ארדן ויד הנפץ

החלטת רשות ההגבלים העסקיים לאשר את מיזוג בזק-yes בתנאים, העבירה את כל כובד המשקל לאסדרת שוק התקשורת הקווי במכה אחת לידיו של שר התקשורת גלעד ארדן. כל עוד רשות ההגבלים התנגדה, לארדן לא היה מנוף אמיתי להפעיל על בזק להסכים למחירים יותר נמוכים להשכרת תשתיותיה למתחרים.

המנוף הקצר שיש לו הוא לא לאשר לחברה ביטול ההפרדה המבנית, אבל זה משהו שכבר קבוע במדיניות משרד התקשורת וממילא כבר לא מפריע לבזק עד כדי כך שתסכים להרחיק לכת בהפחתת המחירים. אבל מיזוג בזק-yes זה משהו שונה, שיש לו חשיבות רבה מאד לבזק ולבעל השליטה בה שאול אלוביץ', ולכן ארדן סבור שיש בידיו קלף מאד חזק והוא לא יוותר בקלות בעניין הזה.

בידי ארדן הכוח לנטרל כל מהלך שתעשה בזק בדרך למיזוג. בזק לא יכולה לבצע מיזוג פיננסי או תפעולי, ללא הסכמתו של ארדן. מותר להניח גם שבזק בעצמה לא הייתה מנסה שום דרך אחרת מלבד לפעול בתיאום עם ארדן, ולכן החשיפה ב"גלובס" על כוונתו למנוע את המיזוג, יש לראותה יותר כ"הזמנה לקבלת הצעות". בפעם הבאה שאלוביץ וסטלה הנדלר מנכ"לית בזק יבואו לפגישה איתו, הוא מבקש מהם לא לשכוח דבר אחד בדרך - לסגור מחיר שכירות התשתיות.

מה שמצער בסיפור הזה שזו העסקה שהייתה רשומה על הקיר כבר הרבה זמן, אבל לזכותו של ארדן אפשר לומר שרק עכשיו הגיע העיתוי הנכון מבחינתו לפעול. לכן אי-אפשר לבוא אליו בטענות שהוא לא קידם את המהלך לקידום השוק הסיטונאי עד עכשיו, כי רק עכשיו נוצר לו המנוף.

החדשות הטובות הן שבזק, בין אם היא מודה בכך ובין אם לא, כבר הפנימה את המהלך של ארדן. בזק מנהלת משחק מתוחכם ולכן היא מחכה לסוף המשחק. לא הייתה לה שום סיבה אמיתית להסכים למחיר נמוך בהשכרת תשתיותיה כי התמורה בדבר ביטול ההפרדה המבנית היא משהו שלא שווה הרבה מבחינתה.

אבל מיזוג עם yes הוא כבר משהו אחר ששווה לשלם עבורו ולכן ד"ר אסף אילת, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, לא יודע זאת, והוא לא התכוון לכך, אבל הסכמתו למיזוג, היא שתיצור את המפץ הגדול בשוק התקשורת בכללותו, ותייצר את קבוצות התקשורת הגדולות שמשרד התקשורת רצה.