מותגי יוקרה: רולקס, פרארי, ומועדון הכדורגל של מונאקו

דמיטרי ריבולובלב רכש את המועדון מהליגה הצרפתית, ומפציץ עם רכש חסר מעצורים, כולל החלוץ פלקאו ■ מה התוכנית העסקית של האוליגרך?

זה התחיל עם נצנוץ של כוכב קטן בחלל כשהמאמן האיטלקי הנחשב קלאודיו ראניירי הצטרף במאי 2012; זה המשיך עם סופרנובה, כשבתוך יום אחד בשבוע שעבר נרכשו שני שחקנים מפורטו (חאמס רודריגז וז'ואאו מוטיניו) תמורת סכום פנטסטי של 70 מיליון אירו; הגלקסיה המשיכה לרעוד השבוע כשעוד שמות גדולים הצטרפו לרשימה - ריקארדו קראבליו שהגיע בהעברה חופשית מריאל מדריד; ועכשיו, המפץ הגדול: רדמאל פלקאו, מי שנחשב על-ידי רבים לחלוץ הטוב בעולם, מצטרף למונאקו.

הקולומביאני מגיע מאתלטיקו מדריד תמורת עסקת ענק של 60 מיליון אירו. הוא ירוויח כ-14 מיליון אירו נטו בעונה, סכום שיקפיץ אותו אוטומטית לרשימת שלושת-ארבעת השחקנים המרוויחים בפלנטה. מי שקושר במהלך השנה האחרונה עם כל מועדוני העל של אירופה, בחר לנחות בסופו של דבר דווקא במועדון הצנוע מהליגה הצרפתית.

רק שמונאקו כבר לא כזאת צנועה. מונאקו, למי ששכח קבוצה עם מסורת של תארים ואפילו הופעה בגמר הצ'מפיונס ליג ב-2004, נרכשה בשלהי עונת 2011/12 על-ידי האוליגרך, איל האשלג דמיטרי ריבולובלב, שהונו הוערך לאחרונה במגזין "פורבס" ב-9.1 מיליארד דולר (מקום 14 מבין עשירי רוסיה). ריבולובלב קנה קבוצה שהידרדה לליגה השנייה, אבל מאז שהגיע אליה היא לא עוצרת. בזכות חיזוק מאסיבי היא חזרה העונה לליגה הבכירה, והיא הפכה לפרויקט המגלומני הבא של הכדורגל האירופי, אחרי שבשנים האחרונות התוודענו לסיפורים של פריז סן-ז'רמן, מנצ'סטר סיטי ואנז'י מחצ'לקה.

***

את האינטרס של שחקנים כמו פלקאו או ויקטור ואלדז (שוער ברצלונה שגם אמור להצטרף) לקחת חלק בפרויקט הזה, אפשר להבין די בקלות. תושבים שאינם צרפתים לא משלמים בנסיכות הקטנטנה אפילו אירו אחד מס הכנסה. מה שכמובן מאפשר לריבולובלב לשלם לטאלנטים שלו שכר עתק, וכל זה בלי להכביד יותר מדי על התקציב בעידן הפייננשל פייר-פליי של אופ"א, שאמור לחייב קבוצות לחיות לפי רמת ההכנסות שלהן.

בליגה הצרפתית רוצים למנוע את היתרון התחרותי האדיר הזה מריבולובלב. תחשבו על קבוצה מלאה בכוכבים מרחבי העולם שלא משלמת אירו אחד מס עבור שכר השחקנים שלה, לעומת כל יתר המועדונים בצרפת, שישלמו עד 75% מס בשנים הקרובות (בהתאם לכניסה המתוכננת של גזרת "מס העשירים" של הנשיא פרנסואה הולנד). בליגה הצרפתית תובעים ממונאקו להעביר את רישום משרדי המועדון לשטח צרפת - מה שיחייב את מונאקו לשלם מס ככל הקבוצות. מונאקו ערערה על התביעה הזאת, והעניין צפוי להיות מוכרע בבית המשפט העליון בצרפת, ולהיסחב תקופה משמעותית, אולי שנים. בינתיים פלקאו ושות' יכולים לחגוג.

ברור שמבחינת השחקנים, מדובר בהקרבה מקצועית (מונאקו הרי לא תשתתף במפעל אירופי לפחות עד תחילת עונת 2014/15). והקרבה מוראלית (לא כיף לשחק מול קבוצה חסרת קהל, שהביאה השנה 5,000 צופים למשחק, ואפילו בשנה הגדולה שלה בצ'מפיונס ב-2004 הסתפקה בכ-10,000 צופים בממוצע בלבד באצטדיון לואי השני, שמכיל 18.5 אלף מקומות). וכמובן, הקרבה תדמיתית (אוהדים ואנשי תקשורת נוהגים להתייחס בחשדנות לשחקנים שבוחרים לקחת חלק בפרויקטים מגלומנים כגון אלו). אבל כל הדברים האלו קצת פחות חשובים כנראה לשחקנים שבחרו להגיע לשם. הבחירה שלהם היא לספור את הכסף וליהנות מהחיים הטובים בריביירה.

***

האינטרס של ריבולובלב בסיפור הזה קצת פחות ברור. תחת הפיקוח של אופ"א עם תקנות הפייננשל פייר-פליי שלה, לבעלים מיליארדרים אמור להיות הרבה יותר קשה להפוך קבוצות קטנות לאימפריות בין-לילה. למועדון כמו מונאקו, שמתקשה לייצר הכנסות רציניות מהאין-קהל שלו, יהיה כמעט בלתי אפשרי לעמוד בתקנת ה"ברייק-איבן" של אופ"א.

ריבולובלב נטש בשנים האחרונות את מוסקבה ועבר להתגורר במונאקו (ככל הנראה בשל שיקולי מס משל עצמו). כל עוד אין לו עניינים סמויים מהעין מול הנסיך אלבר השני, שליט מונאקו, שהיה השושבין של עסקת ההשתלטות של ריבולובלב על המועדון - ישנו כנראה פתרון אחר לחידה מדוע החליט האוליגרך להשקיע דווקא במונאקו, קבוצה שמייצגת עיר-מדינה של 36 אלף אנשי האלפיון העליון העולמי.

העיתונאי גבריאל מארקוטי טוען כי "לריבולובלב יש מודל עסקי. המודל הוא להפוך את מונאקו לסוג של מותג יוקרה, כמו רולקס ופרארי. לסוג של מועדון כדורגל בוטיק. דמיינו את האצטדיון של הקבוצה הופך ליציע כבוד ענקי, ומתמלא ב-5,000 מאנשי חוג הסילון של מונאקו שרוכשים כרטיסי VIP וזוכים לאירוח תענוגות במשחקים, בתמורה ל-2,000 אירו לכרטיס; 5,000 מקומות נוספים ישמרו במחירים הגיוניים יותר לאוהדים השרופים של הקבוצה, שהגיעו למשחקים שלה גם בשנה החולפת, כששיחקה בליגה השנייה; יתר האוהדים יגיעו אולי פעם בשנה וישלמו הון עתק על כרטיסים, אולי לא יגיעו בכלל - אבל ירכשו מרצ'נדייז אונליין".

מדובר כמובן על מודל אמביציוזי, כזה שמעולם לא נוסה כמוהו בכדורגל, שהוא בכלל הספורט "של העם"; אולי זה יתברר כמודל בלתי ישים. "אבל אם למותגי יוקרה אחרים השיטה של לכוון את עצמם לפלח שוק מאד מסוים ומאד גבוה עובדת", שואל מארקוטי, "למה לא במונאקו?".