לראשונה: ביה"ד הכיר ביחסי עובד-מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוץ

לראשונה: בית הדין לעבודה מכיר ביחסי עובד-מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוצו. נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ורד שפר, פסקה היום (א') כי בין אבי בן-אהרון, חבר קיבוץ תל-יוסף שפוטר מעבודתו כרכז המדגה של הקיבוץ בינואר 2011, לבין קיבוצו, התקיימו יחסי עובד-מעביד החל משנת 2002 - המועד שבו עבר הקיבוץ שינוי באורחות חייו והפך מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש.

משמעות פסק הדין עשויה להיות מרחיקת לכת, שכן מדובר בפעם הראשונה שבה בית הדין לעבודה מכיר ביחסי עבודה בין חבר קיבוץ לקיבוצו, שמכוחם נגזרות רוב הזכויות של העובדים בארץ וכן האפשרות שלהם לפנות לסעד מבתי הדין לעבודה, כמו גם מהעובדה שרוב הקיבוצים בארץ עברו תהליכי שינוי דוגמת זה שעבר קיבוץ תל-יוסף, וחיים ועובדים בהם אלפי חברים.

בן-אהרון עבד במשך שנים ארוכות כמנהל "דגי תל-יוסף", ופוטר מעבודתו בינואר 2011 בעקבות בדיקה שערך הקיבוץ לגבי תפקוד המדגה. בהמשך אף אישררה אסיפת הקיבוץ את פיטוריו. בנוסף, הוגשה נגד בן-אהרון תביעה לבית המשפט המחוזי לתשלום 5 מיליון שקל בקשר לנזקים שנגרמו עקב כשלים בניהול המדגה.

באמצעות משרד עורכי הדין הראל טיקטין ויואב אבן, עתר בן-אהרון לבית הדין לעבודה וטען כי פיטוריו נעשו שלא כדין.

במסגרת תביעתו טען בן-אהרון כי להלכות הקודמות של בתי הדין לעבודה, לפיהן בין חבר קיבוץ לבין קיבוצו לא מתקיימים יחסי עבודה, אין תחולה בקיבוץ מתחדש דוגמת תל-יוסף. בין היתר, מכיוון שבן-אהרון קיבל תלושי שכר באופן ישיר, שכרו לא הועבר בקופת הקיבוץ ,והוא לא שולב בתפקידים שונים בקיבוץ במסגרת סידור עבודה.

באמצעות עורכי הדין עומר כהן ונעמי אשחר ממשרד שלמה כהן, חלק קיבוץ תל-יוסף על טענותיו של בן-אהרון וטען מנגד כי לא התקיימו בין בן-אהרון לבין הקיבוץ, או לבין אגודת המדגה, יחסי עובד-מעביד.

בין היתר טען הקיבוץ כי השינוי שחל בקיבוץ איננו משמעותי אא רק "כורח המציאות", ועניינו בעיקר "לייעל את השירותים שמקנה הקיבוץ לחבריו ולהתאים את פניו לחיים המודרניים".

השופטת דחתה, כאמור, את טענות הקיבוץ וכתבה על הניסיון של תל-יוסף להציג את השינוי שעבר כ"כורח המציאות" בלבד, כי "ניסיון זה אינו עולה בקנה אחד עם מודל השינוי והרקע לשינוי בתנועה הקיבוצית בכלל, כמו גם מהגדרתו כקיבוץ מתחדש אשר שונה בתכלית מקיבוץ שיתופי".