למה השמאל כל-כך מפחד?

אם התקשורת התגייסה ב'צו 8' נגד מהלך האיחוד של הליכוד עם ישראל ביתנו, זה רק סימן שהמהלך הזה ייטיב עם הליכוד.

מה עומד בבסיס הטענות המושמעות בתקשורת בשם גורמים שאינם מוכנים להזדהות? מובן מאליו שהאינטרס של תנועת הליכוד הוא להמשיך להוביל את המדינה, גם אם זה כרוך בכך שייכנסו לכנסת פחות חברים מהתנועה. והלא ישיבה בקואליציה עם מפלגות אחרות ממילא כרוכה בוויתורים ופשרות מצד כל אחת מהמפלגות.

בואו נברר מאיפה קופצים פתאום כל ההבדלים האידיאולוגיים בין התנועות. הן גם בישראל ביתנו יש חובשי כיפה ושומרי מסורת, וגם בליכוד יש מי שאינם רואים בחיוב את מעמדה של הדת במדינת ישראל.

במשך חודש ועוד חודש, מנסים גורמים לאחד בכל הכוח גוש מרכז שמאל, למרות שקשה למצוא נקודת חיבור אחת בין לפיד, לבני ויחימוביץ', אולם כאשר הליכוד חוברת לתנועה שהתפצלה מהליכוד לפני פחות מ-15 שנה, יש התגייסות טוטאלית לחפש בנרות את הדיסונאנס.

הסיבה לכך ברורה לי: דרך השמאל, דרכם של השמאלנים, פשטה את הרגל מבחינה ציבורית מזמן, גם בשמאל מבינים את זה. אחרי שהשמאל נואש מלהשפיע על דעת הקהל, הוא עסוק בדרכים שונות לטשטש את הדיון - להקים מפלגות חלולות הקוראות לעצמן מרכז, ולמעשה תחבורנה לגוש השמאל ביום פקודה; החזרתו של עבריין מורשע לראשות מפלגה חרדית, כדי שזה יעשה מה שצריך כדי לקבל את תמיכת התקשורת; ולאחרונה אפילו התהדרות של מנהיגת מפלגת השמאל הגדולה בעמדות מדיניות חופפות לאלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כן, אותה אחת שהעידה על עצמה שבעבר הצביעה לבל"ד-חד"ש, מפלגתה של חנין זועבי.

האיחוד בין הליכוד וישראל ביתנו, לפיכך, מעורר בשמאל חשש אמתי שהציבור הישראלי יבין שהוא צריך לבחור בבחירות האלה, כמו תמיד, בין שתי קואליציות: בין ימין ושמאל. בין שתי השקפות עולם שונות בתחום המדיני ובתחום הכלכלי-חברתי. האיחוד בימין מחדד מחדש את ההבדלים שהשמאל כל כך מנסה לטשטש - שוב זה ימין ושמאל - ובמאבק הזה, השמאל ייראה כמו יאיר לפיד בזירת האגרוף.

כעת יש שמנסים להנחיל לראש הממשלה כישלון בוועידת הליכוד הערב. יש ניסיון נואש אחרון לתפוס שתי ציפורים במכה אחת - לטרפד את האיחוד ולהביך את נתניהו. על חברי מרכז הליכוד להבין את המהלך - השמאל מנסה להיאחז במרכז הליכוד כדי למנוע את נפילתו הכואבת אל מקומו הטבעי - 40-50 מנדטים יחד עם הערבים.

אסור לתת להם את התענוג הזה.