שטף של סקפטיות

את נאומו בכנסת בשבוע שעבר פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו בטיעון מנצח לנוכח שטף הסקפטיות העוטף את הקואליציה החדשה ולמודת המשברים שהקים: "הדברים פה נשמעים לי מוכרים", אמר, והרחיב: "בתחילת הקדנציה הקודמת אמרו לי שאוטוטו הקואליציה מתפרקת; עוד שלושה חודשים היא תיפול'. עברו שלושה חודשים, ואז אמרו: 'עוד שלושה חודשים היא תיפול', אבל הממשלה לא נפלה".

נתניהו צודק. אכן, גם את ממשלתו הקודמת ליוו בראשית ימיה נבואות זעם על קיצה ההולך וקרב. העניין הוא שההערכות השגויות מאז לא מהוות תעודת ביטוח עכשיו. איש לא טוען שממשלת נתניהו השלישית תיפול תוך שלושה חודשים (היא לא), אבל יהיה זה אך טבעי לקבוע בשלב הזה כי ההרמוניה ששררה תוך זמן קצר בקואליציה הקודמת לא תמהר לפקוד את זו הנוכחית.

חולשתו האישית של נתניהו מזדקרת יותר מכול ביחס לקדנציה הקודמת. אז הוא היה מוקף בשותפים שכולם משת*פים ואומרי הן. כיום שני הפרטנרים העיקרים שלצדו מבקשים להחליף אותו, והשלישית כבר ניסתה לעשות זאת. מעמדו בליכוד חלש מתמיד, ומאחורי גבו חלק משריו כבר מתחילים לחרוש מזימות נגדו. בפתח ישיבת הממשלה השבועית (ביום א') הוא פנה לשרים במעין-תחינה: "אזרחי ישראל בחרו בנו שנתמקד בעשייה הגדולה ולא בפוליטיקה הקטנה". בממשלה הקודמת הוא לא נדרש לחצאי-נזיפות מהסוג הזה.

הכישלונות האחרונים של הקואליציה והריבים הפנימיים המתפרצים בה חדשות לבקרים לא יסכנו את שלומה בטווח הקצר, אבל יקשו על התפקוד השוטף. השבוע ייפתחו בכנסת הדיונים על אישור תקציב המדינה. זמן קצר אחר-כך יחלו במשכן הדיונים על "חוק הגיוס" שגובש בוועדת פרי. שני החוקים יאושרו בסופו של דבר, אבל אחרי שימיטו עוד מכאובים וייסורים על הקואליציה.

בסוף כל אלה, נתניהו, ולצדו יו"ר הקואליציה יריב לוין, שסובל כל יום בתפקידו, יגיעו בעוד חודשיים אל פגרת הקיץ הארוכה. מזיעים, מתנשפים, עם הלשון בחוץ, אבל יגיעו.

המבחן של הקואליציה הוא לא בהעברת התקציב ואפילו לא במאבק על השוויון בנטל. כשצריך להתמודד עם אתגרים במשקל כבד כזה ממילא כל המאמץ והאנרגיה מופנים לצליחת המשימה. המבחן יחל כשהשגרה תשתלט על סדר היום. או אז יצטרכו השותפים הקואליציוניים להניח בצד את האיבה שכבר התפתחה, ולמצוא שפה משותפת שתגבר על האינטרסים.

קחו למשל את יאיר לפיד, הפיבוט שעליו מושתתת הממשלה והקואליציה. אחרי שיצליח להעביר את התקציב בכנסת לפיד יוכל לשחרר כפתור בחגורה, להתרווח על כורסת המיניסטר ולהתחיל לכאורה ליהנות מהחיים כשר בכיר בממשלה. בפועל, כמי שעוד שואף להיות ראש ממשלה, הוא יצטרך להתפנות למלאכת שיקום הנזקים שנגרמו לו בציבור בחודשי המאבק על התקציב.

אוי לו מיוצרו ואוי לו מייצרו

זו לא בשורה טובה לראש הממשלה או ליו"ר הקואליציה. כששותף קואליציוני מעוניין להתבלט ולשפר תדמית מתוך הממשלה, חזקה עליו שיבקש לחדד הבדלים ולהעצים מחלוקות, אחרת הוא בסה"כ עוד בורג במכונה. גם אם אין ללפיד עניין בפרישה מהירה מהקואליציה (הדבר יתברר עם הזמן) הוא יהיה חייב להשמיע קול ולנקוט עמדה במקומות שבהם העדיף להחריש עד כה.

הניסיונות לחדש את התהליך המדיני, אותה סוגיה שולית ונידחת המטרידה כל-כך את מזכיר המדינה האמריקני (ודומה שלעיתים שרק אותו), יגיעו בקרוב לרגע ההכרעה. במקרה זה, או שיחזרו לחדר הדיונים או שיעלו על המסלול לאינתיפאדה שלישית.

מבחינת נתניהו אוי לו מיוצרו ואוי לו מייצרו. אם יחודש התהליך המדיני הוא ייאלץ להתמודד עם ניצי סיעתו ועם הסטרוקים למיניהם מהבית היהודי; אם ייסתם הגולל על התהליך, ייתכן משבר מכיוונה של ציפי לבני ואולי גם לפיד (אם ייאות להיזכר בעמדות שהציג בקמפיין הבחירות).

לא, הקואליציה לא תיפול אמנם בעוד שלושה חודשים, אבל גם אל המנוחה והנחלה היא מן הסתם כבר לא תגיע.

הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10