פלטפורמה חדשה לעתיד לא בטוח: המהלך של שריג

עודד שריג חיכה עם הודעת הפרישה שלו עד להשקת המסלקה הפנסיונית - שנועדה לקדם את שוק החיסכון לטווח ארוך לעולם הדיגיטלי ■ כעת ממתינה על שולחנו פצצה: התאמת הפנסיה הצוברת לריביות הנמוכות באמצעות פגיעה בגמלה העתידית

1. אתמול נודע כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, יפרוש מתפקידו לאחר כשלוש שנים וחצי. שריג המתין להשלים את אחד היעדים העיקריים ששם לעצמו כבר מתחילת כהונתו: הדיגיטציה של הענף, שיהפוך לענף ללא נייר. למרות שסוגיית עזיבתו את האוצר הייתה באוויר זה זמן, את הודעתו על הפרישה הוא הוציא רק "שנייה" לאחר שהשיק את המסלקה הפנסיונית, פרויקט דגל שלו.

השקת השלב הראשון של מערכת המסלקה הפנסיונית נועדה לשנות את המגרש שבו מתנהל החיסכון הפנסיוני בישראל.

מהלך זה מתווסף למערכת איתור החשבונות הרדומים-אבודים, שהיו כאלה שטענו נגדה (והתבדו) שהיא תיצור בעיות תפעוליות אדירות. תחזיות אלה לא עצרו את שריג, שהקים את מערכת האיתור בד בבד עם קידום המסלקה, תוך שהביא ערך לחוסכים רבים שמצאו כספים שלא ידעו עליהם.

המסלקה הפנסיונית אמורה להצעיד את הענף צעדים רבים קדימה, על גבי פלטפורמה אחידה ודיגיטלית, שתשפר את התנהלות כל הגורמים בענף. איך? ימים יגידו; פוטנציאל השינוי וההתייעלות אדיר, וסביר שבעוד כמה שנים הענף יתנהל ביעילות רבה בהרבה מזו שהורגל בה עד כה.

מבחינת האוצר מדובר בשינוי כללי המשחק וביצירת פלטפורמה לשינויים עתידיים שאותם לא ניתן לחזות כעת. "האינטרנט החל ככלי להעברת קובצי מידע בין כמה אקדמאים, וראו להיכן זה התפתח. לא ניתן לחזות מה יקרה, אבל המסלקה עשויה לשנות את כל השוק", אמר לנו גורם המקורב למהלך.

עם זאת, עדיין לא מדובר במהלך שהושלם, ובוודאי שלא מדובר במערכת נטולת באגים וקשיים - גם לא ביחס למצב הקיים. ישנה עבודה רבה, שאותה יצטרך להוביל מי שיחליף את שריג.

כך, לדברי גורם בשוק, קיים חשש שבשלב זה "יש בעיות בכל היבט כניסת העובד למסלקה, ומה לעשות עם עובד שלא עובר דרך המסלקה, כי הוא נמנע מלהיכנס למסלקה עם פרטי כרטיס האשראי שלו ולחזור עם הקוד לסוכן שיטפל בו. כרגע זה נראה כאילו מצבם של אלה אף ייפגע ביחס לקיים", אמר הגורם.

2. ואולם, לצד המסלקה הפנסיונית, שעשויה לקדם את השוק בעתיד - אם תמשיך להתפתח בהתאם לתוכניות - צפה בימים האחרונים גם הבעיה האדירה שטמונה בחיסכון הפנסיוני "החדש" בישראל. מדובר בבעיית נזילות "הזכויות" (שבהגדרה אינן מובטחות) של החוסכים בפנסיה הצוברת, שמשתנה בתלות בשורת גורמים, ובראשם התשואות בשוקי ההון (הריבית) ותוחלות החיים המתארכות.

בימים האחרונים פרסמנו, כי בשל רמת הריביות הנמוכה ששוררת בשווקים זמן רב, ולאור הצפי שהרמה הנמוכה הזו תישמר לאורך זמן, יצטרך האוצר לפעול כדי להתאים את אופן חישוב קצבאות הפנסיה של החוסכים בכל אפיקי הפנסיה הצוברת לריבית שנמוכה בהרבה מהריבית שעליה נסמכים כיום החישובים.

מהלך שכזה יוביל להעלאת מקדמי הקצבה שבאמצעותם מחושבת הגמלה החודשית של הפנסיונרים העתידיים, ולהקטנתה. על פי הערכות בשוק, ההקטנה הנדרשת/צפויה היא של כ-10%.

באופן טבעי, באוצר לא רוצים להיות חתומים על קיצוץ בקצבאות של הפנסיונרים העתידיים, ובוחנים דרכים אחרות לפעול בהן, ובאמצעותן להימנע מהחיתוך הכואב שיפגע בחלק אדיר מהאוכלוסייה. בין היתר בוחנים באוצר את שינוי אופן הנפקת האג"ח המיועדות, כך שרק חוסכים מבוגרים יזכו להן (ובשיעור גדול ביחס לנכסיהם). כך, הריבית שלפיה יחושבו המקדמים שלהם לא תקטן ביחס להנחות הקיימות כיום, ויימנע חיתוך הגמלאות שלהם עם צאתם לפנסיה.

סביר מאוד שהפעם האוצר לא יצליח לדחות או להימנע מחיתוך הקצבאות, ולכן יהיה גידול במקדמי הקצבה, שיוביל לקיטון בגמלה החודשית לפנסיונרים העתידיים. אבל גם בתרחיש לא סביר שהאוצר יצליח לדחות זאת, על הציבור להתרגל לעובדה כואבת אחת: נראה שבעתיד נחווה עוד קיצוצים משמעותיים בגמלאות החודשיות היחסיות שהכסף הפנסיוני שלנו יוכל לקנות עבור הכסף שנצבור למטרה זו, כשנצא לגמלאות. זאת בצל רמת הריביות הנמוכה לעתיד הנראה לעין, ובעיקר בשל הצפי להתארכות ניכרת יותר מהתחזיות הנוכחיות בתוחלת החיים.

יש ודאות אחת ויחידה בשוק הפנסיה הצוברת (ולא בעולם הפנסיה התקציבית למשל, שם הזכויות ממשיות, מובטחות וגבוהות בהרבה). אנו נקבל גמלה חודשית בהתאם לכסף שצברנו ולתנאים שישררו עם צאתנו לפנסיה - וזה אומר, שבעצם אין ודאות מינימלית.

3. ולסיום, לפני שנתיים שבר מכרז הפנסיה הגדול של אנשי צבא הקבע את כל המוסכמות שהיו. הראל זכתה אז במכרז עם הצעה שנקבה בדמי ניהול סמליים בלבד של 0.0018% מהצבירה. דמי ניהול אלה לא מניבים זרם הכנסות ממשי להראל, שנהנית מעוד כמה הכנסות.

לפי הערכות, חלק ממודל הרווחיות של הראל אז הסתמך על כך שרוב משרתי הקבע עוזבים את שירות הקבע בשלב מוקדם יחסית, או אז מבנה דמי הניהול שישלמו ישתנה (בתקווה שרבים מהם יישארו עם החיסכון שלהם בהראל). בימים האחרונים נודע כי ארגון "חבר" - משרתי הקבע והגמלאים - צפוי לצאת בשבועות הקרובים למכרז על ניהול הפנסיה של גמלאי הצבא העובדים ושל בני הזוג שלהם.

בחבר ציינו, כי "רבים מגמלאי הצבא פונים לקריירה עצמאית, ורבים אחרים מועסקים בקרב מעסיקים קטנים ובינוניים, ולכן לא זוכים ליהנות מתנאי פנסיה אופטימליים. מטרת המהלך היא ניצול יתרון הגודל של ארגון חבר... המצב השורר כיום הוא שאנשי הצבא נמצאים תחת הסכם פנסיוני עם הראל, והיא לא התחייבה להכניס כספים להסכם הפנסיה ממעסיקים חדשים לאחר תום השירות הצבאי".

הרבה ספקות הועלו בשוק לגבי היכולת של הראל להרוויח מהסדר הפנסיה המיטיב שנתנה לאנשי צבא הקבע. כעת אפשר שסוגיה זו מתחדדת על רקע המכרז הנוכחי שאליו יוצאת חבר, ושעשוי להוביל לרף דמי ניהול נמוך של אנשי הקבע לאחר פרישתם מהקריירה הצבאית, בתקופה שבה הם היו עשויים להפוך למשלמי דמי ניהול גבוהים הרבה יותר. בהראל לא נראה שמתרגשים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988