ישראל נותרה מחוץ למדד MSCI אירופה: "אכזבה גדולה"

הצירוף למדד האירופי היה צפוי להזרים לשוק המקומי ההולך ומתייבש כמה מיליארדי שקלים מקרנות ותעודות סל שעוקבות אחרי המדד ■ מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון: "רצינו שמשהו חדש יקרה, אבל זה לא הלך. השבט אמר את דברו"

הבורסה בת"א נחלה היום אכזבה קשה, כשהתקוות שתלו קברניטיה וראשי שוק ההון המקומי להכללת ישראל במדד MSCI אירופה, נגוזו. כניסה של ישראל למדד זה הייתה מזרימה באופן מיידי כמה מיליארדי שקלים לבורסה המתייבשת של ת"א דרך תעודות סל וקרנות שעוקבות אחר המדד, ובהמשך הייתה מביאה לזרימה של כסף נוסף מגופי השקעה זרים שישראל הייתה הופכת לאופציית השקעה עבורן.

כל הטוב הזה יישאר בינתיים על הנייר, לאחר שאמש, במסגרת עדכון המדדים החצי שנתי, החליטה חברת המדדים העולמית שלא להכליל את ישראל במדד האירופי, ולהשאירה במדד האזורי הנוכחי - MSCI Europe & middle east - שלא זוכה לעניין רב בקרב המשקיעים הזרים. ב-MSCI, שהוא ארגון שמתנהל בחשאיות ומניעיו לא תמיד ברורים, הסבירו כי ההחלטה התקבלה לאחר "התייעצות עם משקיעים מוסדיים שלא תמכו בהחלטה להכניס את המדד הישראלי לתוך MSCI אירופה".

"אינני יודעת מה הן הסיבות להחלטה", אמרה היום מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, השוהה כעת בלונדון לרגל כנס המשקיעים שעורכת שם הבורסה מדי שנה. "יש הרבה מאוד גופים שלא מתעניינים בישראל ולכן הם לא תמכו בהחלטה".

למרות האכזבה, ניסתה לבנון לשדר עניינים כרגיל: "שום דבר לא משתנה. רצינו שמשהו חדש יקרה, אבל זה לא הלך. השבט אמר את דברו. נפעל בדרכים אחרות". בהמשך התייחסה מנכ"לית הבורסה לכך שישראל נכללת במדד המדינות המפותחות ואמרה: "אסור לשכוח שאנחנו נמצאים במדד הכי חשוב שיש, הגענו לטופ מהבחינה זו, יש השקעות שמתרכזות גם במדדים האלה*.

נזכיר כי בחודשים האחרונים ניהלה לבנון מגעים קדחתניים עם משקיעים זרים ועם בכירי MSCI בניסיון להוביל לשינוי המיוחל. בכירי הבורסה ראו במעבר למדד האירופי את הפתרון העיקרי לירידה המתמשכת במחזורי המסחר בתל אביב (ראו גרף).

"הצירוף למדד האירופי היה מוסיף לנו, אך נפעל בדרכים נוספות", הוסיפה לבנון. "בגלל זה אנחנו כאן, בלונדון. הכלכלה שלנו צומחת באופן עקבי כבר הרבה מאד שנים, הכוונה שלנו היא לעניין את הגופים שכבר משקיעים בישראל להמשיך להשקיע, ולגרום לגופים אחרים להתחיל להשקיע בישראל. לא כולם מבינים את היתרונות בהשקעה בישראל, אנחנו נדאג שיבינו".

"הבעיות בבורסה יותר עמוקות"

תגובת השוק בתל אביב להחלטה הייתה מתונה למדי, אם בכלל: הבורסה רשמה היום ירידות שערים קלות, בהתאם לנעשה בעולם ולסגירה השלילית אמש בוול-סטריט. ברק סורני, מנכ"ל פסגות ני"ע, אמר על כך היום ל"גלובס" כי "הכניסה של ישראל למדד האירופי לא גולמה בשווקים כי ההערכה המרכזית הייתה שהסבירות שישראל תצורף למדד היא נמוכה".

לדברי סורני, העובדה שישראל לא תצורף למדד, אינה קריטית עד כדי כך. "אין ספק שזה היה נחמד אם זה היה קורה, אבל תמיד אמרנו שזה אקמול, ולא טיפול שורש. הבעיות בבורסה יותר עמוקות וקשות מאשר היכללות או אי היכללות במדד כזה או אחר, ולשים את יהבנו על מדד אחד זה לא הדבר הנכון והפתרון המשמעותי שהשוק צריך".

לדברי סורני הפתרון נמצא בוועדה שהוקמה לעידוד מחזורי הבורסה, שם יעלו הנושאים העמוקים. "יבדקו שם היבטים של רגולציה, לדוגמה איך ניתן להקל בפתיחת חשבונות ללקוחות זרים, מהלך שהיום הוא קשה בגלל הנושא של הלבנת הון".

עדי ויגודסקי, מנכ"ל UBS ישראל, לא תולה את האשמה באי צירופה של ישראל למדד בהנהלת הבורסה. "אני יודע שהם עשו הרבה בשביל שזה יקרה אבל זה כמו מזג אוויר, אי אפשר לשלוט בכך. אף אחד לא יודע באמת מה התהליך ש-MSCI הריצו כאן".

ויגודסקי מציין שכדי להגדיל את מחזורי המסחר, נדרשת מחשבה מחוץ לקופסה. "צריך לחשוב במה הבורסה יכולה להיות אטרקטיבית ועל דברים חדשים שיביאו לכאן משקיעים זרים".

לדעתו של ערן פלג, מנהל השקעות ראשי של KCPS Clarity, להחלטה לגבי אי הכנסתה של ישראל לאינדקס אירופי אין שום קשר לרמת האטרקטיביות של השוק המקומי.

"ההחלטה הזו קשורה לשאלה האם ישראל צריכה להיתפס כחלק מאירופה מבחינה כלכלית ומבחינת סיכוני השוק. מבחינות אלו מובנת לגמרי ההחלטה שלא לכלול את ישראל במדד הזה. היסודות הכלכליים והסיכונים של הכלכלה הישראלית אינם זהים לאלה של הכלכלה האירופית. אנו חלק מהשוק הגלובלי, אך לא מעבר לכך. לכן, לא צריך לראות את ההחלטה הזו כסימן לאי הערכה לשוק הישראלי", סיכם פלג.

הצרות של יוון: כן באירופה, לא במדד המדינות המפותחות

העדכון החצי שנתי של חברת המדדים MSCI, כלל בתוכו מספר שינויים במדדים בהם נכללות מדינות אחרות בעולם. מלבד לישראל, ישנן מדינות נוספות שהתאכזבו לגלות כי לא עברו להיסחר במדד נחשק יותר.

MSCI מדרגת מדינות לפי המצב הכלכלי שלהן תחת שלוש קטגוריות: הגבוהה ביותר היא שווקים מפותחים (developed market), האמצעית היא שווקים מתפתחים (emerging market), והנמוכה ביותר היא שווקים שנמצאים בתחילת דרכם הכלכלית (frontier market), המתאפיינים לרוב בתנודתיות גבוהה.

השינוי המשמעותי ביותר בסיווג הזה נוגע ליוון: בשל המשבר הכלכלי הכבד בו נמצאת המדינה, שהשפיע בין היתר גם על יציבות הפירמות הפיננסיות בה, המדינה תעבור להיסחר כעת במדד המדינות המתפתחות, ותצא מרשימת המדינות המפותחות.

מדינה נוספת שחוותה ירידה היא מרוקו, שתצא ממדד המדינות המתפתחות ותעבור להיסחר במדד ה-Frontier market, בעיקר בשל הנזילות הנמוכה ממנה סובלת הבורסה שלה מזה מספר שנים.

בצד המדינות ששודרגו, ניתן למצוא את קטאר ואיחוד האמירויות, שיעשו את הדרך ההפוכה מזו של מרוקו ויעברו להיסחר במדד המדינות המתפתחות. מי שנותרו מאוכזבות הן דרום קוריאה וטייוואן - ב-MSCI שקלו להעביר אותן ממדד המדינות המתפתחות למדד המדינות המפותחות, אך בסופו של דבר הוחלט להשאיר אותן במדד בו הן נמצאות.

MSCI הפנתה בעדכון זרקור לשני שווקים נוספים: בכל הנוגע לסין, שם מדד המניות מסוג A בבורסת שנחאי מוגבל למסחר רק למשקיעים זרים, נשקלת האפשרות של צירופו לאינדקס המדינות המתפתחות בשל גודלו, ולמרות שהוא לא עומד בסטנדרטים של נגישות לכלל המשקיעים שנדרשים כדי להיכלל במדד.

מצרים, לעומת זאת, מעומדת לצאת ממדד המדינות המתפתחות בו היא נכללת כעת, בשל דאגה מיתרות המט"ח הנמוכות של המדינה, שלא יאפשרו למשקיעים בה להוציא החוצה את כספם בעת הצורך.