האח הגדול בארה"ב: הממשל כורה מידע אישי מהאינטרנט

מזה כמעט שש שנים כורה המודיעין האמריקני מידע אישי על מיליוני אזרחים בארה"ב הישר משרתים של חברות האינטרנט הגדולות ביותר בשוק האמריקני: מייקרוסופט, גוגל, פייסבוק, יאהו, AOL, אפל, פאל-טוק (שמשרתת לקוחות רבים בעולם הערבי), סקייפ ויו טיוב. כריית המידע מתבצעת ע"י הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), גוף ביון שאחראי על ניטור מערכות תקשוב גלובליות ואיסוף מודיעין אותות (signal intelligence), ושידוע בכינוי "האוזן של ארה"ב". כך חושף היום (ו') "וושינגטון פוסט".

יום קודם לכן פירסם "גארדיאן" הלונדוני, כי המודיעין האמריקני מנטר וצובר, מזה שבע שנים, נתוני תקשורות טלפוניות של מיליוני לקוחות "ורייזון", אחת מחברות הטלפוניה הגדולות ביותר בארה"ב. (מדובר במספרי טלפון, מי טלפן למי, מתי וכמה זמן נמשכה התקשורת, אך לא תוכן השיחות עצמן). לפי "גארדיאן", הניטור נעשה על פי צו של בית-משפט סודי, FISA, (ראשי תבות באנגלית של 'החוק למעקב אחר מודיעין זר'), שמוסמך להורות בחשאי לחברות טלקומוניקציה לספק מידע לגופים מודיעיניים אמריקניים. העיתון הבריטי פירסם עותק של צו בית-המשפט ל"ורייזון" למסור את המידע, שתחום בפרק זמן מסוים, וניתן לשער שאין זה הצו הראשון או היחיד מסוגו.

בפרשנות על שתי החשיפות, כותב היום "ניו יורק טיימס", שהן פותחות צוהר יוצא דופן לצמיחת המעקב הממשלי אחרי אזרחים אמריקניים, מעקב שהחל בממשל בוש, בעקבות פיגועי הטרור במגדלים התאומים ובפנטגון ב-11 בספטמבר 2001, ושאומץ והורחב ע"י ממשל אובמה.

סמיכות הזמן בין הגילויים החריגים מראה, שאיש מודיעין בכיר, בעל גישה לחומרים מודיעיניים מסווגים ביותר, החליט לחשוף אותם דווקא עתה, בעיצומה של פרשה אחרת של "רחרוח" ממשלתי במקומות שצריכים להיות מוגנים ממעקב כזה: טענות שאף.בי.איי. השיג רישומי תקשורות של עיתונאי סוכנות "אסושייטד פרס" וערוץ פוקס ניוז בארה"ב, לאחר ששני גופי התקשורת פרסמו ידיעה על קוריאה הצפונית, שממנה היה אפשר להבין שלמודיעין האמריקני יש גישה למוקדי קבלת החלטות בפיונגיאנג.

"וושינגטון פוסט" כותב היום: "ניסיון אישי עם המערכות (לכריית המידע מחברות האינטרנט), וחרדה מפני היכולות שלהן, הם שדחפו איש מודיעין מקצועי לספק ל'פוסט' מצגת פאואר-פוינט על המערכות ועל מערכות התמיכה בהן, במטרה לחשוף את מה שאיש המודיעין מכנה הפרה גסה של הזכות לפרטיות בארה"ב. 'הם (קהיליית המודיעין) יכולים, פשוטו כמשמעו, לראות כיצד הרעיונות נוצרים במוחך בעת שאתה מקיש על המקלדת', אמר איש המודיעין".

ליבת החשיפה היא תכנית שמכונה "פריזם" (PRISM), ושקיומה לא היה ידוע עד עתה. ייתכן שהיא הראשונה בסוגה. הסוכנות לביטחון לאומי (מהדורה גוליברית של יחידה 8200), מפעילת התכנית, מתגאה ביכולתה לגנוב סודות ולפצח צפנים. היא אף מורגלת להסתייע בשיתופי פעולה עם חברות טלקומוניקציה כדי לסייע לה להסיט למחשביה נהרות של אותות אלקטרוניים. אבל אף פעם לא שמענו על גוגל או פייסבוק בהקשר הזה, מציין ה"פוסט", וקשה להעלות על הדעת שאפשר למצוא מטמוני מידע מודיעיני עשירים יותר מאלה שצפונים בשרתי החברות מסיליקון ולי. הכל פתוח: דוא"לים, מסמכים, צ'אטים בווידיאו ואודיו וכו'.

"פריזם" קרמה עור וגידים משרידים של תכנית ריגול פנימי שנהגתה בממשל בוש ושלא נשענה על צווי חיפוש של בית-משפט כדי לחדור לשרתים של ספקי אינטרנט. התכנית הזו קרסה ב-2007 בעקבות חשיפות בתקשורת האמריקנית ותביעות משפטית של אזרחים נגד חברות טלקומוניקציה בגין מסירת מידע פרטי לממשלה ללא צו משפטי.

ב-2007 וב-2008, סיפק הקונגרס, שנישא על גלי פטריוטיות, כיסוי ליגלי לחברות האינטרנט: חוקים שמגנים עליהן מפני תביעות אזרחיות בגין שיתוף פעולה עם המודיעין האמריקני. "פריזם" גייסה את את משתפת הפעולה הראשונה, מייקרוסופט, והחלה לנטר ולקבץ מידע אלקטרוני בקצב הולך וגודל בשש השנים שחלפו מאז. התכנית הופעלה בשקט, מתחת למכ"ם של אמצעי התקשורת. עד היום.

לפי מצגת פנימית של 41 שקופיות, מאפריל 2013, שנועדה לתדרוך אנליסטים בכירים במינהל מודיעין האותות של הסוכנות לביטחון לאומי, תכנית "פריזם" היא התורמת הגדולה ביותר לתדרוך המודיעיני שמקבל נשיא ארה"ב בבוקרו של כל יום. התדרוך, שמתמצת ומזקק את המידע המודיעיני שהגיע לידי קהיליית המודיעין האמריקני ב-24 השעות שחלפו, השתמש במידע שנשאב מ"פריזם" 1477 פעמים בשנה שחלפה. על פי המצגת, הסוכנות לביטחון לאומי נשענת על "פריזם" במידה הולכת וגוברת כמקור העיקרי של חומר מודיעיני גולמי, והתכנית מצוטטת באחד מכל שבעה דו"חות מודיעיניים שמפיקה הסוכנות.

זה נתון מרשים ביותר מפני שמחשבי הסוכנות סורקים טריליוני תקשורות בשנה, וזו עובדה ראויה לציון לאור העובדה שהתפקיד הרשמי של הסוכנות לביטחון לאומי הוא ניטור מודיעין זר, אך היא חופרת עמוק אל תוך מנגנוני חברות אמריקניות שמשרתות מאות מיליוני אזרחים אמריקניים, בשרתים בשטחה של ארה"ב. כמה מהחברות אמרו ל"פוסט", בתגובה, שאין להן שום מידע על התכנית ושהן נענות רק לצווים ספציפיים של בית-המשפט.

"איננו מספקים לארגון ממשלתי כלשהו גישה ישירה לשרתים של פייסבוק", אמר לעיתון ג'ו סאליוואן, שאחראי על ביטחוון מערכות בחברה. ודובר של אפל אמר: "מעולם לא שמענו על 'פריזם'. אינו נותנים לשום סוכנות ממשלתית גישה ישירה לשרתים שלנו. כל גוף ממשלתי שודרש מידע על לקוח, חייב להביא צו של בית-המשפט". הסוכנות לביטחון לאומי נמנעה מתגובה.

אך דובר בבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר אמש לכתבים, כי תכנית כריית מידע מהסוג שבו מדובר היא "מכשיר קריטי להגנה על האומה מפני איומי טרור, מפני שהיא מאפשרת לחשוף האם אנשים שידועים כטרוריסטים קיימו מגעים עם אנשים אחרים שעלולים להיות מעורבים בפעילויות טרור, ובמיוחד אנשים בתוך ארה"ב".

"הנשיא מקדם בברכה דיון על האיזון בין ביטחון לאומי לזכויות הפרט", אמר הדובר.

יודגש, כי תכנית "פריזם" אינה פעולה של גוף ממשלתי משתולל, שפרק עולן של מסגרות חוקיות. הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת סמכו ידיהן על פעילות הסוכנות לביטחון לאומי. מחוקקים מתחילים להשמיע ביקורת על התכנית, אך הקונגרס נתן לה גיבוי.

עובדה זו מסבירה את תסכולם של ארגונים לזכויות האדם לנוכח התכנית. אנתוני רומרו, מהאיחוד האמריקני לזכויות הפרט (ACLU) אמר ל"ניו יורק טיימס", כי המעקב אחר אזרחים הוא הפרה בסיסית של זכויות הפרט, ולא חשוב אילו גופים ממשלתיים סמכו ידיהם על פעילות זו. "שתבוא מארה על שלוש רשויות הממשל", אמר רומרו. "על הקונגרס, מפני שקבע מסגרת חוקית לכך; על בית-המשפט המיוחד שמנפק צווים לחברות התקשורת ושמוכיח את עצמו כנמר של נייר וכחותמת גומי, ועל ממשל אובמה שאינו נאמן לערכיו שלו".