למה יעקב רוזן נאלץ להסיר מועמדות למנכ"ל הבורסה?

בדירקטוריון הבורסה עדיין מתקשים להירגע מהאופן שבו התנהל הליך מינוי המנכ"ל החדש ■ יעקב רוזן, מי שנחשב למועמד המוביל לתפקיד, נאלץ להסיר את מועמדותו ברגע האחרון, וכך נסללה הדרך למינויו של יוסי ביינארט האלמוני שבו תמך יו"ר רשות ני"ע

שבועיים חלפו מאז נבחר המועמד האלמוני יוסי ביינארט לתפקיד מנכ"ל הבורסה בתל אביב, אך במסדרונות אחד העם עדיין נסערים מהדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים של הליך הבחירה. מי שהיה אמור לקבל את התפקיד, טוענים רוב הדירקטורים, היה בכלל יעקב רוזן, לשעבר חבר הנהלת בנק הפועלים - אך ברגע האחרון, ממש בסמוך להצבעה, נכפה עליו להסיר את מועמדותו, על רקע העובדה שבתו עובדת בבורסה.

אז מה באמת קרה במהלך אותה ישיבת דירקטוריון גורלית באחד העם, וכיצד נבחר מועמד, שבמקרה או שלא במקרה היה מועדף על יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר? "גלובס" מציג פרטים חדשים על התהליך שהוביל לבחירת מנכ"ל הבורסה.

במשך שלושה חודשים וחצי עבדה ועדת האיתור במטרה לאתר את מנכ"ל הבורסה הבא. בין המועמדים שהיא בחנה נכלל גם רוזן, שהיה מועמד מטעם בנק הפועלים. רוזן הופיע ארבע פעמים בפני הוועדה, ובמהלך כל אחת מפגישותיו איתה ציין כי בתו עובדת בבורסה, במחלקת משאבי אנוש, ודרש שמועמדותו תאושר משפטית.

חברי ועדת האיתור הם הדח"צים גיתית גוברמן, יצחק חלמיש, ברכה ליטבק ולינדה בן שושן, וכן זאב חיו (נציג בנק הפועלים בדירקטוריון). בראשות ועדת האיתור עמד יו"ר הבורסה הזמני, ד"ר רון מלכא. חברי הוועדה שמעו וידעו על הקשר המשפחתי, ולמרות שבחנו עוד מועמדים, החליטו שרוזן ראוי להיות אחד משלושת המועמדים הסופיים. במקביל, הם העבירו את הנושא לאישור משפטי.

יתרה מכך, ערב לפני ישיבת הדירקטוריון שבה נידונה בחירת המנכ"ל ושבועיים לאחר הבקשה נשלחה חוות דעת משפטית לחברי הדירקטוריון מטעם מחלקת הייעוץ המשפטי של הבורסה, ובה נכתב כי מבחינת תקנון הבורסה, אין שום מניעה שרוזן יכהן כמנכ"ל הארגון, אף שבתו עובדת בבורסה. עוד נכתב שם, כי במידה שייבחר יהיה על דירקטוריון הבורסה לבנות מנגנון מסוים שיקבע כיצד יש לפעול במצבים בהם יש לכאורה פוטנציאל לניגוד עניינים בין רוזן לבתו.

אולם למרות כל זאת, במהלך ישיבת הדירקטוריון שבה התקיימו הבחירות לתפקיד המנכ"ל, הודיע לפתע אחד הדח"צים כי למרות שיש לכך אישור משפטי, מדובר בסוגיה אתית ובעייתית שיש לדון בה. לאחר מכן הציע דח"צ אחר פתרון יצירתי: לזמן פנימה את רוזן ולהעמיד אותו - מול כולם ובמפתיע - בדילמה: הקריירה שלו מול הקריירה של בתו.

רוזן, שנכח במקום משום שזומן יחד עם יתר המועמדים לריאיון אחרון טרם ההצבעה, התבקש לבצע בחירה אחת פשוטה. "אין אפשרות שגם אתה וגם בתך תעבדו בבורסה" אמרו לו הדירקטורים, "ולכן עכשיו עליך לבחור: זה או אתה או הבת שלך". רוזן הנבוך השיב שהוא לא מעוניין לחבל בקריירה של בתו, ולכן הוא מסיר את מועמדותו.

כך, נותרו שני מועמדים: דן ללוז, לשעבר יו"ר מגדל שוקי הון; ויוסי ביינארט, מנכ"ל בורסת הנגזרים Nadex בשיקגו. ברגע שרוזן פרש, הפך ביינארט למועמד המוביל. הסיבה לכך היא שהחיסרון שלו - היותו דמות לא מוכרת - הפך ליתרון. ללוז נחשב לדמות מוכרת בשוק המקומי, והוא אמנם כריזמטי ובעל יכולת שיווק, אבל הוא גם מעורר אנטגוניזם בקרב חלק מהאנשים. מנגד, את ביינארט אף אחד לא באמת מכיר.

"מבחינתנו, ביינארט הוא דף חלק. ועדת האיתור הציגה אותו כמועמד ראוי בעל יכולות טובות. ברור שהעדפתי את רוזן, אבל לא באמת השאירו לי ברירה, כאשר אילצו את רוזן לפרוש", אומר אחד הדירקטורים.

"נכון שהיה דיון פתוח בנושא הבת של רוזן, אבל זה לא משנה את העובדה שכל הסיפור הזה לא נראה טוב", אומר חבר דירקטוריון אחר. "בסופו של דבר, אחרי שלושה חודשים וחצי של עבודה, ועדת האיתור הגישה לנו שני מועמדים, שלאחד מהם לא באמת היה סיכוי, ואת השני אף אחד לא באמת מכיר. זה נראה בעייתי". ואכן, לאור כל זאת, ביינארט נבחר ברוב מוחץ של 12 קולות מול שניים בלבד לללוז".

שלומיאליות, או יד מכוונת?

כל השתלשלות האירועים הזו מעוררת מבוכה, אם לא למעלה מכך, ויש גם תיאוריות קונספירציה שמתלוות אליה. "כל ההתנהלות הזו משקפת את הממשל התאגידי הבעייתי שיש בבורסה", אומר גורם בכיר בשוק ההון, המכיר היטב את הבורסה. "הרי בחברה רגילה ועדת איתור בוחרת את המנכ"ל, והדירקטוריון רק מאשר את המינוי. כך, למשל, התנהל הליך הבחירה בלילך אשר טופילסקי כמנכ"לית בנק דיסקונט. זו חלוקת התפקידים הנהוגה, ולא מה שקרה פה - הדירקטוריון פוסל את אחד המועמדים שוועדת האיתור מצאה כמתאים, למרות שקיים מסמך משפטי שלפיו המינוי תקין".

האם מדובר בהתנהלות שלומיאלית, או ביד מכוונת שדאגה שכך יתנהל התהליך? שמתוך מועמדים רבים שנבחנו ייבחרו שלושה, שאחד מהם לא יכול להיבחר מטעמים אתיים, ולשני ממילא אין סיכוי, מה שסולל את הדרך למועמד השלישי?

שאלה נוספת שעולה היא, מה הייתה מידת המעורבות של יו"ר הרשות בתהליך: ביינארט הצטרף למרוץ בדקה התשעים בתמיכתו של האוזר, והיה המועמד המועדף עליו. האוזר הוא גם זה שעמד מאחורי ההדחה של יו"ר הבורסה הקודם, סם ברונפלד, ושל המנכ"לית אסתר לבנון, לקח לידיו את הבורסה כפרויקט, ואף הגדיר אותה לא אחת כמשאב לאומי.

להאוזר אין אמנם השפעה רשמית על החלטות הדירקטוריון, אבל הוא כן קשור ומעורב בנעשה שם. האוזר הוא זה שמינה את הדח"צים הנוכחיים בבורסה, שחלקם היו בוועדת האיתור. גורמים בשוק ההון אף מציינים כי חלקם מחפשים את קרבתו, בתקווה כי הדבר יסייע להם לזכות בתפקיד יו"ר הבורסה הבא.

בהחלט ייתכן שביינארט יתגלה כמנכ"ל מוצלח. גורמים שנפגשו אתו מציינים, כי מדובר באדם נעים ומוכשר, המבין בזירות מסחר ומלא במוטיבציה. גם העובדה שהוא שהה שנים רבות בחו"ל נזקפת לזכותו, שכן הוא אינו חלק מביצת שוק ההון המקומית. ועדיין, תהליך בחירתו נראה עקום למדי, וראוי שבין היעדים שהוא יציב לעצמו בתפקיד החדש ייכלל גם שיפור הממשל התאגידי של הבורסה.

מהבורסה נמסר בתגובה כי "הליך בחירת המנכ"ל היה מקצועי, מוסדר ענייני וללא פניות. נבחר מועמד שנמצא כראוי ביותר לנהל את הבורסה בעת הזו".

חברי דירקטוריון הבורסה
 חברי דירקטוריון הבורסה

צרו איתנו קשר *5988