חה"כ לוין ושקד יזמו שורת הצעות חוק להחלשת ביהמ"ש העליון

בשורת הצעות החוק להחלשת בית המשפט העליון, שיוזמים חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ואיילת שקד (הבית היהודי), בעידודו של יו"ר מפלגת הבית היהודי, השר נפתלי בנט, אין כל חדש. לא בתוכן ההצעות - מדובר במיחזור של הצעות ורעיונות שהועלו כבר בקדנציות קודמות של הכנסת; לא במוטיבציה הכללית העומדת מאחורי איסופן של ההצעות למעין "אג'נדה" כללית - הכרזת מלחמה על בית המשפט העליון; ולא בעובדה שהמהלך מגיע משורות הקואליציה, ומגובה בתמיכה של שרים בממשלה.

בקדנציה הקודמת בכנסת שיתף לוין פעולה עם חברו לסיעה זאב אלקין (ליכוד). כעת, משאלקין מתפקד כשר החוץ בפועל, מצא לוין שותפה אידיאולוגית חדשה.

כמעט כל ההצעות במסגרת צרור החקיקה לכרסום במעמד בית המשפט העליון, הועלו על-ידי הצמד לוין-אלקין או בתקופתו של פרופ' דניאל פרידמן כשר המשפטים. חלק מאותן הצעות, אגב, אינן פסולות כשלעצמן, ובמנותק ממתקפות חקיקה למיניהן, זוכות אף לתמיכה על-ידי אנשי המערכת המשפטית עצמה.

למשל, היוזמה להסדיר את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת בחוק יסוד מפורש, מהווה משאת-נפש של שופטי העליון לדורותיהם זה שנים רבות. גם הכוונה לייחד סמכות זו לעליון בלבד, ולא לכל ערכאה שיפוטית, ובהרכב מורחב בלבד - מקובלת על השופטים.

אלא שהמחלוקת נעוצה בסעיף בהצעת החוק המסדיר את סמכותה של הכנסת להתגבר על פסיקה פוסלת-חקיקה של העליון. הרחבת-יתר של סמכות זו של הכנסת, שתאפשר לה לשוב ולחוקק את אותו חוק בלתי חוקתי, כל אימת שסעיף חקיקה כלשהו ייפסל בעליון, תאפשר למחוקק כוח בלתי מוגבל לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות.

ועדה ציבורית בראשות פרופ' יעקב נאמן הציעה בשנות ה-90, לפיכך, כי סמכות הכנסת לחוקק מחדש חוק פוגעני תתאפשר ברוב מיוחד של 70 חברי כנסת בלבד; בעת כהונתו של נאמן כשר המשפטים פירסם משרד המשפטים הצעת חוק בהנחייתו, שלפיה רוב של 65 חברי כנסת יספיק; כעת מבקשים הצמד לוין-שקד לאפשר חקיקה מחודשת ברוב קואליציוני מינימלי של 61 חברי כנסת בלבד.

להפר את האיזון בוועדה לבחירת שופטים

עם זאת, בניגוד להצעות אלה שעליהן ניתן לקיים דיון, הצעות חוק אחרות בצרור החקיקה המיועד, אין מטרתן אלא לעורר את זעמה של המערכת המשפטית. אין כל סיכוי שבשיטה המשפטית של מדינת ישראל, המקדשת אתוס של הפרדה מוחלטת בין הזירה הפוליטית לבין מינוי שופטים, תועבר סמכות המינוי של נשיא בית המשפט העליון למליאת הכנסת, כפי שמציע לוין באחת מהצעותיו.

לוין לא המציא את הגלגל: הצעות חוק המבקשות להעביר את בחירת נשיא העליון לכנסת מסתובבות במערכת הפוליטית זה כעשור שנים. אלא שאז, ובתקופת פרידמן, הוגבלה הקדנציה של הנשיא ל-7 שנים; לוין מבקש שנשיא העליון לא יכהן יותר מ-5 שנים בלבד. מעניין מה אומר על כך הנשיא בדימוס, מאיר שמגר.

כך גם בנוגע להצעות לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. פרידמן, בימיו כשר המשפטים, עשה מזה ענף ספורט של ממש. שוב ושוב הציע - מטעמים ענייניים בלבד כמובן - להקטין את משקלם של שופטי העליון בוועדה. הוא אף גייס מומחים לתורת המשחקים, שהסבירו שאף שהשופטים מהווים 3 מתוך 9 החברים בוועדה, הם מהווים רוב מוחלט.

פרידמן הציע להחליף שניים מהם בשופטים מחוזיים בדימוס, הצעה שזכתה לתגובות קטלניות והתמוססה. לוין הולך בעקבותיו, ומציע להחליף אחד מהם בשופט מחוזי בדימוס, ואת האחר בנציג הפקולטות למשפטים - שייבחר על-ידי ראש הממשלה, ועשוי לשמש בעקיפין נציג נוסף של המערכת הפוליטית בוועדה, לצד שני חברי כנסת ושני שרים, ולהטות את האיזון הפנימי בתוכה ממקצועי לפוליטי.

"סיכול ממוקד לדמוקרטיה"

אם שורת הצעות החוק הפרובוקטיביות ביקשה לעורר סערה פוליטית, הרי שלוין ושקד כבר נחלו את הצלחתם הראשונה. שורת אישים פוליטיים הביעו שאט-נפש מההצעות ומתחו עליהן ביקורת חריפה.

שרת המשפטים, ציפי לבני, אמרה היום (א') כי "ההצעות המסוכנות של לוין ובנט נועדו להחליש את בית המשפט העליון ולהכפיף אותו לפוליטיקה, לפגוע בעיקרון הפרדת הרשויות ולקבוע כי האמונה הדתית והרבנית גוברת על הדמוקרטיה - ולכך אתנגד בכל תוקף. פוליטיזציה של מערכת המשפט לא רק שתחליש את מעמדו ותפקידו בשמירה על ערכינו כמדינה דמוקרטית, אלא תביא גם לאובדן אמון הציבור במערכת. אני מתכוונת להגן על בית המשפט, כך שפוליטיקאים לא יהלכו אימים על שופטים בירושלים או בכל מקום אחר".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי "היוזמות של נפתלי בנט ויריב לוין נגד בית המשפט העליון הן סיכול ממוקד לאופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. הימין הקיצוני מבקש לעשות פוליטיזציה של בית המשפט, ובמקום לדאוג לעיגון זכויות האדם בחוקה, הם מבקשים להרוס את המוסד היחיד המגן על זכויות אלה ולאפשר עריצות רוב מוחלטת".

ואילו יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה כי "האופוזיציה לא תניח לחוקי לוין-שקד לעבור, ומדובר בניסיון בוטה ואלים לקעקע את יסודות שלטון החוק בישראל. הציבור בישראל רוצה בדמוקרטיה ולא יאפשר את רמיסתה בידי קומץ חברי כנסת בלתי דמוקרטים. כל מטרתם של חוקים אלה היא להטיל פחד על בית המשפט העליון, לגרום לשופטי העליון להיות הססניים בפסקי הדין שלהם ולהפוך אותם להיות תלויים בקידומם באופן מוחלט בחסדי הפוליטיקאים. שוב ושוב שוכח הימין בקואליציה כי דמוקרטיה אין משמעה רק שלטון הרוב אלא גם כיבוד זכויות המיעוט".