"לרשות המסים יש סמכויות מרחיקות-לכת שאין לאף רשות אחרת"

במסגרת המאמצים לסגור את הגירעון בתקציב אושרה אתמול לקריאה ראשונה הצעת חוק שתקנה לרשות המסים כלים מחמירים במלחמה בהון השחור ובהעלמות המס ■ מומחי מס: "התוכנית תרתיע נישומים מלהגיש ערעור גם כשהוא מוצדק"

אתמול (א') אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה שורה של חוקי מס חדשים לקריאה ראשונה. בין היתר אושרה גם טיוטת החוק שהביא שר האוצר, יובל שטייניץ, המעניקה לרשות המסים כלים חדשים למלחמה נגד ההון השחור, העמקת גביית המסים, הגברת האכיפה וצמצום העלמות מסים.

מדובר באחת ההצעות הדרמטיות במסגרת החבילה הפיסקאלית שהובאה לאישור הממשלה תחת הכינוי "העמקת הגבייה", ועיקרה - אימוץ חלק ממסקנות ועדה בין-משרדית מיוחדת למאבק בהון השחור, בראשות מנהל רשות המסים, דורון ארבלי.

התוכנית להעמקת הגבייה עלתה, בין היתר, במסגרת מאמצי הממשלה לסגור את הגירעון בתקציב. לפי תחשיבי משרד האוצר ורשות המסים, היא צפויה להניב לקופת המדינה סכום-עתק של 2 מיליארד שקל ב-2013, וכ-5-6 מיליארד שקל בשנה החל מ-2015.

רשות המסים ומשרד האוצר מתכוונים לקדם כבר השבוע את העלאת ההצעה לקריאה ראשונה, ולהעבירה את כל שלבי החקיקה - ועדת הכספים וקריאה שנייה ושלישית - בהליך מזורז, עוד בטרם פיזור הכנסת לקראת הבחירות הקרבות.

אולם יש מי שמביע ספקות בנוגע לטיב התוכנית השאפתנית. לדברי השופט בדימוס פרופ' דן ביין, לשעבר אחד משופטי המיסוי המוערכים בארץ וכיום שותף-מייסד במשרד עורכי הדין פרופ' ביין, "תוכנית להעמקת גביית מסים לא יכולה להתקבל בכל מחיר, ובוודאי לא בדרך של כלכלת בחירות".

לדעתו, מספר הוראות בהצעת החוק הן בעלות אופי "בעייתי". כך, למשל, הוא מצביע על הוראה במסגרת ההצעה אשר לטענתו חוסמת נישומים מפני הגשת ערעור על שומות מס.

לדברי ביין, "לפי החקיקה הקיימת, אדם המבקש להגיש ערעור על מס הכנסה, מע"מ או ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, אינו חייב בתשלום המס השנוי במחלוקת. זאת, כדי להקל על האזרח בפנייתו לערכאות ולאפשר לו להגיע לדיון בבית המשפט. אולם בהתאם להצעה, יוכל שר המשפטים להתקין תקנות המסמיכות את בית המשפט ליתן סעדים זמניים נגד הנישום המגיש ערעור, וזאת בנוסף לסמכות לקבוע ערובות כתנאי להגשת הערעור. זאת, במטרה להקל על גביית המס בסוף התהליך אם לא יתקבל הערעור".

פגיעה בזכות חוקתית

עד כאן ההוראה נשמעת סבירה, אך לדברי ביין, הבעיה היא ש"לא נאמר בחוק מה יהיו הסעדים הזמניים שיוכלו להיקבע בתקנות, ואלה יוכלו לכאורה לכלול מעבר לדרישת ערבויות, צווי עיכוב יציאה מן הארץ, צווי עיקול על כספים וצווים להימנע מפעולות מסוימות, הכול על מנת להבטיח את התשלום, כאשר קיים חשש שהמס לא ישולם בתום ההליכים".

לדבריו, "נראה כי הקניית סמכות כה רחבה לבית המשפט בהקשר להגשת ערעור, יש בה כדי להרתיע נישומים מלהגיש ערעור גם מקום שהערעור מוצדק, שכן הצווים עלולים לפגוע בפעילות העסקית השוטפת של הנישום". כלומר, "מדובר בהצעה שיש בה משום פגיעה בזכות החוקתית של חופש הגישה לערכאות".

אלמנט נוסף בהצעה העלול להרתיע נישומים מהגשת השגה או ערעור, מצוי בהוראה שלפיה במקרה שמתברר כי הליכי ההשגה או הערעור מוגדרים כ"הליך-סרק", כלומר, כאלה "שכל תכליתם עיכוב בתשלום המס השנוי במחלוקת" - ניתן יהיה להטיל קנס פיגורים מהמועד שנקבע בחוק לתשלום המס אלמלא הגשת ההשגה או הערעור.

וביין מסביר: "השאלה שמתעוררת בהקשר זה היא - האם ראוי לתת לרשויות המס את הכוח להחליט מה תכלית ההשגה או הערעור. האם עצם העובדה שההשגה או הערעור נדחו, מצביעה על כך שמלכתחילה תכלית הגשתם הייתה להשיג דחייה בתשלום המס. מה הקריטריונים להבחנה בין השגה או ערעור שהוגשו מתוך אמונה שיש בהם ממש ונדחו, לבין השגה או ערעור שנדחו, ויש לסווגם כ'הליך-סרק' שמטרתם היחידה היא דחיית תשלום המס? נראה כי הוראה זו היא לא מידתית ורב נזקה מתועלתה".

הוראה "בעייתית" נוספת היא זו "הגוררת את מבחני העסקה המלאכותית הנוגעים לעצם שאלת החבות במס ומידתה - אל תחום הליכי הגבייה".

ביין מתייחס להוראה המנסה להילחם בתופעה המכונה "גלגול חברות", ומתייחסת למצב שבו חברה פלונית צברה חובות ובעלי השליטה בה או קרוביהם מקימים חברה חדשה שאליה מועברת פעילות החברה הקודמת.

לפי ההצעה, אם יתברר כי אחת מהמטרות העיקריות של ההעברה לחברה החדשה היא הימנעות מתשלום מס, יהיה פקיד השומה רשאי לראות בחברה הנעברת את חליפתה של החברה המעבירה ולחייב את החברה החדשה בכל חובות המס של החברה המעבירה.

לדברי ביין, "הוראה זו מעוררת בעיות רבות ותעודד התדיינות מיותרת בשאלה, אם אכן קיימת מטרה מסחרית מאחורי העברת הפעילות, ואם זו המטרה הדומיננטית בהשוואה למטרה הפיסקאלית.

"יכולות להתעורר כאן שאלות רבות. למשל, מה קורה כאשר מועבר רק חלק מהפעילות של החברה, כגון כאשר החברה המעבירה עוסקת בייצור ובשיווק, ומעבירה לחברה הנעברת רק את פעילות השיווק. האם גם במקרה זה ניתן יהיה לייחס את כל חובות החברה המעבירה לחברה הנעברת? האם רצוי להעמיס על מערכת המשפט התדיינות מורכבת מסוג זה, הנוגעת לשלב הגבייה, בנוסף להתדיינות על עצם החבות?"

הביקורת של ביין מצטרפת לביקורת שמותחים מומחי מס נוספים על כוונת המחוקק לקבוע כי העלמת מס תיחשב לעבירת-מקור על-פי החוק להלבנת הון. לדבריהם, החוק לאיסור הלבנת הון נועד להילחם בארגוני פשיעה, כאשר חלק ניכר מהעלמות המס נוגעות לאזרחים מן השורה ולעסקים לגיטימיים, ולא לפשע המאורגן.

לטענת המבקרים, הכנסת עבירות המס לגדר החוק לאיסור הלבנת הון תגרור החמרה דרמטית ברף העונש.

מידע על נישומים

לדברי עו"ד איתי הכהן, ראש צוות מיסוי וכלכלה של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, "הפיכת חלק מעבירות המס לעבירות-מקור בחוק איסור הלבנת הון לא תביא כל בשורה. כבר היום יש לרשות המסים סמכויות מפליגות ומרחיקות-לכת שאין לאף רשות ממשלתית אחרת, בהן, בין היתר, סמכויות של אכיפה ועיקולים, ללא צורך בקבלת אישור מיוחד מבית משפט, עבור ליכולת לחדור לחשבונות בנק ומוסדות פיננסיים לקבלת מידע על נישומים, וכלה בסמכות לקבל אינפורמציה על נישומים ממדינות זרות שאיתן יש הסכמים לחילופי מידע".

רשות המסים: "העלמות המס - מכת מדינה"

רשות המסים מסרה בתגובה: "המאבק בהעלמות מס ובהון השחור אינו רק מלחמתה של רשות המסים. מדובר במכת מדינה שכל רשויות המדינה ואזרחיה נדרשים לתת כתף להתמודדות מולה, כולל מערכת המשפט על רבדיה השונים.

"הממשלה הכירה בצורך להיערכות שונה ולהשקעת תשומות בנושא, ולראיה אישרה את החקיקה הכוללת צעדים ראויים ומידתיים, שיספקו לרשות המסים כלים הדרושים לה במאבקה בתופעה החמורה של העלמות המס ובהון השחור, לצורך הגנה על קופת המדינה.

"יצוין כי התיקונים בחוק לאיסור הלבנת הון לא כוללים העברת מידע גורף לרשות, אלא בתהליך מבוקר, והם לא נועדו לטיפול היום-יומי בעבריינים מהשורה, אלא לסייע במאבק בעבריינות המס הכבדה ובפשיעה החמורה".

עיקרי התוכנית

* ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר.

* תתאפשר העברה ישירה של מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.

* לא יתאפשר לשלם במזומן בעסקאות שערך הנכסים או השירותים בהן עולה על 20 אלף שקל.

* ניתן יהיה לגבות חוב מס על העברת נכסים ללא תמורה בין בני-זוג, כל עוד לא חלפו 5 שנים מההעברה.

* ניתן יהיה לגבות מס בהעברת נכסים ללא תמורה או בגין פעילות בין קרובים וכן התחמקות מתשלום מס על-ידי "גלגול חברות".

* ניתן יהיה לעכב יציאה מן הארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה בעלת חוב מס.

* עובדי רשות המסים יורשו לחדור לחשבונות בנק של חייבי מס, לעקל כלי רכב ורכוש, להגביל קבלת דרכון, רישיונות, כרטיסי אשראי ועוד.

* ניתן יהיה לעכב את יציאתו מהארץ של כל אדם שאינו בעל חוב בלו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988