ארנון מילצ'ן מפנה גב

למה הוא לא מציל את ערוץ 10, אחת ההשקעות שנותרו לו בארץ?

ב-2005 רגשו כותרות העיתונים בישראל - אוניברסיטה חדשה עומדת לקום בגליל. "אוניברסיטת הגליל", שעתידה הייתה לקום בכרמיאל, פרי תרומתו של מפיק הסרטים ההוליוודי, הישראלי ארנון מילצ'ן.

התרומה, בסך 100 מיליון שקל, לא הורמה, גם לא האוניברסיטה. אבל זה לא הפריע למילצ'ן לנחות בכרמיאל, לצד השר הממונה על הנגב והגליל דאז שמעון פרס ושר האוצר בנימין נתניהו, ולספוג אורות פלאש של צילומים דביקים.

בסוף השבוע שעבר נראה שוב מסוקו של מילצ'ן בשמי הארץ. הכיוון הפעם הוא דרום הארץ - ערד. מילצ'ן נחת בעיר, מלווה הפעם בשר התיירות עוזי לנדאו וביו"ר הוועדה לחוץ וביטחון אביגדור ליברמן. על הפרק, הפעם: הקמת מתחם אולפני קולנוע. "הוליווד בישראל", לא פחות.

התקשורת דיווחה כי מילצ'ן רפרף על אחד מתוך 3 שטחים שביקשו להציג בפניו לטובת הקמת הפרויקט, אמר שזה נהדר, וכמו בסרטים התפוגג מהמקום. בכל זאת, ערד באוגוסט זה לא קל.

הפעם מילצ'ן לא הבטיח תרומה ואף לא התחייב לקחת חלק בהקמה, אלא השאיר את העבודה לטיפול מוסדות המדינה. כשהוליווד תקום בחולות, הוא ישדך לה מפיקים אמריקאים.

זה לא טור פוליטי, לכן זה גם לא המקום לתהות על המעבר של מילצ'ן מחיקו של ראש הממשלה נתניהו אל זה של שר החוץ לשעבר ליברמן. מילצ'ן היה ידוע בחברותו עם נתניהו, והנה, ערב הבחירות המוניציפליות הגיע דווקא לערד, במופע שאם ייצא ממנו משהו בטווח המיידי, יהיה זה סיוע למי שעומדת בראש העירייה, טלי פלסוקוב, אשת ישראל ביתנו.

זה גם לא טור חברתי. על כן זה לא המקום כנראה להביע שאט-נפש מהחיבור, בן למעלה מ-60 שנה, בין פוליטיקאים ועסקנים, שיוצאים לפריפריה כדי למכור הבטחות-שווא.

השימוש באנשי הדרום והצפון המרוחק, כניצבים בהצגה בה מופיע איל הון עמוס כיסים, וכולם מחייכים לעומתו ומנופפים בדגלונים, חייב להיפסק. קשה להאמין שאפילו מילצ'ן חושב שתקום פה עיר סרטים. הוא יודע מה מצבה של תעשיית הקולנוע העולמי ויודע מה דעתה על צילום בישראל.

הוא יודע היטב כי רק הביטוח לצוות שיגיע לפה יקפיץ פי שתיים את עלות ההפקה. הוא גם מכיר את הניסיונות הקודמים של הממשלה, בעיקר של משרד התמ"ת, לתת הטבות מס למפיקים זרים, ניסיונות שלא השתלמו. זה לא מפריע לו לספק שוב את המחזה הקולוניאליסטי המביך הזה, שכה משפיל את התושבים צמאי התקווה של ישראל.

לא ממהר לברוח

זה טור על מדיה. ולכן זה כן המקום לתהות מדוע מילצ'ן לא משתמש בכל רצונו הטוב כדי להציל את אחת ההשקעות היחידות שנותרו לו בישראל - ערוץ 10. קרוב ל-4 שנים שמילצ'ן מפנה גב לערוץ שבבעלותו, בערך מהתקופה בה ראש הממשלה הפסיק למצוא בערוץ עניין. אפשר לומר שהוא ראה את הנולד וחזה את אי-ההיתכנות הכלכלית, אך באותה נשימה יש לשאול מדוע לא לקח חלק בשלושת המשברים שעבר הערוץ מאז ועשה ניסיון להצילו.

מילצ'ן השקיע בערוץ 10 קרוב ל-50 מיליון דולר, ואפשר להבין את מורת-רוחו. גם בימים אלה הערוץ לא נמצא במקום טוב, הרייטינג מדשדש, וההפסד מחכה בסוף השנה. אך מילצ'ן לא ממהר לברוח. הוא נשאר, על כל קשריו בהוליווד, בערוץ ולא מחפש משקיע או גורם אחר למכור לו את חלקו.

הוא אף התלונן בפני הרשות השנייה על הערוץ בו הוא חבר בטענה כי חלוקת בעלי המניות שנותרה - לפיה רון לאודר הוא בעל המניות העיקרי - מנוגדת לחוק. נדמה שהוא מנסה במו-ידיו להביא לסגירתו של הערוץ. אולי כי שם אף אחד לא מחכה לו עם חיוכים ודגלונים.