרח יכולות למחוא לעצמן כפיים על מודל עסקי משובח: לדוגמה, המקרה על עירוני רמה"ש, שסיימה את העונה בפלוס של חצי מיליון שקל - אבל בעיקר בזכות הזרמה של כ-5 מיליון שקל מהעירייה המקומית, בתמיכת ראש העיר איציק רוכברגר, שגם מעורב בניהול השוטף והיומיומי של הקבוצה. גם עכו (פלוס 2 מיליון שקל) היא קבוצה שחיה מכספי ארנונה מנופחים, בזמן שקבוצות רבות בליגה לא מקבלות אפילו שקל אחד מהקצבות עירוניות.

ויש גם את "המודל הרווחי" של מכבי פ"ת: קשה להאמין שללא עסקת עומר דמארי המפורסמת, שהכניסה למכבי פ"ת 7.425 מיליון שקל, וכשרותה נבחנת בימים אלו על-ידי מפלג ההונאה של משטרת ת"א, לאחר שהפרקליטות החליטה לפני כחודשיים לפתוח את התיק בנושא - הקבוצה של הלוזונים היתה מצליחה לסיים עונה, שבה היא ירדה ליגה (!), בפלוס של מיליון שקל.

3. חשוב להדגיש: השורה התחתונה של 16 המועדונים, מינוס 96.15 מיליון שקלים, לא בהכרח מספרת את כל הסיפור, ובפועל, החור בכיס של בעלי הקבוצות הוא אפילו גדול יותר. איך יכול להיות? ניקח לדוגמה את עירוני קרית שמונה: האלופה אמנם סיימה את עונת 2011/12 בפלוס של 2.5 מיליון שקל, אבל רק לאחר שבשורת ההכנסות שלה נספרו כ-10 מיליון שקל שהבעלים, איזי שרצקי, מביא לקבוצה בכל שנה מתוך החברה שבשליטתו, איתוראן, תחת קטגוריה של "הסכם אימוץ".

בהקשר הזה, גם מכבי חיפה היא דוגמא מצוינת: הירוקים רשמו ב-2011/12 הכנסות נאות של 57 מיליון שקל, והוצאות בסך 70 מיליון שקל, כלומר שורה תחתונה של הפסד בשווי של 13 מיליון שקל. רק שבתחשיב ההכנסות של חיפה, צריך לקחת בחשבון גם את הסכמי הפרסום והאימוץ שלהם אשתקד, שהסתכמו ב-19 מיליון שקל, כשחלק עיקרי מהסכום הזה מגולם בהסכם החסות שקיבלה הקבוצה מחברת הונדה, שבעלי המועדון יעקב שחר הוא היבואן של רכביה לישראל. זה אומר שמעשית, המיזם של מכבי חיפה עלה לשחר בשנה שעברה הרבה יותר מאותם 13 מיליון שקל שהמועדון הפסיד.

רוצה להיות בעלים
 רוצה להיות בעלים

4. אחת הסיבות העיקריות להפסדים הגבוהים יותר של ליגת העל בעונה החולפת, לעומת זאת שלפניה, היא העובדה שאף קבוצה לא העפילה לליגת האלופות ולכסף הגדול שלו, שמבטיחים רווח תפעולי משמעותי. עם זאת, יש לזכור שבעונה הקודמת שלוש קבוצות השתתפו בשלב הבתים של המפעל המשני - הליגה האירופית, מה שהצליח לצמצם מעט את הפערים.

כפי שפורסם לראשונה ב"גלובספורט", שלוש הקבוצות המדוברות (מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ת"א) הכניסו אשתקד 6.63 מיליון אירו מהקמפיינים שלהן (כ-33 מיליון שקל), וכל זה רק מההכנסות הישירות מאופ"א (לפני מכירות כרטיסים ומנויים).

העונה, מבחינה פוטנציאלית, המצב צפוי להיות קצת יותר גרוע: רק שתי ישראליות - קרית שמונה והפועל ת"א - ייהנו מעונה אירופית עמוק לתוך חודשי החורף; גם יתר מקורות ההכנסה של הכדורגל מצטמצמים, עם ירידה של הקצבות ההתאחדות לכל קבוצה מ-4.7 מיליון שקל ל-4.3 מיליון בלבד, עם קצב מכירת מנויים צולע וירידה צפויה גם במכירות הכרטיסים. מה בכל זאת יכול למתן קצת את העלייה הצפויה בהפסדים הכוללים? אולי רק העובדה שבליגה העונה יהיו 14 קבוצות ולא 16.

צרו איתנו קשר *5988