נוהגת לממן לקוחות מסוימים

הדוחות הכספיים של דלק רכב מושפעים כפי שהסברנו בשבוע שעבר מהירידה במטבע היפני, כך שהמשך הירידה בשער ה-ין בחודשים הראשונים של 2013 אמור לשפר את המרווחים גם בשנה זו. אבל לצד הנתון האקסוגני החשוב הזה, ישנו נתון פנימי מתוך הדוחות הכספיים של החברה, שמרמז אולי על קושי בשוק הרכב עצמו - סעיף הלקוחות.

יתרת הלקוחות (שמבטאת את החובות של לקוחות החברה בגין עסקאות שהושלמו) בדוחות דלק רכב לסוף 2012 מתחלקת לשתיים: יתרה במסגרת הנכסים השוטפים - 921.8 מיליון שקל; ויתרת לקוחות במסגרת הנכסים הלא שוטפים (חוב לקוחות שישולם בטווח העולה על שנה) בסך 43.3 מיליון שקל. סך כל חוב הלקוחות בסוף 2012 היה 65.1 מיליון שקל, ואילו בשנת 2011 הסתכם חוב זה ב-668.4 מיליון שקל, וכולו היה במסגרת נכסים שוטפים (כלומר חוב ששולם בטווח של עד שנה).

העניין הראשון "המציק" כאן הוא החוב לטווח העולה על שנה - איך זה שלקוחות לא משלמים בטווח החודשים הקרובים שלאחר ביצוע העסקה, ולמה בעצם דלק רכב מוכרת בשיטה כזו? נשאיר אתכם קצת במתח, ונעבור לעניין השני והחשוב לא פחות - סך כל יתרת הלקוחות עלה בשיעור של כ-44%. זה היה נתפס ומקובל אם המכירות היו עולות בשיעור כזה או קרוב, אבל זה לא מה שקרה - המכירות גדלו בכ-12% בלבד לסך של כ-4.1 מיליארד שקל.

המשמעות היא שהחברה מספקת יותר אשראי לקוחות - הן אבסולוטית והן בימי אשראי. אם החברה הייתה מוכרת לפי אותם תנאי אשראי שהיו נהוגים גם בשנה הקודמת, אזי היה צפוי שיתרת חוב הלקוחות תגדל באותו שיעור (או קרוב לכך) של הגידול במכירות. אך כאשר החוב גדל בשיעור שעולה על הגידול בהכנסות, החברה בעצם סיפקה ללקוחותיה (כמכלול/ממוצע, לא באופן כולל לכולם) ימי אשראי נדיבים יותר.

ההסבר נמצא בדוחות דלק רכב: "במהלך שנת 2012 הקבוצה העניקה אשראי ללקוח מסוים, באופן שבו תקופת האשראי בגין חלק מהמכירות השוטפות הוארכה משמעותית ביחס לנהוג (לתקופות של עד 20 חודשים), ובנוסף הוארכה תקופת האשראי המקורית שניתנה ללקוח הנ"ל. החובות כאמור נושאים ריבית בשיעורים משתנים, וחלק מכלי הרכב שנמכרו שועבדו לטובת הקבוצה.

ליום 31 בדצמבר 2012 מסתכמת יתרת האשראי האמור בסך של כ-406 מיליון שקל, והיא נושאת ריבית בשיעורים משתנים ששיעורה המשוקלל הינו כ-6.5% לשנה. היתרה שעתידה להיפרע מעבר לשנה הקרובה, נכללת במסגרת סעיף 'לקוחות לזמן ארוך'".

הנה, קיבלנו תשובה על הגידול ביתרת הלקוחות, על ההתארכות בימי אשראי הלקוחות, ותוך כדי גם הבנו את חוב הלקוחות לזמן ארוך (מעל שנה); האשראי ללקוח מסוים (גדול במיוחד) הוא עד 20 חודשים, והחלק שנותר ללקוח זה לשלם, שהוא מעבר לשנה (12 חודשים), נרשם בחשבונאות במסגרת הנכסים הלא שוטפים.

אותו לקוח גדול, עולה מדוחות החברה בתחילת 2013, קיבל דחייה בפירעון חלק מחובו. "לאחר תאריך המאזן, בחודש פברואר 2013, הגיעה הקבוצה להסכמה עם הלקוח באשר לדחיית מועד הפירעון של יתרת חוב בסך כ-90 מיליון שקל שהייתה עתידה להיפרע לשיעורין עד חודש יוני 2013, כך שמועד פירעונה יוארך בשישה חודשים נוספים (עד דצמבר 2013)", נכתב בדוחות. "יצוין כי כלי הרכב בגין אשראי זה משועבדים לטובת הקבוצה".

בחברה לא מתרגשים מהסיכון

סיכום ביניים עד כאן - יש לנו גידול ביתרת לקוחות העולה משמעותית על הגידול במכירות, חוב לקוחות לזמן ארוך והסכמה לדחיית חלק מהחוב. הגידול בלקוחות והחוב לזמן ארוך נובעים מלקוח אחד, גדול במיוחד (לקוח מוסדי בתחום הליסינג), אשר הלכה למעשה משתמש בדלק רכב כבנק, ולאחרונה כאמור קיבל דחייה בתשלום של 90 מיליון שקל. אולי מדובר בעניין עסקי/מימוני גרידא, אבל לדלק רכב יש תלות גדולה בלקוח זה (גם בשל יתרת החוב הגדולה וגם בשל המכירות השוטפות הגבוהות אליו), שלקוראי הדוחות ממש לא ברור מצבו הפיננסי ויכולתו לשלם את החוב.

על פניהם, תנאי האשראי הנדיבים האלו, והדחייה (תוך כדי הסכמת שני הצדדים) בתשלום החוב לאחר תאריך המאזן, עשויים לרמז על קושי מסוים בתשלומים. אך החברה כאמור מדגישה כי לצורך הבטחת חלק מהאשראי של לקוח זה, יש לה שעבוד קבוע מדרגה ראשונה על זכויותיו בכלי הרכב הנמכרים (נכון למועד פרסום הדוח במארס, יתרת החוב המובטח באופן חלקי בשעבוד היא כ-200 מיליון שקל).

התלות בלקוח הזה יוצאת דופן, אבל לדלק רכב לקוחות גדולים נוספים בתחום המוסדי (תחום הליסינג שמהווה כ-60% ממחזור המכירות שלה), כך שנכון לסוף 2012, סך של כ-824 מיליון שקל מיתרת חובות הלקוחות (המסתכמת בכ-965 מיליון שקל) הם חובות של ששה לקוחות, כאשר שניים מהם נשלטים על ידי אותו גוף.

הסיכון הזה אמור להתבטא בהפרשות שמבצעת החברה באופן שוטף (לחובות מסופקים), אך לא מסתמן מהדוחות שבדלק רכב מתרגשים מהעניין - ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב-2 מיליון שקל בלבד (על מחזור העולה על 4 מיליארד שקל ויתרת חוב של 965 מיליון כאמור). בינתיים (ואולי זה יימשך ללא תקלות), בדוחות החברה מתבטאים בעיקר הסיכויים (ופחות הסיכונים), כשהרווח מהמכירות ללקוחות אלו (ובהם הלקוח הספציפי הגדול) מוצג כמובן באופן שוטף וההפרשות 'בקטנה'.

אבל, יש עוד מקום בדוחות שמבטא את תנאי האשראי שהורעו מול הלקוחות - דוח תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. דלק רכב ייצרה תזרים מפעילות שוטפת של 45 מיליון שקל בכל שנת 2012, בעוד שהרווח הסתכם ב-306 מיליון שקל - איך זה יכול להיות? למה הרווח לא מתורגם לתזרים? בעיקר בגלל שדלק הפכה כאמור לבנק של לקוח גדול - היא השתמשה ברווח כדי לממן את הלקוח הזה, והתזרים שלה נפגע.

 האשראי הנדיב ללקוחות