לא רוצים לפספס: האוצר מכין מודל חדש לתחזית ההכנסות

בירושלים מנסים להפיק לקחים מהסטייה החריגה מיעד הגירעון ב-2012, ובין השאר מתמקדים בהפקדות מביטוח לאומי וההכנסות מתמלוגי אוצרות הטבע

במסגרת עבודת גיבוש תקציב המדינה במשרד האוצר, התקיימה אמש (א') הישיבה הראשונה סביב תחזית ההכנסות ל-2013-2014. עניין זה נהפך לרגיש ביותר באוצר, בעיקר אחרי הסטייה החריגה מיעד הגירעון ב-2012, שנבעה מתחזית מסים שגויה - אירוע שהסעיר את המדינה, את המשק ואת מערכת הבחירות, וגרם לחילופי אשמות באוצר. הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, לא נכח בדיון, שהוגדר "ראשוני בלבד".

באוצר החל תהליך הפקת לקחים, ולמרות שעדיין לא גובשה תחזית הכנסות לשנתיים הבאות, כבר מזהים את אחד האחראים ל"פספוס" של 2012: סעיף "ההכנסות האחרות". הכנסות המדינה לצורך כיסוי ההוצאות מקורן בשלושה סעיפים: הכנסות ממסים ישירים ועקיפים, אגרות וסעיף הכנסות אחרות.

לגבי המסים העקיפים והישירים, האוצר ורשות המסים מגבשים תחזית שיחסית קל לגבש, שכן ישנו מודל ברור שעומד מאחוריה. ההכנסות מהאגרות משולמות למשרדים, ומהוות סכום קטן. בסעיף "הכנסות אחרות" "מוסתר" סכום עתק של 30 מיליארד שקל לשנה (יותר מ-10% מהכנסות) שכמעט בלתי אפשרי לחזות את התנהגותו: מדובר בהכנסות מתמלוגי כיל, מהפקדות ודיווידנדים של הביטוח הלאומי והחל בשנה הבאה, גם מתמלוגי הגז. מדובר במספר תנודתי, שלא תלוי באוצר ו"שאין לו אבא ואמא", לשון בכיר במשרד.

ל"גלובס" נודע כי כמחצית מהפספוס של 2012 נובעת ממחסור של כ-5 מיליארד שקל בסעיף זה באותה שנה, אשר הגדיל את הגירעון ביותר מחצי אחוז. בעקבות כך, הוחלט אתמול להטיל על ד''ר מיכאל שראל, הממונה על הכנסות המדינה והמחקר, לגבש מודל חדש ומעודכן שיאפשר לחזות את המספרים בדיוק רב יותר. יעד הכנסות המסים של האוצר עומד על 241 מיליארד שקל, וזהו היקף הכנסות משלושת המקורות שהאוצר חייב להגיע אליו כדי לעמוד ביעד הגירעון. כל זאת, תחת ההנחה שהקיצוץ בסך 15 מיליארד שקל יבוצע במלואו. נזכיר כי ב-2012, ההכנסות הגיעו ל-218.6 מיליארד שקל. אם תחזית המסים תתקרב ל-240 מיליארד (קרוב מאוד ליעד), האוצר יוכל לדחות את העלאת המסים ל-2014, אך אם לאו, האוצר יאלץ לחפש מקורות הכנסה נוספים.

על מנת למנוע ביקורת חריפה כמו זו שהושמעה בשבועות האחרונים, באוצר החליטו להוסיף לתחזית שני ממדים חדשים: שקיפות ובנצ'מרק. בשבוע הקרוב יפרסם האוצר לא רק את המספר היבש של תחזית ההכנסות הצפויות, אלא גם את כל המודל הכולל את כל התחזיות לגבי הפרמטרים העיקריים: הצמיחה, הצריכה הפרטית, האבטלה, השכר וכל שאר הפרמטרים שמרכיבים את המודל. זאת, על מנת להציג תחזית שקופה לחלוטין אשר ניתנת לבחינה וביקורת מכל כיוון אפשרי.

כמו כן, האוצר יבקש משאר הגופים - לרבות בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה - להציג תחזית מסים, כדי שיהיה בנצ'מרק אליו ניתן יהיה להשוות את התחזית של האוצר. באוצר הפנימו את הלקח מהניסיון הקודם: מתברר כי אחרי כל הביקורת על האוצר סביב הסטייה מהתחזיות, גם בנק ישראל וגם המועצה הלאומית לכלכלה הגישו תחזיות דומות, ובמקרה של המועצה, אף גבוהה יותר.

צרו איתנו קשר *5988