הנקראות ביותר

ד"ר יובל נח הררי: "כסף ואלוהים הם משהו מדומיין"

לאחר שהפך לרב-מכר גדול בארץ, "קיצור תולדות האנושות" שכתב ד"ר יובל נח הררי פורץ בחו"ל עם תרגומים ל-20 שפות ■ בראיון בלעדי ל"גלובס", מסביר הררי מדוע הנשק האטומי אחראי לצמצום המלחמות, ולמה הקפיטליזם הוא כיום הדת השלטת בעולם

קצת יותר משנתיים חלפו מאז יצא לאור ספרו של ד"ר יובל נח הררי, "קיצור תולדות האנושות", ונדמה שהחיים מחייכים אליו. הספר הפך לרב-מכר גדול בישראל (108 אלף עותקים נמכרו, והוא עדיין ברשימת רבי-המכר), מהסוג שמעטים ספרי העיון שזוכים לו, ולאחרונה הוא גם מעורר עניין רב בחו"ל, עם תרגומים ל-20 שפות, חוזים במאות אלפי דולרים, וכנראה שזו רק ההתחלה.

הראיון עם הררי, שישתתף בשני הבא בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בפאנל "פתוח לחשיבה", על עלייתו ונפילתו של הליברליזם, מתקיים במהלך טיול בחורשות שליד ביתו במסילת ציון, בחברת שניים מכלביו. טיול ושיחה על נחיתות המונותאיזם אל מול עבודת האלילים, על תוצאותיה המופלאות של פצצת האטום (לעת עתה), על ייחודו של הקפיטליזם ביחס לשאר ה"דתות" ועל צעדיו הראשונים של הספר בחו"ל.

"רוב הרעיונות בספר אינם שלי", אומר הררי בראיון ל"גלובס". "מה שעשיתי זה סינתזה של רעיונות מתחומים שונים והעברתם לציבור הרחב, כמו הרעיון של סדר מדומיין. הכלבים שהולכים כאן לצידנו רואים את העצים ואת האבנים מסביב. אנחנו הולכים ומדברים על כסף, על אלים ומדינות, שאותם הכלבים לא יכולים לראות, כי הם קיימים רק בדמיון שלנו. זה רעיון שפילוסופים עוסקים בו אלפי שנים. הסינתזה היא החיבור של הרעיון הזה לכלכלה ודתות - להבין שגם כסף ואלוהים הם משהו מדומיין".

- לגישתך, קומוניזם וציונות הם גם דתות, והדת המצליחה ביותר בעידן המודרני, היא הקפיטליזם.

"ראשית, זה עניין סמנטי. אפשר להגדיר איך שרוצים כל עוד שומרים על עקביות. אפשר להגיד שאם יש אלים, נקרא לזה דת ואם אין, נקרא לזה אידיאולוגיה. אני מעדיף לקרוא לכולם דת, כי הפונקציה של קומוניזם וקפיטליזם לאורך ההיסטוריה דומה לפונקציה של הנצרות והאסלאם - ליצור בסיס לסדר החברתי. הבעיה הגדולה של סדר חברתי מדומיין, זה להסביר מדוע בני אדם צריכים להתנהג דווקא כך ולא אחרת.

"הדתות, לגווניהן השונים, טוענות שהחוקים שלנו נגזרים ממציאות על-אנושית שבני אדם לא יכולים לשנות כרצונם. מה זו המציאות הזו? באסלאם ובנצרות אלה אלים ובקומוניזם ובקפיטליזם אלה חוקי הכלכלה הנצחיים והבלתי-ניתנים לשינוי".

- למה הדת הקפיטליסטית ניצחה?

"ראשית, כי היא מבקשת דברים קלים - שעשירים יהיו תאבי בצע ושהעניים יתנו דרור לכל התאוות ויקנו יותר. זאת, בניגוד לנצרות שרוצה שנסתפק במועט והבודהיזם שרוצה שנפתח חמלה. זו הדת היחידה בהיסטוריה שמאמיניה באמת עושים את מה שמצפים מהם. בנוסף, הקפיטליזם באמת מצליח להעניק לאנושות הרבה כוח. הוא לא מבטיח גן עדן וגיהנום לאחר המוות, אלא דברים שאפשר לראות ולהשתמש בהם כאן ועכשיו".

חוסר סובלנות דתי

תפיסה אחרת שהשפיעה דרמטית על ההיסטוריה האנושית, היא המונותאיזם. הררי כותב שאמונה בעקרון אחד השולט ביקום כולו הייתה קיימת גם בפוליתאיזם ואם כבר משהו אפיין את המונותאיזם, ולא לטובה, זה חוסר סובלנות דתי: "בפוליתאיזם יש משהו מאוד אטרקטיבי בעיניי, כי הוא נוטה להיות פתוח וסובלני יותר. התפיסה הפוליתיאיסטית היא שהכוח העליון של היקום הוא חסר משוא פנים, ואין סיבה שהוא יעשה איתי עסקאות מיוחדות. המונותאיזם הרבה יותר מגלומני. לפי המונותיאיזם, לכוח העליון של היקום יש אינטרסים והעדפות, ומכל התופעות והיצורים בעולם, הוא החליט לעשות עסקה דווקא איתי".

- מאמינים אומרים לזכות המונותאיזם שהוא המציא את המוסר.

"גם אצל שימפנזים קיים מוסר. במסופוטמיה הקדומה ובמצרים אנו יודעים בוודאות על כללי מוסר 1,500 שנה לפני התנ"ך. לאבוריג'נים באוסטרליה, לאינדיאנים באמריקה ולתושבי הודו וסין היו כללי מוסר מאוד מפותחים מבלי שהם ידעו דבר על התנ"ך או על ישו. הרעיון שהמונותאיזם המציא את המוסר כל-כך אווילי ומקומם, שאם לא הייתי שומע אותו מהרבה אנשים, הייתי מעדיף לא להתייחס אליו".

- לא היהדות בישרה לעולם על המונותאיזם אלא הנצרות, כשפתחה את שערי המועדון הזה לכולם. זו החמצה היסטורית?

"אולי להיפך. אם המונותאיזם הביא להתפתחות שלילית מהרבה בחינות, אני די שמח שאי אפשר להאשים בזה את היהודים".

חלק מכוחה של ההיסטוריה, הוא הפרספקטיבה. אנשים יתפסו את המציאות בתקופתם כנכונה באופן "טבעי", אף כי בתקופות אחרות נהגו אחרת לגמרי. ה"אמיתות" של ימינו אינן "נצחיות", כפי שרבים מאמינים.

"כל פעם שמישהו מדבר על הנצח, כמו 'ירושלים היא בירת ישראל הנצחית', זה 'מקפיץ' אותי. הוא באמת מאמין שבעוד 73 מיליון שנה תהיה מדינת ישראל שבירתה ירושלים? ומהם כבר 73 מיליון שנה לעומת הנצח. אבל גם במונחי זמן הרבה יותר קצרים, אנשים בטוחים שמה שמסביבם הוא טבעי ונצחי, גם אם הוא מתקיים רק 20 שנה".

- לשיטתך, הקפיטליזם אחראי גם על צמצום המלחמות בעולם.

"מתמעטים גם המקרים שמשטרים רודניים יוצאים למלחמה. אני לא חסיד של ההסבר הדמוקרטי. הנשק האטומי הוא הסבר יותר טוב, בגלל שהוא העלה מאוד את מחיר המלחמות".

- זה הופך אותו מההמצאה איומה ביותר להמצאה חיובית.

"זה נכון ל-2013. תמיד ייתכן שעוד נשלם על כך בריבית, אבל נכון להיום זו המצאה מאוד חיובית. סיבה שניה להתמעטות המלחמות, היא עליית הקפיטליזם, שהפך את השלום להרבה יותר רווחי. יש גם משקל לשינויים תרבותיים ופוליטיים, כמו עליית הדמוקרטיה, האינדיבידואליזם והפציפיזם".

דיון פתוח ומעמיק

החיים המקצועיים של הררי בעת האחרונה מתמקדים בעיקר בהפצת הספר בחו"ל. "קיצור תולדות האנושות" מתורגם ל-20 שפות, ביניהן סינית וקוריאנית, והחוזים איתו כוללים מקדמות בהיקף של מאות אלפי דולרים.

לדבריו, "קבלת אחוזים ממכירות הספר, עשויה להיות בעלת פוטנציאל גדול יותר. אם הספר יצליח מעבר לים, אפילו לא באופן אנלוגי להצלחה בישראל, אלא רק עשירית מזה, אהיה מסודר כלכלית להרבה שנים".

- איך בכלל נולד הספר?

"הספר הזה התפתח מתוך קורס באוניברסיטה העברית שהעברתי - 'מבוא להיסטוריה עולמית'. הסטודנטים התלוננו שצריך לקרוא הכול באנגלית ולכן נידבתי להם את הרשימות שלי בעברית. בשלב מסוים הסיכומים הללו החלו להיראות כמו ספר, ואז חשבתי 'למה שלא נוציא את זה?'".

- ואז פנית להוצאות הספרים?

"פניתי לארבע, חמש הוצאות שלא רצו אותו, חוץ מ'כנרת-זמורה-ביתן-דביר'. העורך שמואל רוזנר התלהב, ואמר שנלך על זה. והשאר היסטוריה".

- בוודאי יש סיפוק מכך שהרבה אנשים קוראים את הספר.

"נכון. אחרי שנים שאני כותב מאמרים מלומדים ומסובכים באקדמיה ואף אחד לא קורא אותם, פתאום קוראים ומגיבים".

- הופתעת מהצלחת הספר?

"כן, והיא עדיין ממשיכה להפתיע, אם כי פחות. אנשים שבהחלט לא חשבתי שהספר יגיע אליהם, למשל בני 13-14, לא רק קראו אלא גם הבינו בדיוק על מה אני מדבר. ראיתי גם דיון ב'חדרי חרדים', שלהפתעתי ושמחתי היה דיון מאוד פתוח ומעמיק. היה ברור שהאנשים קראו את הספר, הבינו את הרעיונות ולא דוחים אותם על הסף".

- יש גם קושי סביב הצלחת הספר?

"קיימת מערכת יחסים מורכבת עם הציבור. לאנשים שקראו את הספר, יש דימוי לגביי, שהוא לעתים הרבה יותר חיובי מאשר של אנשים שמכירים אותי. הם משליכים עליי כל מיני פנטזיות, ויוצרים אייקון.

"זה כמובן מפתה להאמין לזה אלא שהמחיר הוא שזה מנפח את האגו מעבר לכל פרופורציה, מה גם שאותם אנשים יכולים לרסק את האייקון באותה קלות שהם יצרו אותו, אם אעשה משהו שלא ימצא חן בעיניהם. אם אני אתרגל להסתכל על עצמי דרך עיני הציבור, זו סכנה מאוד גדולה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות