אילון: " התעקשות ליברמן על משרד החוץ גורמת נזק"

אילון, עד לא מזמן סגנו של אביגדור ליברמן, לא עושה חשבון לפטרון שהושיב אותו על הכיסא הנמוך ■ בעוד כמה שבועות עדותו בבית המשפט עשויה להכריע את עתידו הפוליטי של השר בהמתנה ■ ומה יש לו לומר על טורקיה?

ביום שישי לפני שבועיים, כשעתיים אחרי סיום הראיון עם סגן שר החוץ לשעבר דני אילון, יצאה לעיתונות ההודעה על-אודות ההתנצלות המאוחרת של ישראל לטורקיה סביב אירועי המשט הקטלני לעזה לפני כמעט 3 שנים. זמן קצר לאחר מכן הודיע הבוס לשעבר של אילון והאיש שהדיח אותו מרשימת הליכוד ביתנו רגע לפני הבחירות, על אכזבתו מההתנצלות. "התנצלות של מדינת ישראל על פעילות של חיילי צה"ל נגד ארגון טרור היא שגיאה חמורה", אמר ליברמן, הגולה ממשרד החוץ עקב כתב האישום שהוגש נגדו.

אילון מסכים עם ליברמן לגבי פחיתות הכבוד שבהתנצלות כלפי ממשלתו של ארדואן, אולם לא עם הקביעה כי מדובר בשגיאה חמורה. דעתו, כמו זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא שבמכלול השיקולים שעמדו על הפרק, ההתנצלות משרתת את האינטרס הלאומי טוב יותר מאשר המשך הנתק עם טורקיה, ושמדובר בירידה לצורך עלייה (על פרשת השגריר הטורקי - בהמשך).

אין זה העניין היחיד שהשניים אינם תמימי דעים לגביו. ההתנגשות בין ליברמן לבן חסותו לשעבר תגיע בשבועות הקרובים לשיאה. זה יקרה כשאילון יעלה על דוכן העדים ויעיד - כפי שמסר כבר בעדותו במשטרה - על המעורבות לכאורה של הבוס שלו במפלגה ובמשרד החוץ בקידום מינויו לכהונה נוספת של שגריר ישראל בבלארוס, זאב בן-אריה. האוויר באולם, יש להניח, יהיה טעון בתערובת סמיכה וחמוצה של תחושות שלא הייתה מביישת מחזה שייקספירי. כדי להבין מדוע בדיוק, יש לחזור לפרטים היבשים. השאלה העיקרית שתתברר במשפט היא אם הייתה הפרת אמונים בכך שליברמן קידם את מינויו של בן-אריה, מבלי ליידע את אילון ואת חברי ועדת המינויים של משרד החוץ על כך שהשגריר לשעבר הדליף לו את דבר החקירה הסמויה שניהלה המשטרה נגדו.

לאחרונה נידון בן-אריה לארבעה חודשי מאסר על תנאי (שהומרו בעבודות שירות) על שיבוש מהלכי משפט ומסירת ידיעה לאדם לא מוסמך (ליברמן). אולם עד מרכזי במשפטו של ליברמן יהיה אילון, ועל בית המשפט יהיה להכריע אם פעילותו של ליברמן מאחורי הקלעים היא בבחינת הכרת תודה לא חוקית לבן-אריה על הדלפת המידע אליו. אם יורשע ליברמן בהפרת אמונים ובמרמה, יוטל עליו קלון והוא יורחק מהזירה הציבורית. במילים אחרות: עדותו של אילון עשויה להכריע אם הקריירה המזהירה של אחד הפוליטיקאים הדומיננטיים והשנויים ביותר במחלוקת תגיע לקצה בהשפלה גדולה.

השפלה היא כמובן אחת המילים החשובות ביותר לשם הבנת יחסיהם הנוכחיים של השותפים לשעבר. אילון, איש מנגנון חרוץ שבנה קריירה מרשימה כיועץ, כשליח וכשגריר שייצג כמה וכמה פוליטיקאים, קיבל מליברמן הצעה מפתה להצטרף למפלגתו במקום מכובד, כשנה לאחר שסיים את כהונתו כשגריר ישראל בוושינגטון. אילון, שעל-פי עדותו שלו אינו בנוי למה שנדרש ממועמד פוליטי רגיל - התחנפויות בלתי פוסקות, דילים כשרים וכשרים פחות, התרוצצות בין סניפים ונישוק תינוקות - הוחמא ושמח על ההזדמנות.

הוא קרא בעיון את מצעה של ישראל ביתנו והחליט שהוא יכול להצטרף למפלגה. הכול הרי היה שם: שוויון בנטל, שינוי שיטת הממשל, משא ומתן מדיני שמקבל את עקרון שתי המדינות, והסדרת יחסי הדת והמדינה בצורה פלורליסטית יותר מהקיימת. גם הליכוד, העבודה, קדימה ואפילו מרצ מציעות במצען מרכולת דומה, אבל אף לא אחת מהמפלגות הללו (שעמדותיהן, מודה אילון, בעצם אינן רחוקות משלו) מבטיחה למצטרפים מקומות בטוחים בכנסת.

וכך נוצרה לה ברית. אילון קיבל מקום של כבוד במשרד החוץ היקר ללבו; ליברמן, שכנראה בוחר את עמיתיו לסיעה על פי עקרונות שמאפיינים מלהקי ריאליטי, זכה בדמות ממלכתית ומכובדת. "אולי זה נשמע קצת אופורטוניסטי", מודה אילון, "אבל בהחלט אני נגד שיטת הפריימריז. בפעם הראשונה שהוא (ליברמן) ביקש שאני אצטרף, הוא אמר, 'אתה מתאים לנו מאוד, אני מאוד רוצה שתהיה פה ותקבל מקום חמישי ברשימה', וזה מאוד קסם לי. אמרתי שעדיף כך מאשר ללכת ולקנות קולות בכסף כמו שעושים, או השתלטות עוינת על מפלגה על-ידי אנשים שבכלל לא מתכוונים להצביע לה. זה נראה לי עדיף. אמרתי לעצמי שזה אולי הייחוד של ישראל ביתנו: שלא הייתי צריך להתרוצץ כמו עכבר מורעל כמו חבריי בעבודה ובליכוד, ויכולתי להשקיע את עצמי בענייני מדינה".

- בעבר, כשליברמן הציע לך להצטרף למפלגתו חשבת שכל סיפורי החקירות נגדו הם עלילות?

"נטרלתי את כל הנושא הזה כי אין לי כלים או סמכות לשפוט. הייתה לי התלבטות. אני לא תמים. זו לא רק התלבטות ערכית אלא גם פוליטית. כל פוליטיקאי חרד לתדמיתו, וכל שיקול שאתה עושה אתה חושב איך הוא ייתפס בציבור בהמשך הדרך, אבל אני אמרתי לעצמי שכרגע, בסדר העדיפויות שלי, המעשה יותר חשוב. שאני יכול להשפיע מבפנים. זה שאתה מצטרף לדרך פוליטית לא אומר שאתה בהכרח מקבל דברים אחרים שאנשים שם עושים. אני לא חושב שאני בן אדם תמים. אני פרגמטי אבל לא מופקר. יש לי גבולות. אני חושב שהיה לי חוש המידה לעשות את השקלול שעשיתי".

- והיום, בראייה לאחור, ליברמן הוא איש ציבור ראוי בעיניך?

"אלה דברים שאני לא יכול להיכנס אליהם. יהיה משפט. זה לא לי לשפוט. הדעה שלי לא רלבנטית".

- למי הצבעת בבחירות האחרונות?

"הבחירות הן חשאיות", מחייך אילון.

תמונה נמוכה למזכרת

למגינת לבו, הרגע הזכור ביותר מארבע השנים של אילון במשרד החוץ היה גם המביך ביותר מבחינתו. חודשים ארוכים לפני פרשת המרמרה היו כבר היחסים בין ישראל לטורקיה טעונים למדי. בינואר 2010, בעקבות שידור סדרת טלוויזיה בערוץ מסחרי טורקי שבו תוארו סוכני מוסד וחיילי צה"ל כרוצחי ילדים, החליט משרד החוץ שאילון יערוך שיחת נזיפה פומבית לשגריר טורקיה בישראל. השגריר זומן לחדרו הקטן של אילון בכנסת, שאליו נדחסו נציגי התקשורת, ולפני שהמצלמות הוצאו מהחדר נקלט אילון אומר לצלמים את המילים הבאות: "העיקר שיראו שהוא יושב נמוך, אנחנו גבוה, ושיש כאן דגל אחד. ושיראו שאנחנו לא מחייכים".

התגובות לא איחרו להגיע. התקשורת לעגה לאילון על הילדותיות שבמחווה המשפילה, הטורקים נעלבו, ויחסי החוץ של ישראל עם בת בריתה לשעבר הורעו עוד יותר.

כיום, שלוש שנים לאחר מעשה, טוען אילון שהשערורייה הייתה בדיחה שיצאה משליטה. "זו סיטואציה שהתפתחה כבדיחה לנוכח הנסיבות", הוא אומר. "לא הייתה שום כוונה להראות מצג של השפלה גסה, אבל לפני שהשגריר נכנס, וגם קצת אחרי, התבדחנו כי מישהו פתאום שם לב שישנם הבדלי גובה בין הספה לכיסאות. ידענו שיש בחדר מצלמות, אבל המצלמות הקליטו את הבדיחות הפנימיות שלנו. כל מה שרצינו לשדר זו אווירה חמורת סבר כי הזמנתי את השגריר לנזיפה".

- אי-אפשר היה למזער נזקים?

"אודי סגל מערוץ 2 התקשר אליי ואמר לי שיש להם חומר שהם חייבים לשדר במהדורה. הבנתי שאי-אפשר יהיה לעצור את זה, ואז הלכתי לליברמן כדי לצמצם נזקים. אני מניח שאילו באותו רגע הייתי יוצא עם ההתנצלות זה היה מצמצם נזקים, אבל ליברמן במשיכת כתף לא רצה לשמוע שום דבר, ואז כמובן העניין התפרץ. ליברמן משך כמעט ארבעה ימים עד שהוא היה מוכן להוציא התנצלות. הוא רצה ללכת עם ולהרגיש בלי. בסוף הוא תפר מעין חבילה מסובכת שבה הנשיא פרס מתקשר אליי כדי לבקש שאני אתנצל, ואז אני נענה לפרס. זה משך את הסיפור ללא צורך ארבעה ימים. הרגשתי עם הסיפור הזה רע מאוד".

בראיון המלא, שמפורסם במגזין G, טוען אילון כי "ההתעקשות של ליברמן לקבל את משרד החוץ גורמת נזק למדינה" וכי "הוא נתפס ככבש בעור נמר ולא להפך".

תגובת דובר ישראל ביתנו בשם אביגדור ליברמן

"עד לרגע שבו נודע לדני אילון כי הוא אינו נכלל ברשימת ישראל ביתנו לכנסת הוא שיבח את אביגדור ליברמן על פעולותיו ותפקודו כשר החוץ עשרות פעמים, כולל בראיון בקול ישראל באותו הבוקר. לכן, דבריו של אילון כעת מעידים אך ורק עליו ועל אופיו, הם נובעים מתאוות נקם ומתסכול ואינם ראויים להתייחסות. אני מפנה את הקוראים לצפות ביוטיוב בסרטון 'מה באמת חושב דני אילון על אביגדור ליברמן'".

*** הכתבה המלאה - במגזין G