הערעור בעניין אולמרט - פצצת זמן שתחסל כל כהונה פוליטית

אולמרט יחליט בקרוב אם להתמודד בבחירות ■ ואולם גם אם ירכיב את הממשלה הבאה, סיום הליך הערעור בעניינו - ללא קשר לתוצאותיו - יהווה אות לסיום כהונתו, שכן גם אם הערעור יידחה, עדיין תעמוד בתוקפה הרשעתו בהפרת אמונים במחוזי

בנפרד ממבול הספינים הפוליטיים, מצבו המשפטי המורכב של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, משליך באופן ישיר על ההיתכנות של חזרתו האפשרות לזירה הפוליטית, ובמקרה שישוב - על אופק הכהונה הצפוי לו בתפקידים שונים בכנסת ובממשלה.

בתמצית ניתן לומר כי אם אולמרט יבחר לשוב ולהתמודד בבחירות לכנסת, ואף על כס ראש הממשלה - הליך הערעור הצפוי להתקיים בבית המשפט העליון מהווה פצצת זמן, וזו עתידה להתפוצץ באופן ודאי בהמשך הדרך, ולקפד כל כהונה פוליטית עתידית שלו. להלן ההסברים. הערעור עצמו יוגש על-ידי הפרקליטות ביום חמישי הקרוב.

משמעות הגשת ערעור על-ידי הפרקליטות היא שפסק הדין בעניינו בפרשות טלנסקי-ראשונטורס-מרכז ההשקעות ממשיך להיות בלתי חלוט, כלומר לא סופי. לכן, בתרחיש שבו אולמרט מקבל מנשיא המדינה מנדט להרכיב ממשלה ומתחיל לכהן כראש הממשלה, צפוי פסק הדין שיינתן בערעור בעליון להוות את אות הסיום לכהונתו. זאת, מאחר שגם אם ערעור הפרקליטות יידחה על כל חלקיו - עדיין תעמוד בתוקפה הרשעתו של אולמרט מהמחוזי בעבירת הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

בית המשפט העליון יצטרך, במצב כזה, לקבוע אם בעבירה זו יש משום קלון. קשה לראות מצב שבו בית המשפט העליון קובע כי בעבירת השחיתות הסדרתית שבה הורשע אולמרט אין קלון - ולפיכך קובע סעיף 18(ד) לחוק יסוד: הממשלה כי ביום שפסק הדין הופך לסופי, תיפסק כהונת ראש הממשלה, ורואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה.

חבר כנסת - כן; שר - לא

אבל עוד לפני שנגיע לכך, ייתקל אולמרט בבעיות משפטיות הנוגעות לעצם סמכותו לקבל על עצמו את הרכבת הממשלה. מנוסחו של חוק יסוד: הכנסת עולה מנגנון של "חזקת קלון", שלפיו עונש מאסר של 3 חודשי מאסר בפועל לפחות (גם אם אלה ירוצו בעבודות שירות) ייחשב להרשעה בעבירה בת קלון, המונע התמודדות לכנסת. העובדה שעל אולמרט נגזר במחוזי מאסר על-תנאי בלבד, מאפשרת לו איפוא התמודדות בבחירות הקרובות.

אלא שבין בחירתו לחבר כנסת לבין מינוי כשר בממשלה פעורה תהום משפטית. הלכות דרעי ופנחסי משנות ה-90 קובעות כי שר בממשלה אינו רשאי להמשיך בכהונתו כאשר מוגש נגדו כתב אישום.

אולמרט מנוע איפוא מלכהן כשר מן המניין, הן בשל כתב האישום שעדיין תלוי ועומד נגדו, בעבירה של לקיחת שוחד בפרשת הולילנד, והן בשל המנגנון הקבוע בחוק יסוד: הממשלה, שלפי הפרשנות המקובלת שלו, גם עונש של מאסר על-תנאי, מונע מאדם להתמנות לשר בממשלה עד לתום 7 שנים ממתן פסק הדין או מתום ריצוי העונש.

אולמרט יכול לקוות, במקרה כזה, שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אליקים רובינשטיין, יקבע כי בעבירה שבה הורשע אין קלון, ואולם כאמור, זו תקווה קלושה.

ההרשעה הכובלת של המחוזי

עם זאת, אף שבעבר הוגדר ראש ממשלה על-פי המסורת החוקתית הישראלית כ"ראשון בין שווים" בין שרי הממשלה, אין עניינו של ראש ממשלה דומה לעניינו של שר בהקשר זה. ההסדר הייחודי הקבוע לראש ממשלה המואשם במשפט פלילי, הקבוע בחוק היסוד, מחזק את המסקנה שבניגוד לשר מן המניין, ראש ממשלה דווקא יכול לכהן בתפקידו בעת שהמשפט מתנהל.

בעניינו של אולמרט, יש לכך חשיבות הן ביחס לפרשת הולילנד, והן ביחס לערעור שיתנהל בעליון. ושוב, השורה התחתונה כאן היא שבלי קשר לתוצאות ההליכים הללו, מתן פסק דין בעליון פירושו סוף דרכו הפוליטית של אולמרט, לפחות לכמה שנים, נוכח הרשעתו מהמחוזי, שעליה אין ערעור.

הכרעה של שופטי העליון בשאלת הקלון, עם הפיכת פסק דינו לסופי, תחייב למעשה את הרחקתו של אולמרט לא רק מכהונת ראש הממשלה, ככל שתהיה כזאת, ולא רק משולחן הממשלה, היה ויכהן כשר, אלא אפילו ממשכן הכנסת עצמו. כך קובע חוק יסוד: הכנסת. גם לכך יש השלכה על כהונתו כראש ממשלה, מאחר שמי שאינו חבר כנסת איננו יכול לשמש ראש הממשלה.

עד כאן ההוראות המשפטיות הפורמליות בנוגע להשלכות הליכי המשפט על מצבו הפוליטי של אולמרט. ועוד לא נאמרה מילה בנושא ערכים, מוסר, יושרה ציבורית - שלפיהם גם אם הדבר לא נאסר במפורש בחוק, פוליטיקאי איננו רשאי לפעול ככל העולה על רוחו. יש גם "מעשים שלא ייעשו".

החטא ועונשו
 החטא ועונשו

הערעור: הן על הזיכוי והן על קולת העונש

השלב הבא במערכה המשפטית שבין הפרקליטות לבין ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ייפתח ביום חמישי הקרוב: פרקליטות המדינה תגיש מחרתיים (ה') לבית המשפט העליון את ערעורה על זיכויו של אולמרט בבית המשפט המחוזי בחלק מהפרשיות שבהן הואשם במסגרת משפט טלנסקי-ראשונטורס-מרכז ההשקעות, וכן על קולת העונש שנגזר עליו - שנה אחת מאסר על תנאי ו-75 אלף שקל קנס.

אולמרט עצמו לא צפוי לערער על הרשעתו בעבירת הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות - כך על-פי דברי פרקליטיו ודובריו מאז מתן הכרעת הדין בחודש יולי.

עצם הגשת הערעור אינה באה בהפתעה, לא לאולמרט ואנשיו ולא לציבור. זאת, מאחר שלפני כ-3 שבועות הודיע מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, לסנגורו הבכיר של אולמרט, עו"ד אלי זהר, על החלטת הפרקליטות להגיש ערעור בפרשה. זאת, על אף ניסיונם של סניגורי אולמרט ודובריו להניא את הפרקליטות מלערער, תוך הצהרות חוזרות ונשנות כי הגשת ערעור בתיק זה פירושה "רדיפתו של אולמרט על-ידי הפרקליטות".

עם זאת, טרם התברר אם הפרקליטות תערער רק על הזיכוי בפרשת טלנסקי, או שמא תכלול, במסגרת הערעור על הכרעת הדין, גם ערעור על זיכויו של אולמרט מחמת הספק בפרשת ראשונטורס. עניין זה יתברר עם הגשת הערעור מחרתיים.

בפרקליטות הוחלט לערער כאמור גם על גזר הדין המקל יחסית שהוטל על אולמרט בגין הרשעתו בפרשת מרכז ההשקעות. בטיעונים לעונש בבית המשפט המחוזי ביקשה הפרקליטות להטיל על אולמרט עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות. זאת, לאחר שהמשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלי אברבנאל, הסביר לשופטי המחוזי כי על-פי טווח הענישה שגובש בקרב התביעה, 6 חודשי עבודות שירות מהווים הרף התחתון לענישה בעבירה מהסוג שבה הורשע אולמרט, ובנסיבות הללו.

עם זאת, טרם התברר האם במסגרת הערעור על העונש, תעמוד הפרקליטות על כך שאם תתהפך הכרעת הדין בחלק מהפרשות שבהן אולמרט זוכה, על הענישה, שתיגזר בגין הרשעות אלה, להתווסף לעונש שייקבע בעליון בנוגע להרשעה בפרשת מרכז ההשקעות - או שמא הערעור על קולת העונש שנגזר על אולמרט במחוזי "מכסה" את סך הרשעותיו.

לפי ההערכות, התשובה לשאלה זו תתברר במהלך הדיונים בערעור בבית המשפט העליון, הצפויים בחודשים הקרובים. מחרתיים יתברר עוד אם הפרקליטות תערער גם על הכרעת דינה וגזר דינה של מזכירתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן.

"רדיפה אישית ומרושעת"

יועץ התקשורת של אולמרט הודיע לפני שבועות אחדים כי "אין מאחורי הערעור דבר מלבד רדיפה אישית ומרושעת כנגד אולמרט. 3 שופטים מחוזיים בחנו משך 4 שנים, אחת לאחת, את כל הראיות בתיק וזיכו את מר אולמרט בפרשת טלנסקי ובעוד 3 פרשיות חמורות שיוחסו לו שלא בצדק - זיכוי מהדהד, תוך שהם מבקרים בחריפות את התנהלות הפרקליטות בעניין. במקום להפנים את הביקורת, מנסה פרקליט מדינה להציל את יוקרתו האישית ולהשיג לעצמו מקצה שיפורים".