איך אפשר להרוויח כסף ולשמר לקוחות בחנות של 6 מ"ר?

בעלי החנויות הקטנטנות נהנים מהיכולת לשלוט בכל פרט ולא צריכים לדאוג בגלל מחירי החשמל הגואים: "צריך להישאר קטן ושקט עם הכסף בכיס שלך"

בשעה שרשתות האופנה הבינלאומיות מציפות את ענף הנדל"ן המסחרי בישראל בחנויות ענק, הופך גודל החנות לשם המשחק. אחרי ש-H&M פתחה סניפים בשטח 1,300-2,000 מ"ר ואמריקן איגל פתחה חנויות בשטח 600-800 מ"ר, גם הרשתות הישראליות הפנימו שבכדי לזכות בלבו של הצרכן הישראלי עליהן להציג שטחים רחבי ידיים.

ועדיין, גם היום ישנן בנוף המסחרי הישראלי חנויות בשטחים קטנים מאלה בהרבה, חלקן אפילו זעירות, שנוח להן בגודלן הנוכחי, ואין להן שום תיאבון לגדול או להתרחב.

רבים מבעלי חנויות קטנות נוספים מדגישים שהשטח הקטן מאפשר ניסוי וטעייה: "זו התחלה טובה לעסק, היא מאפשרת לבדוק את השוק. למדתי מה הולך ומה לא. גם אם עושים טעויות, לא מפסידים את כל העסק. כל ההוצאות בשטח כזה הן מאוד קטנות, כולל הוצאות חשמל, אז לא מפסידים הרבה", אומרת רחל גינסברג (ראיון משמאל).

רוב החנויות הקטנות נמצאות ברחוב ולא בקניון, בסיס הלקוחות החזק שלהן הוא זה של הקהל החוזר, הוותיק והנאמן.

רחל גינסברג, אם לשבעה, פתחה את החנות HebrewTshirts, ששטחה 8 מ"ר, במארס 2009 ברחוב ההסתדרות 7 בירושלים. החנות עוסקת בהדפסות על חולצות עם כיתובים בעברית ומתמחה בחולצות לתינוקות.

גינסברג, במקור מניו יורק, היא בוגרת המחלקה לעיצוב קרמיקה בבצלאל, שבכלל לא התכוונה לפתוח עסק מסחרי. "כשבתי הייתה בת 13, והלכה לבית ספר מאוד דתי", היא מספרת, "ביקשו בבית הספר ללבוש חולצות צנועות מבחינת המסרים שעליהן. שמתי לב שכל הכיתובים באנגלית על חולצות הם מאוד גסים, ורוב הישראלים לא מבינים מה כתוב על החולצות. בצחוק הכנתי לבתי ולחברותיה חולצות צנועות עם הכיתוב 'בת מלך'. לא חשבתי לפתוח עסק, אבל עוד ילדים ראו את החולצות ורצו לקנות.

"קיימתי כמה ירידים ב-2008-2009 בשומרון ובירושלים ומכרתי חולצות לאט לאט. החולצות הראשונות נשאו את הכיתובים 'בת מלך', 'בן מלך', 'צדיק' ו'צדיקה'. הרעיון היה לשים מסר יהודי חיובי על החולצה, ואז חשבתי לפתוח חנות קטנה".

אין שירותים, יש שכנים

"החלום שלי היה לפתוח חנות בנוה צדק בתל אביב", מספרת גינסברג. "מצאתי חנות בת 60 מ"ר ברחוב שבזי שבנוה צדק, אבל ברגע האחרון הבעלים ביקש עוד סכום גדול לערבות, מעבר לשכר דירה של 8,000 שקל לחודש ל-10 שנים.

"בכיתי 24 שעות", מספרת גינסברג, "וחשבתי שכבר לא תהיה לי חנות, אבל למחרת היום פגשתי חברה בירושלים, עמדנו בגשם ברחוב ההסתדרות (לא הרחק מרחוב המלך ג'ורג') וראינו שם חנות קטנה להשכרה. התקשרתי למספר שהופיע בשלט ובתוך חצי שעה הופיע בעל החנות עם שני עמודי חוזה. דמי השכירות הם 3,000 שקל לחודש בתוספת מע"מ, והיה צורך בשיפוץ החנות, אז קיבלנו חודש חינם".

גינסברג, אישה נטולת טלפונים ניידים ורכב, לא בחרה בחנות עד כדי כך קטנה בכוונה תחילה. "מראש לא רציתי חנות ענקית, אבל גם לא חשבתי על שטח כל כך קטן. אבל פתאום כשעמדתי ליד החנות וראיתי את הכתובת - ההסתדרות 7, ולנו יש שבעה ילדים, יצא סיעתא דשמיא. הכול הלך כל כך בקלות עם החוזה ואני מאמינה שאם משהו זורם, זה אומר שהוא צריך לקרות".

- מה הקושי בשטח כל כך קטן?

"דבר אחד - אין לי שירותים בחנות. אבל ברוך השם, יש לי שכנים טובים, גם הם עסקים, ואני משתמשת בשירותים שלהם. חיסרון נוסף הוא שהשטח לא גדול מספיק כדי ששבעת הילדים שלי יבקרו בחנות בו זמנית. בגלל השטח הקטן, בימים טובים לפעמים לקוחות צריכים לחכות בתור מחוץ לחנות. למזלי עליתי על הביקוש הגדול לבגדי תינוקות, ולכן בגלל שכל דבר שאני מוכרת הוא קטן, גם השטח מתאים לסחורה. יש לנו שלושה אתרי אינטרנט ואני גם שולחת הזמנות לחו"ל".

- ומה היתרון בשטח כל כך קטן?

"בעלי, שהוא אמן, עיצב את החנות ממש כמו בוטיק קטן. בקיץ ביקרו בירושלים הרבה צרפתים ואמרו שהחנות מזכירה בוטיקים בפריז. וגם, בשטח קטן השירות ממש טוב, כי ברגע שמישהו נכנס הוא לא יכול ללכת לאיבוד. אני מדברת עם הלקוחות וזה מביא אותנו לשיחות אישיות".

- ואיך מושכים את תשומת הלב של הקהל?

"בשעות הלילה יש לנו תאורה יפה שמושכת הרבה אנשים, אבל במשך היום, כשהשמש חזקה על הרחוב, אנשים מפספסים את החנות, ויש לנו פחות בולטות מחנות רגילה".

- אם הייתה לך אפשרות, היית עוברת לחנות בפריים לוקיישן בקניון גדול?

"אני חושבת שלא. החנות שלי מקורית ומיוחדת. אני לא רוצה להיות מפעל, אבל כן הייתי רוצה דוכנים יפים בכל בית חולים בארץ, כי במקום בלונים ופרחים אני מוכרת חולצות לתינוקות. בירושלים יש הרבה מקומות גדולים, לאו דווקא רשתות, והם נופלים בתוך חצי שנה כי שכר הדירה גבוה. אני, גם אם בחורף לא מכרתי הרבה, זה עדיין 3,000 שקל דמי שכירות בחודש".

*** הכתבה המלאה - במוסף הנדל"ן של "גלובס"