ססיליה סרקוזי חושפת מדוע נפרדה מנשיא צרפת

שבועיים לאחר הוצאתו לאור זינק הספר 'התשוקה לאמת' שכתבה ססיליה אטיאס סרקוזי, לראש רשימת רבי המכר בצרפת. אשתו השנייה של ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת לשעבר, נחשבת דמות אפופת מסתורין. מי שעזבה את ארמון האליזה לפני כ-6 שנים, אחרי שבעלה נבחר לנשיאות, ומיהרה להינשא מיד לאחר מכן לרישאר אטיאס, יהודי ממוצא מרוקאי, שאיתו כבר ניהלה רומן מחוץ לנישואים, מעולם לא מסרה את גרסתה לאירועים.

"אני אדם פשוט, שיש לו חיים מסובכים", אומרת ססיליה, שכעת מקפידה לקרוא לעצמה ססיליה אטיאס, ונחשבת בעיני רבים בעולם לשילוב האולטימטיבי בין ג'קי קנדי האלגנטית והמוקפדת, להילארי קלינטון בעלת השאיפות הפוליטיות.

לא מעט שערוריות נקשרו בשמה בזמן שהייתה ססיליה סרקוזי, אשת נשיא צרפת. אז מילאה פיה מים ולא הגיבה. היא נתנה לתקשורת להשתלח בה, לבקר, לפרש, ומעולם לא סיפקה את הצורך להסבר משלה לשלל האירועים. ואז בא הספר, והסתבר שהאישה התמירה, 178 ס"מ על פני גוף חטוב ופנים מסותתות, שנראית צעירה בהרבה מ-56 שנותיה, היא בעצם אישה די ביישנית וחסרת ביטחון, שעדיין פגועה מהביקורות שהוטחו בה על ידי התקשורת.

נכון להיום היא מרכזת את רוב פעילותה בתחום זכויות הנשים, ולשם היא גם מושכת את השיחה בינינו, מנווטת בין המילים והמשפטים כדי לא לתת פתח לפן הצהוב, הרכילותי, לחדור לשיחה. השנים הרבות שבהן חיה לצד פוליטיקאי עשו את שלהן. היא מבינה היטב את המהמורות שבדרך ועוקפת אותן בצורה חכמה. התשובה לחלק משאלותיי היא שאלה נגדית - "איך את היית מרגישה עם זה" - טקטיקת מילוט שאימצה לעצמה כדי לא ליפול למלכודות.

- דחפת את ניקולא ועבדת קשה, עד שהבאת אותו להיות נשיא צרפת. זה גם לא סוד עד כמה הוא העריץ ואהב אותך. סביר שבלי אישה תומכת מאחוריו, בלי הזוגיות, הוא לא היה נשיא. ודווקא אז עזבת. למה?

"או מיי גוד, פוליטיקה זה דבר מורכב. צריך לתת כבוד לפוליטיקאים, כי ערים ומדינות מתקיימות בזכותם. רק הפוליטיקאים מחליטים מה יהיה בהן. כשאתה אוהב את ארצך, אתה אוהב פוליטיקה. הייתי איתו ותמכתי בו, אבל אף פעם לא ממש אהבתי את החיים הפוליטיים. הייתי לצדו של בעלי 25 שנה, יש לי שלושה ילדים שגדלו על הערכים האלו, עד שהלכתי.

"נפגשנו כשהוא היה צעיר. הוא היה ראש עיר, אפילו לא חבר פרלמנט. בלי כוח, לא מפורסם. את הכול בנינו יחד. יחד התקדמנו בשביל שהוביל לאליזה. במהלך השנים, מכיוון שתמיד הייתי שם, ניקולא קצת שכח אותי".

בספר היא כותבת שבחייו הפרטיים לא היה אותו פוליטיקאי תוקפני וחם מזג, כפי שדמותו מצטיירת בתקשורת. "אם בבית הייתה איזו בעיה גדולה כגון בעיית בריאות, תאונה, קושי עם הילדים, הוא תמיד קיבל את ההחלטות בקור רוח, ומעולם לא כעס". היא מודה שככל שהתקדם בפוליטיקה הלחץ עליו גבר, אבל הוא מעולם לא היה קרוב לדמות האימפולסיבית והמשוגעת שאהבו לתאר.

- כמה, בסופו של דבר, את הפעלת אותו מאחורי הקלעים?

"אולי פתחתי לו קצת חלונות לעולם החיצון", היא משיבה באלגנטיות, "הוא עשה את הדרך". הפעם היא לא נגררת לביקורת הידועה שלה על נטייתו לימין הפופוליסטי בתקופה האחרונה של כהונתו כנשיא, שלטענתה הייתה הסיבה להפסדו לפרנסואה הולנד בבחירות ב-2012.

- עכשיו את מתחמקת. מנדבת מידע עד איפה שנוח לך, כמו פוליטיקאית משופשפת. למה את נזהרת בלשונך פתאום? את חוששת לסגור דלתות?

"למה? את כן סוגרת דלתות? אני אף פעם לא".

- אני לא סוגרת דלתות, אבל לא אני הנושא, אלא את. את אישה אטרקטיבית, שאנשים אוהבים ומעריצים. עזבת בדיוק כשסרקוזי נבחר לנשיא. כמה נשים היו עושות את זה? מעניין לשמוע את הגרסה שלך למעמד הזה.

"הרבה נשים היו עושות כמוני. אישה צריכה להיות עם יד על הדופק, לדעת מה באמת טוב לה, ולעבור הלאה כשהיא מרגישה שזה הרגע הנכון. אני נמצאת במקום הנכון לי עכשיו. את גרה בישראל, אני מאמינה שכל אישה, בכל מקום בעולם, מקבלת את ההזדמנות לעבור לצד הטוב יותר, אסור לה לפספס את זה. יש כאלו שעוברות מצד רע לצד טוב, אני עברתי מטוב לטוב יותר, למקום שידעתי שאהיה בו מאושרת, ואני מאושרת".

- את אישה אמיצה, ובעצם פוליטיקאית לא קטנה. בעוד כמה שנים אוכל לומר שהייתה לי הזכות לראיין את נשיאת צרפת?

"בוודאי לא כרגע", היא צוחקת ומתחמקת. "החיים ארוכים, את אף פעם לא יודעת מה יהיה בהמשך. לא אצא עכשיו בהצהרות".

אוהבת, עוזבת

ססיליה אטיאס היא בתו של סוחר פרוות רוסי ממוצא יהודי, נצר למשפחה יהודית ספרדית. אמה, טרזיה, הייתה בתו של שגריר בלגיה בספרד. כילדה סבלה מבעיות לב קשות ועברה ניתוח לב פתוח בגיל 13, שממנו החלימה לגמרי. היא דגמנה לשאנל, הוסמכה כעורכת דין, וניסתה את כוחה אף בפוליטיקה. בעלה הראשון היה ז'אק מרטין, כוכב טלוויזיה. כשהייתה כבר אם לשתי בנות, התאהבה בסרקוזי, אז ראש עיריית ניי סור סן, שהיה צעיר ונשוי וניהל את טקס נישואיה למרטין. סרקוזי, שהתאהב בה מהרגע הראשון, הפך חבר של הזוג וסימן את המטרה. "שאלתי את עצמי: למה שאני אחתן אותה עם מישהו אחר?", כתב בזיכרונותיו.

ב-1989, אחרי חמש שנים של ניסיונות שכנוע וחיזורים, היא עזבה את בעלה בשבילו. הם התחתנו ב-1996, באותה עירייה שבה נפגשו לראשונה, ושנה לאחר מכן נולד בנם המשותף היחיד לואי. במאי 2005, באמצע הקמפיין הכושל לאשרור החוקה האירופית, נעלמה ססיליה. בבתי הקפה ובסלונים דיברו כולם על כך שעזבה את הבית. הסתבר שהיא עברה להתגורר עם רישאר אטיאס, מפיק ועידות ויזם נודע. העיתון השווייצי 'לה-מאטאן' גילה, שהעדיפה את איש העסקים שהפיק את הסרט שבו הוכתר סרקוזי כמנהיג 'האיחוד למען תנועה עממית', על פני בעלה. סרקוזי היה מרוסק. השבועון 'פארי מאץ'' מרח על כל העמוד הראשון את תמונת הפפראצי המשותפת של אטיאס וססיליה, ונטען שהם מבלים את הקיץ בנעימים בין פריז לניו יורק. הצרפתים לא שכחו את התמונה הזו, גם עורך ה"פארי מאץ'" אלאן גנסטאר לא. סרקוזי, שרתח על הפרסום, הורה לידידו ארנו לגרדר, מבעלי העיתון, לפטר את העורך.

בינואר 2006, במאמץ משותף לשמור על הנישואים, חזרו בני הזוג סרקוזי לחיות יחד. בספרה היא כותבת כי באמת ניסתה להציל את הנישואים, למען המשפחה ולמען לואי, שהיה אז בן 9. "כאשר חזרתי לסרקוזי התכוונתי לשקם את חיי המשפחה ולתת לנו הזדמנות נוספת", היא אומרת. "זה לא עבד, אבל אני יודעת שעשיתי הכול כדי שזה יצליח".

במהלך 2007 השקיע סרקוזי מאמצים בניסיון לכבוש חזרה את לבה של רעייתו. בין השאר הוא לקח אותה לחופשה בניו אינגלנד, שם גרמה לו למבוכה כאשר לא התייצבה לארוחת צהריים עם ג'ורג' ולורה בוש. במקביל התעצמה נוכחותה בתקשורת והיא הפכה לדמות מוכרת בפוליטיקה הצרפתית, למרות שלא נשאה בסמכות רשמית כלשהי. בניסיון נוסף לרצות אותה שלח סרקוזי את ססיליה למסע מסוכן בלוב, כדי לשחרר ממאסר חמש אחיות בולגריות ורופא פלסטיני. אולם המתיחות בין בני הזוג באותה תקופה הייתה גלויה לכל והגיעה לשיאה בהופעתה המביכה של ססיליה במסיבת הניצחון של סרקוזי ובטקס הכתרתו. מיליונים ברחבי העולם ראו איך במהלך הטקס ססיליה חומקת ממגע עם בעלה.

ססיליה, שלימים הסבירה כמה אטיאס הכריזמטי העניק לה תשומת לב ונטע בה ביטחון, מתארת בספר את השנתיים שבהן נקרעה בין שניהם, כשהייתה צריכה לבחור בין בעלה לאטיאס. "אני לא מסוגלת לבגוד, אבל אני יודעת לעזוב. מה עדיף?", היא שואלת, "לנהל רומנים מחוץ לנישואים, או בכל פעם לתת את לבך ואת מלוא המחויבות שלך לאדם אחד? אני מעדיפה להתחתן, כי אני באמת מאמינה במוסד הנישואים. ההבדל ביני לבין אדם רגיל שמתגרש, זה שאצלי הגירושים היו פומביים. ניקולא ואני עברנו משבר, אבל בעלי היה ראש המדינה. אפשרות אחת הייתה לא להגיד כלום, לנהל חיים שקריים ולהיות חלון ראווה. אפשרות אחרת הייתה לומר בגלוי שכך אני לא מוכנה לחיות. בחרתי בה".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי