הנקראות ביותר

איך תדעו אם המידע שמצאתם באינטרנט הוא אמת?

עכשיו זה מדעי: אנשים לא נותנים לעובדות לבלבל אותם ■ קבוצת חוקרים מאוהיו מבקשת לעזור לגולשי האינטרנט להבדיל בין עובדות לבין טעויות נפוצות

איך אפשר לדעת האם המידע שאנחנו מוצאים ברשת מדויק? ישנם כלים שמאפשרים לנו להתקרב לאמת, כמו הצלבה של פרטים ממקורות שונים, הסתמכות על גורמים שלמיטב ידיעתנו הם נטולי אינטרסים, או חיפוש באתרים שאנחנו סומכים עליהם.

קבוצת חוקרים ביקשה לעזור לגולשי האינטרנט להבדיל בין עובדות לבין טעויות נפוצות. הרעיון? תוכנת מחשב שמהווה "מתקן עובדות אוטומטי", ממש כמו מתקן שגיאות כתיב של תוכנת עיבוד תמלילים, שמתריעה בכל פעם שאנחנו נתקלים בשטות.

הקבוצה, בראשות פרופ' ר. קלי גארט מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אוהיו, השתמשה בכלי בשם Dispute finder שפיתח צוות מאוניברסיטת קליפורניה יחד עם קבוצת מתכנתים מאינטל. הפרויקט הזה כבר ננטש, אבל הכלי קיים. החוקרים חילקו 574 נבדקים מארה"ב, לשלוש קבוצות. לכל הנבדקים הוצג קטע מתוך בלוג פוליטי לגבי סוגים שונים של רשומות רפואיות אישיות. בטקסט נכתב - וזו טעות - כי גורמים שונים כמו רופאים, חברות ביטוח ואפילו הממשלה עצמה, יוכלו לגשת לרשומות רפואיות אישיות, ללא אישור המטופל.

הקבוצה הראשונה קראה את הטקסט, שהכיל גם מידע אמיתי רב, ולא קיבלה שום תיקון. קבוצה שנייה קיבלה את המידע המוטעה, יצאה להפסקה של כמה דקות ולאחר מכן קראה כי קבוצת בודקי עובדות עצמאית בשם FactCheck.org מצאה טעויות בבלוג. הקבוצה השלישית קיבלה את התיקונים של קבוצת FactCheck בעת קריאת הטקסט.

מה קרה בפועל? הקבוצה שלא תוקנה נטתה להאמין במידע המוטעה, ואילו הקבוצות שתוקנו מיד או בדיעבד, האמינו בו פחות. החוקרים הסיקו כי יש תועלת בתיקון מיידי, גם אם לעצם המיידיות אין חשיבות רבה.

בדיקה מעמיקה יותר גילתה רבדים נוספים. בעוד נבדקים שמלכתחילה היו בעד רשומה רפואית אישית, השתכנעו מבודק העובדות העצמאי כי הבלוג מדבר שטויות, וחזרו לדעתם המקורית, הרי שנבדקים שמלכתחילה לא תמכו ברעיון הרשומה הרפואית, לא השתכנעו. זאת, בין אם קיבלו את התיקון מיד ובין אם בדיעבד. "ההשפעה הייתה כמעט כאילו לא קיבלו שום תיקון בכלל".

מסתבר שהיה קל מאוד למי שהתנגדו לעניין הרשומה, להאמין כי הארגון העצמאי FactCheck הוא ארגון אינטרסנטי ולא אמין. בבדיקה שבדיעבד נמצא אפילו כי התיקון המיידי הרגיז את בעלי הדעה שהוצגה כאמת בבלוג, וגרם להם להתנגדות מיידית לתיקון ולחיפוש סיבות לייחס חוסר אמינות למקור.

"המחקר הזה מראה כי על-ידי הפצת מידע אמין בלבד, לא נצליח לשנות דעות מוטעות", אומר גארט.

העובדות הכי לא נכונות

אתר האינטרנט How stuff works, שעוסק במדע פופולרי וטכנולוגיה, ערך לאחרונה רשימה של 'עשר העובדות' שכולם חושבים (בטעות) שהן נכונות.

מסתבר, למשל, כי הלשון האנושית אינה מחולקת לחמישה אזורים אשר כל אחד מהם אחראי לטעם אחר, כפי שלימדו את חלקנו בית הספר היסודי. בדיקה מחודשת העלתה כי (ככל הידוע למדע בינתיים), אנשים חווים מגוון טעמים על פני כל הלשון. על פי מאמר שפורסם ב-2006 בכתב העת Nature, החלוקה בין האזורים לא ברורה ובוודאי שאינה אחידה בין בני אדם שונים.

באתר נכתב גם כי הזיקית אינה משנה צבעים רק לשם הסוואה, אלא גם כדי להעביר מסרים ולאותת על מצבה הנפשי לזיקיות אחרות, וכן כחלק מתהליך החיזור. מעבר לכך, הר האוורסט הוא אולי ההר המתנשא לגובה הרב ביותר מעל פני הים, אולם הר אחר, מאונה קיאה שבהוואי, הוא הגבוה ביותר מהבסיס שלו שמתחת לים ועד פסגתו. מאמינים?

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות