סטארט-אפ בשבוע: אלמוגים לשיקום עצמות אנושיות

הרקע: "לפני מספר שנים פנה אליי ידיד, שמגדל אלמוגים לצרכי נוי. הוא שאל אותי מה אפשר לעשות עם האלמוגים חוץ מאשר לשים אותם באקווריום", מספר אוהד שוורץ, מנכ"ל חברת קורבון (CoreBone) שמייצרת תחליפי עצם מאלמוגים. "אני אמנם הגעתי מתחום מוצרי הצריכה וההיי-טק, אבל אוהב טבע וים, אז צללתי לזה, תרתי-משמע, וגיליתי עולם מופלא".

שוורץ הכיר את הצד המימי של העולם כשהיה סמנכ"ל בתמי 4. לעולם היזמות בתחום הביומד הוא התוודע בחברות Vacia Medical (שעוסקת בניהול מתן תרופות) וב-Aspect AI (תחום ה-MRI). הוא החל ללמוד את התחום וגילה כי כבר לפני כ-30 שנה, עלה בספרות המחקרית בעולם הרעיון, כי ניתן להשתמש באלמוגים כתחליפי עצם. הוא פנה לפרופ' יצחק בינדרמן, מומחה לביולוגיית העצם, ראש המחלקה לרפואת שיניים ורקמות קשות בבית החולים סוראסקי תל-אביב (לשעבר איכילוב), ובפקולטה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל-אביב.

"הסתבר שבינדרמן כבר עסק בניצול אלמוגים לבניית רקמת עצם, ואף היה היועץ המדעי של חברה אמריקנית בשם Interpore שנמכרה ב-270 מיליון דולר ועסקה בתחום", אומר שוורץ. "לכן הוא אמר 'זה לא חדש'. עניתי לו שאני חושב שאנחנו יכולים לשלוט בתכונות של האלמוג, כבר בשלב שבו מגדלים אותו. זה כבר נראה לו מעניין". בינדרמן הפך למייסד נוסף ולמדען הראשי של החברה.

השוק: לטיפול במקרים של פציעות והשתלות עצם כאשר חסרה עצם, נהוג להיעזר בתחליפי עצם, שתפקידם לשמש כפיגום עליו יכולה לצמוח עצם אמיתית. הפיגומים מכילים חומרים שונים - מינרלים, תרופות ופקטורי גדילה - שיכולים "לשכנע" את העצם לצמוח מהר ובצורה יעילה ונכונה. זה חשוב בעיקר אצל חולים יותר מבוגרים, שהעצם שלהם כבר מתקשה להשתקם.

רוב תחליפי העצם היום הם מחומרים סינטטיים או פולימרים מסוגים שונים, שאליהם מוסיפים פקטורי גידול או תאי גזע. אפשרות אחרת היא לקצור עצם מקורית מגופות, או מבעלי חיים.

אלמוגים כבר משמשים באופן מסחרי כפיגומים לשיקום עצם. קצירתם מהים היא בעייתית מבחינה לוגיסטית וחוקית, מה גם שאין שליטה על מקור ואיכות האלמוג (והים מזוהם).

קורבון מגדלת את האלמוג בשיטה שמאפשרת להתאים אותו לשימוש כתחליף עצם. "מצד אחד, האלמוג מושלם למטרת גידול עצם. הוא בנוי מסידן שהוא מרכיב מרכזי בעצם וגם חזק כמו עצם אנושית, ומצד שני מחורר כך שיכולים לצמוח בתוכו כלי דם", אומר שוורץ.

"החברות שקוצרות אלמוגים מן הים, לוקחות אותם אחר כך למעבדה ומבצעות עליהם מניפולציות שונות". שוק תחליפי העצם מגלגל כ-3.5 מיליארד דולר ותחליפים מבוססי אלמוג, שהגיעו לשוק, כבר מגלגלים כ-100 מיליון דולר.

המוצר: "אנחנו מגדלים את האלמוגים ב'דיאטה' של תוספים מינרליים ביו-אקטיביים. אלה החומרים שיכולים למשוך את תאי העצם אליהם כשהאלמוג מושתל בגוף. כשתאי העצם החדשים מתיישבים על האלמוג, הם מעכלים אותו באותו הקצב שבו העצם גדלה", אומר שוורץ. נציין כי אלמוג הוא למעשה חיה שבונה מבנה מסידן שהופך לבית שלה. כשמדברים על השתלת "אלמוג" בגוף מתכוונים בעצם להשתלת השלד הסידני ללא הייצור החי.

שוורץ: "יותר מסובך לייצר אלמוג מאשר פולימר, אבל זה שווה את זה. בסופו של תהליך, אלמוג שגדל אצלנו יותר זול מפולימרים שהדביקו עליהם תאים".

שלב בפעילות: עד כה ביצעה החברה מספר ניסויים בבעלי חיים בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב דרך רמות, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה. "קיבלנו תוצאות מצוינות - העצם גדלה תוך 21 יום ממועד ההשתלה, ואפילו היה גידול של מח עצם חדש. אחרי שנה של פעילות - יש לנו מוצר", אומר שוורץ.

השלב הבא: החברה שקמה בחממת מופ"ת מקבוצת טרנדליינס מתכננת להיכנס בתחילה לשוק הדנטלי, שבו חסמי הכניסה נמוכים יחסית. בשלב הבא היא צפויה לפנות לשוק האורתופדי הגדול והמורכב יותר. "אנחנו מחפשים השקעה של 2.5 מיליון דולר, בשלבים, שבסופה יהיו לנו מוצרים לשוק הדנטלי והאורתופדי וכושר ייצור מלא לגידול האלמוגים", מעריך שוורץ.