"מה אתה רוצה להגיד עליי? זה סוד, ואין מה להגיד", כך התפתל ד"ר שמואל קבילי כאשר התבקש להכריע כיצד יוצג באירוע על-ידי ד"ר ניסים דרוויש, שותף בכיר בקרן אורבימד ישראל. הגישה הזו מייצגת היטב את קבילי. המדען שהמציא את אחד הפטנטים הרווחיים ביותר ברפואה בשנים האחרונות, הוא איש צנוע במידה קיצונית.
זה לא מפריע לו להיות איש עסקים "בכלל לא פראייר", כפי שאומרים מכריו. לאחר שעזב את חברת ג'ננטק, שהתעשרה בין היתר על בסיס המצאתו, ולאחר שמכר את חברת "אתרוג" שייסד לתאגיד Life Technologies, הוא משקיע היום בחברות ביומד צעירות, פרטיות ובורסאיות.
הפורטפוליו של קבילי כולל את רדהיל, קפיטל פוינט, ביוקיין מקבוצת כת"ב (שהטכנולוגיה שלה נמכרה לאחרונה לביוליין), אורנים (שקיבלה לאחרונה השקעה מאורבימד ו-GE), נוירודרם בה מושקע גם רוברט טאוב, טריטו ואירודי מתחום הרפואה המקוונת ואחרות.
בשוק שבו מקורות המימון הולכים ופוחתים. תפקידם של אנג'לים כמו קבילי הופך למשמעותי יותר. את הונו קשה מאוד להעריך, אך הוא הגיע עד היום לפחות לעשרות רבות של מיליוני דולרים, והוא צפוי ליהנות בעתיד מהכנסות בלתי מבוטלות נוספות בזכות אותו פטנט.
היקף הפעילות שמבוסס על הפטנט, הוא גדול הרבה יותר. חברת ג'ננטק מקבוצת רוש, בעלת הפטנט, מקבלת עליו תמלוגים של מאות מיליוני דולרים בכל שנה מאז תחילת שנות ה-90, וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון את רווחיה על שיווק התרופות שפיתחה ג'ננטק בעצמה על בסיס הפטנט.
"ההמצאה היום היא בסיס ל-30 תרופות שונות, כ-300 חברות שונות מפתחות עוד 560 תרופות על בסיס הטכנולוגיה הזו וכ-1,270 פרויקטים באקדמיה מבוססים עליה", אמר קבילי באירוע, לא לפני שסיפר כי לא היה מודע לנתונים עד אתמול בערב, כשחיפש אותם לצורך ההרצאה.
בין התרופות המבוססות על ההמצאה ניתן למנות את אווסטין וארביטוקס לסוגים שונים של סרטן, היומירה וריטוקסן לטיפול במחלות דלקתיות, הרצפטין לטיפול בסרטן השד וכאמור - הרשימה עוד ארוכה.
"שוק התרופות שמבוססות על נוגדנים חד שבטיים, מגיע היום ל-44 מיליארד דולר", אומר קבילי, "עד 2018 הוא צפוי לגלגל 80-90 מיליארד דולר. מה קורה אחרי 2018 לא מעניין אותי, כי בשנה זו פג הפטנט".
קבילי היה הדובר המרכזי אתמול באירוע עסקי-חברתי Bio-Beer שערכה קרן אורבימד בשותפות עם משרד עורכי הדין גרינברג-טראוריג, בקרב בכירים מתעשיית הביומד.
קבילי מאמין שההצלחה הגדולה התנקזה אליו, לדבריו, "90% במקרה". ההמצאה קשורה בייצור של נוגדנים לצרכים רפואיים (ראו מסגרת). הטכנולוגיה החדשה שפיתח קבילי, אפשרה לייצר בתוך תא יחיד במעבדה, נוגדן שכולל רכיבים ממקורות שונים. ניתן אפילו ליצור נוגדן שמשלב בין רכיבים שפותחו בעכבר ורכיבים שפותחו באדם. נוגדן אנושי-עכברי משולב נקרא נוגדן כימרי.
"כשנשאלתי לראשונה איך ניתן לייצר נוגדן כזה בתוך תא, לא הייתי מודע למורכבות הרפואית", אומר קבילי. "לפעמים הבורות היא מבורכת, אולי לא הייתי נכנס לזה בכלל".
ומה היה תפקיד יד המקרה? "אנחנו הגענו להמצאה ורצנו לרשום פטנט על הנוגדן החד שבטי. זה היה בשנת 83', כבר לפני 30 שנה. כשהפטנט נרשם, גילינו כי חברה בריטית בשם סלטק הקדימה אותנו בשבועיים. לכן רשמנו פטנט רק לגבי הנושא של הנוגדן הכימרי, שמשלב רכיב עכברי ואנושי. למזלנו, רוב הנוגדנים החד שבטיים שפותחו בעשור הראשון היו מבוססים על הטכנולוגיה הכימרית".
מאבק רווי יצרים
בשלב ההוא החלו קבילי וג'ננטק להתעשר מן הפטנט הצדדי, אך בינתיים החל מאבק בין החברה הבריטית ובין ג'ננטק על הפטנט העיקרי. המאבק היה עז ורווי יצרים וכספים. נקודת המפנה הייתה כאשר קבילי גילה בין חפציו מסמך, טיוטה ראשונה של הפטנט כפי שרשמה עורכת הדין של החברה. כיוון שבבית המשפט האמריקני, לפחות דאז, הפטנט שייך למי שהמציא אותו ראשון ולא למי שהגה אותו ראשון, ג'ננטק קיבלה את הזכות לכל הפטנטים של החברה הבריטית.
קבילי: "מכיוון שהמשפט נמשך כל כך הרבה זמן, הפטנט העיקרי בסופו של דבר נרשם רק ב-2001, והוא נתן לנו הגנה עד 2018. אם הם לא היו מקדימים אותנו, אם לא היה המאבק, אם לא הייתי מוצא את חתיכת הנייר הזו - ייתכן והפטנט היה פג כבר ב-2006". ככל שעוברות השנים, שוק הנוגדנים צומח וכך גם חלקו של קבילי בו.
בכל זאת קבילי לא מרגיש מסופק במאת האחוזים מהצלחתו. "שטף הרעיונות שיש בגיל הצעיר הוא כל כך גדול, שאני בטוח שכל מדען מרגיש וצריך להרגיש סוג של תסכול, כי בלתי אפשרי להגשים את כולם, אבל נותר הרצון".
קבילי ציין בהקשר של האירוע שערכה אורבימד כי "למפגשים אקראיים, בין מולקולות או בין בני אדם, יש תפקיד מכריע. המחשבה שלנו נבנית טלאים על גבי טלאים, כמו האבולוציה". הוא ציין כי "לפני שנה אני ואשתי עברנו בשוק של קמבודיה וראינו נערה יפהפיה, כה יפה שאמרתי - אני חוזר בתשובה כי תכנון כזה - זו הצלחה. לא כמו שלי. אחר כך ראיתי מישהי שהיה בה כיעור כל כך גדול, שאמרתי - מי תכנן אותה? לא חוזר בתשובה!.
"אני אומר את זה כי לא מזמן הסביר פרופסור למתמטיקה לבן שלי, שהאבולוציה לא אפשרית מבחינה מתמטית. הוא אמר את זה מתוך בורות. כל הזמן נוצרת בגוף שלנו אבולוציה. נוגדנים אפקטיביים הם אפשריים רק משום שהם כל הזמן משתנים ויוצרים מבנים אקראיים כדי לפגוש חיידקים שמהירות החלוקה שלהם היא פי 40 מיליון מזו שלנו. כולנו חיים וחושבים בזכות האבולוציה כל יום".
האירוע נערך כאמור במסגרת מפגש bio-beer שאותו מתכננת קרן אורבימד לערוך מדי כמה חודשים בקרב בכירים בקהילת הביומד. ניסים דרוויש מקרן אורבימד אמר באירוע: "אנחנו פותחים את המשרדים שלנו בהרצליה בפני כל יזם או מנהל שרוצה לנהל פגישה במרכז, או מחוץ למשרד. המטרה היא לייצר ערוץ תקשורת בלתי אמצעי עם קהילת הביומד. הרי בלי היזמים, גם לנו אין מה לעשות פה".
ההמצאה של קבילי
במסגרת עבודתו בג'ננטק, המציא קבילי פטנט שמאפשר לייצר משפחה חדשה של תרופות שנקראות "נוגדנים חד שבטיים". להמצאה הזו יש משמעות דרמטית, משום שהיקף השוק של נוגדנים חד שבטיים מוערך ב-44 מיליארד דולר. קבילי לא קופח וגזר קופון של כמה עשרת מיליוני דולרים, לפחות.
איך עובדת ההמצאה? נקודת המוצא היא ש כל נוגדן בנוי בצורה דומה ל"Y", עם זנב ושתי שרשראות. אחת השרשראות כוללת רכיב שיודע לזהות פולש, והזנב יודע כיצד להשמידו. ההנדסה הגנטית מאפשרת כיום לתכנן, עבור כל פולש ידוע, שרשרת של נוגדן שיודעת לזהות אותו.
כשמחברים שרשרת זיהוי לזנב משמיד, מקבלים 'טיל' ממוקד לזיהוי והשמדה של פולשים מסויימים בגוף.
ההמצאה של קבילי יכולה לשמש לא רק נגד פולשים: ניתן לתכנן את הנוגדן כך שיזהה כל חומר בגוף, למשל שיזהה תאי סרטן או תאי דלקת בגוף וישמיד אותם.
הטכנולוגיה שפיתח קבילי מאפשרת לייצר את כל חלקי הנוגדן באותו התא, גם אם הם תוכננו ופותחו בתאים שונים. כשמרבים את התא, מקבלים כמות גדולה של נוגדנים שכולם זהים. הודות ליכולת שלהם לזהות כל תא בגוף, נוגדנים חד שבטיים משמשים גם ככלים לאבחון ולמחקר וצפויים להיות משמעותיים ביותר בעולם התרופות גם בשנים הבאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
