חגי גולן: "התקשורת לא הייתה יכולה להימנע מסיקור המחאה"

העורך הראשי של "גלובס" בכנס אילת לעיתונות: "בהקשר של הגרעון בתקציב, התקשורת הכלכלית לא נרדמה - או שהאוצר ידע ולא רצה להגיד, או שמשהו במערכות הבקרה עובד כל-כך לא נכון עד שהם לא ראו את התמונה הנכונה"

"העיתונות הכלכלית פישלה בנושאים מסוימים. לדוגמה בנושא הסדרי חוב שנעשו במשק הישראלי, כשכספים ניתנו בצורה חופשית" - כך אמר אתמול (ב') חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", בדיון בכנס אילת לעיתונות.

גולן סיפר בכנס שנערך במלון הרודס, כיצד בפגישה שקיים בעבר עם שר האוצר, העיר לו כי יש בעיה בפעילות הכלכלית, והדבר יכול לפגוע בהכנסות. "הוא הראה נתונים ואמר אין שום בעיה בהכנסות, הכול בסדר", סיפר גולן. "חודש אחר-כך התפרץ כל נושא החור בתקציב. או שהוא ידע באותה נקודת זמן ולא רצה להגיד, או שמשהו במערכות הבקרה של משרד האוצר עובד כל-כך לא נכון, עד שהם לא ראו את התמונה הנכונה. בהקשר הזה של הגרעון בתקציב, התקשורת הכלכלית לא נרדמה".

"יש פגם בשיח בישראל לגבי כלכלה", אמר ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) בדיון, אותו הנחתה קרן מרציאנו, הכתבת הכלכלית של חדשות 2. "לצערי, גם היום נתניהו ושטייניץ מגדירים את ישראל כאחת הכלכלות החזקות בעולם. ישראל היא המדינה הכי לא שיוויונית במערב להוציא את ארצות-הברית, יוקר המחיה הגבוה במערב ורמת הציונים הנמוכה במערב. יש לי בעיה עם העיתונות הכלכלית, שמסתכלת רק על השורות הראשונות והיתר זה 'חברתי'".

סתיו שפיר, המתמודדת על מקום ברשימה לכנסת של מפלגת העבודה, אמרה כי "הסיבה שבגללה המדינה הגיעה למקום שהיא נמצאת בו היום זו מדיניות לא אחראית שהובילה הממשלה הזו".

באשר לתקשורת שפיר אמרה כי המחאה לא נופחה. "עיתונאים ועיתונאיות הרגישו שזו הזדמנות. זה היה תור הזהב של העיתונות שעסקה ברווחה. כיוון שעיתונאים הגיעו למקצוע הזה בגלל רצון להשפיע, פתאום הקשיבו להם".

בתשובה לשאלה האם סיקור המחאה היווה ירייה ברגל לתקשורת שספגה ירידה בפרסום, אמר גולן כי "מה שקרה בתחום הזה זה פשוט מפגש של וקטורים, כשמצד אחד התקשורת עוברת תהליכים של שינוי בלי קשר למחאה החברתית, זה פגש באותה נקודת זמן את המחאה החברתית, וגופים עסקיים התלבשו על זה.

"עובדתית זה נכון. יש נקודת שבר מאותה נקודת זמן. התקשורת חטפה מכה עסקית מאז ועד היום. זה אולי היה קורה גם כך, אבל הדבר היה נוח לגופים מפרסמים לעצור את הפרסום". לדבריו, התקשורת לא יכולה הייתה להימנע מסיקור המחאה ולקבוע את מידתיות הסיקור.

נחמיה שטרסלר, עיתונאי "הארץ" וחדשות 2, אמר בדיון: "הפרזתי בהמעטה במשמעות של המחאה החברתית על הוצאות הפרסום. אבל אף עיתונאי לא ישב ואמר בסיבוב השני בגלל שזה פוגע (סיקור המחאה - ל"א), נעשה את זה פחות". שטרסלר זכה בפרס מפעל חיים בכנס.

באשר לשכר הבכירים אמר שטרסלר: "אם לא היינו יודעים כמה הם מרוויחים, והיו נחשפות חמש המשכורות הגבוהות ביותר, דנקנר לא היה לוקח 50 מיליון ב-8 שנים, אלא 550 מיליון. החשיפה הביאה לביקורות".

ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) אמר בדיון כי "האולפנים הפתוחים זכורים לכולנו. אני זוכר את העברת ההופעה של שלמה ארצי, הייתה פה חגיגה שלמה. אנחנו זוכרים את אמירת מנכ"ל ערוץ 10, שאמר 'אל תעודדו מחאה נוספת'. המחאה פגעה בתעסוקה בכלי התקשורת וגרמה לפיטורים". לדבריו, כפתור עוצמת הסיקור של המחאה היה "בפול ווליום".