ביהמ"ש: דרישה לבטל היטלי פיתוח לאחר זכייה במכרז - תכסיסנות

המחוזי דחה את דרישתה של חברת הנדל"ן יהלומית פרץ לקבל בחזרה מעיריית באר-שבע אגרות והיטלי פיתוח בסך מיליון שקל, וכינה את התנהלותה "תכסיסנית"

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה ערעור של חברת הנדל"ן יהלומית פרץ על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריית גת, לפיו נדחתה דרישתה לקבלת בחזרה מעיריית באר-שבע אגרות והיטלי פיתוח בסך של מיליון שקל.

את ניסיונה לקבל בחזרה את ההיטלים ששולמו, כינה בית המשפט "תכסיסני". "החברה ידעה שתידרש לשלם את ההיטלים כשניגשה למכרז, והעדיפה לנקוט בגישה תכסיסנית של התמודדות במכרז מתוך מטרה לשנות את תנאיו בדיעבד".

חברת יהלומית פרץ התמודדה וזכתה במכרזים של מינהל מקרקעי ישראל, ורכשה מגרשים לבנייה בבאר-שבע. החברה חוייבה על-ידי העירייה באגרות והיטלי פיתוח בסך מיליון שקל, בגין פרויקט "רמות" ופרויקט "נווה זאב" אותם בנתה.

החברה שילמה את ההיטלים, אולם במקביל הגישה ערעור לוועדת ערר, ונדחתה.

החברה עתרה לבית המשפט השלום בטענה כי העירייה אינה זכאית לגבות את האגרות ואת היטלי הפיתוח, משום שהפיתוח בשכונות בוצע על-ידי משרד השיכון, והחברה שילמה כבר דמי פיתוח למשרד השיכון. לטענתה, דרישת העירייה מהווה גביית כפל לאותה מטרה.

בית משפט השלום דחה את התביעה וקיבל את עמדת העירייה, שיוצגה בידי עו"ד אמיר בירנבוים ממשרד עופר שפיר ושות' המתמחה בליווי עיריות ותאגידי מים.

בפסק הדין קבע בית משפט השלום כי הסדרי הפיתוח שגובשו במהלך השנים בין עיריית באר-שבע לבין משרד השיכון, הדומים להסדרים שהנהיג משרד השיכון ברשויות אחרות, הינם סבירים וראויים, ומכוחם מוסמכת העירייה לגבות היטלי פיתוח חלקיים בגין תשתיות העל שמחוץ למתחמים שפותחו בידי משרד השיכון.

בנוסף נקבע כי כאשר חברה מתמודדת במכרז, שבין תנאיו גם תשלום היטלי פיתוח, והיא אינה מתנגדת לתנאי המכרז בזמן אמת, ורק לאחר הזכייה דורשת לפטור אותה מתשלום היטלי הפיתוח, הרי שקבלת תביעתה מהווה ניסיון לשינוי תנאי המכרז בדיעבד, ופגיעה אנושה בעיקרון השוויון בהליך המכרז, וכי די בנימוק זה לדחות התביעה.

לצד דחיית התביעה חויבה יהלומית פרץ לשאת גם בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.

החברה ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, שדחה גם הוא את תביעתה וקבע כי צדק בית משפט השלום.

בנוסף קבע המחוזי כי החברה ידעה שתידרש לשלם את ההיטל בעת שהגישה את הצעתה למכרז, נמנעה מהפניית שאלת הבהרה והעדיפה לנקוט בגישה תכסיסנית של התמודדות במכרז, מתוך מטרה לשנות את תנאיו בדיעבד.

לצד דחיית הערעור חוייבה החברה לשאת בתשלום הוצאות בסך 20 אלף שקל נוספים.