עו"ד גיל עוז: "המדינה מאפשרת מלחמת ג'יהאד נגד החקלאים"

עו"ד גיל עוז, המייצג חקלאים ומגדלי בקר, טוען כי המדינה עושקת את החקלאים עם רפורמות פוגעניות ■ לדבריו, ארגוני זכויות בע"ח עושים דמוניזציה לרפתנים, ללולנים, ולדייגים בהצגתם כאויב העם ■ "החקלאים צריכים לעבור לשלב מיליטנטי"

לפני יותר מ-10 שנים, באוגוסט 2003, חלה התפתחות דרמטית בהגנה על זכויות בעלי-החיים בישראל. שופטי בית המשפט העליון קיבלו את העתירה שהוגשה נגד פיטום אווזים בארץ, ואסרו על הפיטום הכפוי כפי שהותר עד אז בתקנות משרד החקלאות.

פסק הדין קבע, בין היתר, כי פרקטיקות חקלאיות אינן חסינות מפני חוק צער בעלי-חיים, וכי החוק אינו מעניק העדפה אוטומטית לאינטרסים אנושיים על פני זכויותיהם של בעלי-החיים.

וכך כתבה שופטת העליון בדימוס, טובה שטרסברג-כהן: "לשיטתי, אין 'צורכי החקלאות' גוברים באופן גורף על אינטרס ההגנה על בעלי-חיים. לא כל סבל הנגרם לבעל-חיים נסוג מפני 'צורכי החקלאות'".

סגרו ענף בלי פיצוי לחקלאים

בעקבות הבג"ץ נכנס בשנת 2006 לתוקפו חוק האוסר על פיטום אווזים. ב-2008 ניתן גזר דין ראשון נגד חקלאי שפיטם אווזים בניגוד לחוק.

מקרה היחס לאווזים אינו היחיד. מאז "פסק דין האווזים" הוגשו עתירות רבות, וניתנו פסקי דין רבים שעסקו בהגנה על זכויות בעלי-חיים שמגודלים לצורכי חקלאות. אמנם ההגנה על זכויות בעלי-החיים בחקלאות מבורכת, אבל יש מי שטוען כי היא מוגזמת, בלתי אחראית ופוגעת קשות בחקלאים.

עו"ד גיל עוז (41), חבר קיבוץ עין-חרוד מאוחד ושותף-מייסד משרד עורכי הדין עוז-לוטן, מלווה תאגידים ועוסק במשפט אזרחי-מסחרי. לטענתו, המדינה עושקת בשנים האחרונות את החקלאים בארץ. עוז, ששהה בנעוריו יותר בבריכות הדגים של הקיבוץ מאשר בבית-הספר, ושירת בצבא בפלס"ר-נח"ל, מנהל בימים אלה תביעות פיצויים נגד המדינה עקב החלטתה לסגור את ענף פיטום האווזים.

עוז: "המדינה סגרה ענף חקלאי שלם בישראל בלי לפצות את החקלאים. בתי המשפט המחוזיים פסקו שאין צורך לפצות את החקלאים מכיוון שאין עילה בחוק לפיצוי, ואנחנו ערערנו לבית המשפט העליון, שאמור להכריע בסוגייה. אם החלטתם לעשות את העולם טוב יותר לכאורה, אז למה שרק החקלאים יישאו לבדם בכך? ראוי שכל הציבור יישא בזה".

המשרד עוסק, בנוסף, במאבק נגד הצעת החוק האוסרת מכירת כבד אווז בישראל. הצעת החוק מבוססת על פסיקה הקובעת כי אין לאפשר חקלאות הגורמת סבל לחיה בעבור מזון שהוא מעדן.

לדברי עוז, "אם החוק הזה יעבור, מבחינת ארגוני צער בעלי-חיים, השמיים הם הגבול, משום שאין הבדל בין איסור מכירת כבד אווז בשל שיקולי צער בעלי-חיים לבין מכירת מוצרי עגל, עופות ודגים. הבדל כזה הוא זמני ומלאכותי.

"אם החקלאים ונבחרי הציבור לא יתעשתו ומהר, בעתיד לא נוכל לקנות יותר 'מעדני' בקר כמו פילה, אנטריקוט וסינטה, שלא לדבר על מעדני חלב שגרתיים. במילים אחרות, חקיקת החוק לאיסור מכירת כבד אווז משיקולים של 'צער בעלי-חיים' מהווה תקדים לחקיקה ולעתירות נוספות בתחום חקלאות החי במדינת ישראל, ואלה עוד יבואו".

עלויות שהן מעבר ליכולת המגדלים

הביקורת של עו"ד עוז על היחס לחקלאים אינה מסתכמת רק בנושא הבשר והעוף. לדבריו, "אנשי צער בעלי-החיים יוצרים באמצעות ניסיונות חקיקה ועתירות לבג"ץ, דמוניזציה לחקלאים והופכים אותם לאויב העם. לפי גישה זו, אשר זוכה לעיתים לגיבוי בית המשפט, הרפתנים, הלולנים, הדייגים וחבריהם, הם עבריינים העוברים על חוק צער בעלי-חיים, ולכן יש להצר או לאסור את עיסוקם".

בנוסף, טוען עו"ד עוז, אנשי צער בעלי-חיים מבקשים להעביר את הטיפול בבעלי-חיים למשרד להגנת הסביבה ולאיש מקצוע מטעמם, בניגוד למגמה הרווחת במדינות המערב, ובעצם הכריזו "ג'יהאד צמחונות" על החקלאים בחסות גורמים שונים בממשלה שלא מספקים גב איתן לחקלאים".

עוז טוען עוד כי גם המדינה וגופים פרטיים אחרים עושקים את החקלאים, ומביא לדוגמה את "רפורמת הלולים" שמקדם משרד החקלאות והכפר. במסגרת זו יפורקו הלולים הישנים שפועלים בתחומי המושבים, ולולים חדשים יוקמו מחוצה להם.

עוז: "העלויות הכרוכות בכך הן הרבה מעבר ליכולת המגדלים - כ-1.4 מיליארד שקל, מתוך עלות כוללת של 1.7 מיליארד שקל שהקציבה המדינה. בעלי לולים שלא יוכלו לעמוד בעלויות אלה, ייאלצו לוותר על הלולים, שאותם טיפחו במשך עשרות שנים, וגם על מקור פרנסתם. פגיעות דומות מתרחשות גם בענפי הדגים, הרפתות, העיזים והבקר".

דוגמה נוספת ליחס הקשה לחקלאים מביא עוז ממה שהוא מכנה "תעשיית התביעות של עובדים זרים". "מדובר בעובדים שהועסקו בישראל, חזרו לארצם, וכעת תובעים את מעסיקיהם בישראל על תנאים סוציאליים, שלטענתם לא ניתנו להם. החקלאי לא תמיד יכול להתמודד מול הלחץ המשפטי המופעל עליו, נכנס למצוקה, וברוב המקרים מתפשר על תשלומי פיצויים גדולים בהרבה מן הדרוש".

לטענת עוז, "רק במדינת ישראל החקלאי נאלץ לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהוא בכלל לא פיטר וכן לשלם פנסיה לתושב זר שמושך את הסכום אחרי 5 שנים, בניגוד לכל היגיון פנסיוני".

בעניין הזה קיים עוז פגישות עם חברי הכנסת איילת שקד וזבולון כלפה, שמהן עולה, לדבריו, כי קיימת נכונות לפתור את הבעיה, וכי כבר במושב החורף הקרוב יגישו השניים הצעת תיקון לחוק.

- למה בעצם אנחנו צריכים ליחס חשיבות כה גדולה לחקלאות אחרי שהפכנו מזמן ממדינה שכלכלתה מושתת על חקלאות למדינת היי-טק?

"החקלאות היום היא משמעותית שבעתיים מאשר בעבר. ישראל נמצאת היום במשבר זהות חמור, איבדנו את השליטה על השטחים הפתוחים והחקלאיים של ישראל, וצריך להבין שאם החקלאים לא יעבדו את שטחי המדינה, אז המדינה תאבד אותם".

- אתה יוצא בביקורת חריפה נגד ארגונים המגינים על זכויות בעלי-החיים, דבר שאינו מקובל.

"מה שמעניין את ארגוני צער בעלי-החיים זה לא שהפרה תישן עם כרית בלילה, או שלתרנגולת יהיה גלגל-ענק לשחק בו; מה שמעניין אותם זה רק שהעגל לא יישחט. הם רוצים שאנשי העולם יפסיקו לחלוטין לצרוך בשר, והדרך שלהם היא להקשות על החקלאים על כל צעד ושעל. זאת, בין השאר באמצעות קידום רפורמות שהחקלאים לא יכולים לעמוד בהן. באתרי הבית של ארגוני בעלי-החיים רואים את הבג"צים שבדרך.

"ברור שהם יעסקו בהפרדת עגלים מהפרות, בסגירת פרות ברפתות במקום לגדל אותן באחו, כאילו שבישראל יש אחו. וגם בנושאים כמו מגדלי הדגים שמעיזים לסגור דגים בבריכות ולהחזיק אותם בצפיפות ובאיכות מים ירודה, וכן הלאה וכן הלאה עתירות שונות שעוד בוא יבואו. אני טוען כי מי שצריך לקחת את הנושא הזה על הכתפיים הם החקלאים, שצריכים לדחוף את הארגונים הללו החוצה".

- מה הפתרון שיכול לסייע לחקלאים?

"החקלאים צריכים לעבור לשלב המיליטנטי, לעשות 'סוויץ' ולהתחיל במהפכה למען זכויותיהם. החקלאים צריכים לשנות את צורת החשיבה, לקחת יוזמה ולהעביר את קביעת המדיניות וההובלה לידיהם. הקרקע בשלה למהלכים בכיוון הזה במיוחד עכשיו, כשקיימת שדולה חקלאית חזקה בכנסת ושר חקלאות עם ראייה רחבה.

"הדבר הראשון שעל החקלאים לעשות הוא להקים פורום מקצועי של מחקר ופיתוח מטעמם, אשר יעסוק ויהיה בר-סמכא בנושא רווחת בעלי-החיים בארץ. זה לא הגיוני שארגוני צער בעלי-החיים יכתיבו לחקלאים ולמדינה מה נכון ומה לא נכון לעשות בנושא הזה.

"רווחת בעלי-החיים חשובה לחקלאים לא פחות מאשר לאנשי צער בעלי-חיים, ויש לקדם את הנושא החשוב הזה עם ובשיתוף החקלאים, ולא מעל גבם ולא באמצעות רפורמות שהחקלאים אינם מסוגלים לשרוד אותן".

עוז טוען כי "בשורה התחתונה, החקלאים מופלים לעומת שאר המועסקים. המדינה מאפשרת מלחמת ג'יהאד נגד החקלאים, שבסך-הכול רוצים להתפרנס בכבוד. לאורך כל השנים, החקלאים עושים את עבודתם מתוך שליחות, ציונות ורצון להפריח את השממה. לא ייתכן כי רשויות המדינה יפקירו כעת את החקלאים וישאירו אותם נתונים לחסדי שמיים".

תגובות: "הציבור אינו יכול לסבול החזקת בעלי-חיים בתנאים אכזריים"

מעמותת "תנו לחיות לחיות" נמסר בתגובה: "לא רק הארגונים להגנת בעלי-חיים אלא הציבור כולו מוטרד מההתעללות בבעלי-חיים בתעשיות המזון מהחי, שהוחרפה בעשורים האחרונים, כשתאגידי ענק חדרו לתחום החקלאות והעבירו את הדגש מפלחה, פרדסים וממטעים לגידול בעלי-חיים בתנאים מתועשים של צפיפות, עיוות גנטי, זוהמה וחיתוך שיטתי של אברי גוף.

"על עו"ד עוז ומשרד החקלאות להבין שהציבור הישראלי במאה ה-21 אינו יכול לסבול החזקת בעלי-חיים בתנאים אכזריים, כאילו היו מכונות ייצור גרידא. הירידה בצריכת הבשר בישראל (כ-10% בשנה האחרונה) היא הבעת אי-אמון של הציבור בתעשיות המזון מהחי. לא הארגונים להגנת בעלי-חיים הם אויביו של החקלאים, אלא מי שנוטע בהם אשליה שהם יכולים להמשיך לנצח בפרקטיקות שסותרות את המוסר החברתי המקובל".

גדי ויטנר, דובר אגודת צער בעלי-חיים בישראל, מסר בתגובה: "אגודת צער בעלי-חיים בישראל תמשיך ליזום חוקים למניעת צער וסבל מבעלי-החיים באשר הם. זהו תפקידנו, ולשם כך אנחנו כאן. מאז הקמתה לפני 85 שנה פועלת אגודת צער בעלי-חיים בישראל למניעת צער וסבל מבעלי-החיים והנה שותפה במאבקים נגד ניצול חיות ונגד שיטות התאכזרות והתעללות בעיקר במשקים מתועשים. לפיכך, תחקיר תוכנית הטלוויזיה 'כלבוטק' בערוץ 2 על אודות התעללויות קשות של עגלים במשחטה בבעלות חברת תנובה, לא הפתיע אותנו.

"תעשיות הבשר, החלב והביצים מוכרות לצרכנים מגוון עצום של מוצרים ארוזים וממותגים היטב, לא פעם מופיעות על גבי אריזותיהם דמויות מאוירות וחייכניות של בעלי-חיים. אולם אסטרטגיות שיווקיות אלה מסתירות מאחוריהן תסריטי בלהות מלאים בסבל ובייסורים של בעלי-החיים, המנוצלים בתעשייה זו ומשלמים מחיר יקר, שאינו עומד בקנה אחד עם ערכיה של כל חברה המבקשת להיקרא מוסרית.

"אנו מאמינים כי יש להגביר את הפיקוח ואת הענישה במטרה לשנות את המצב ובנוסף, יכול כל אזרח לסייע למאבק באמצעות הפעלת לחצים ופניות לחברי הכנסת שבכוחם לתקן את החקיקה.
שינוי התנהגות צרכנית לכל אחד מאתנו אחריות אישית. לכל אחד מאתנו החופש לבחור מה יונח על צלחתו ואם בדרך אל הצלחת היתה מעורבת התעללות בבעלי-חיים. האלטרנטיבות קיימות, גם עבור אלה שאינם בוחרים בדרך חיים צמחונית או טבעונית.

"העלאת שאלות כגון כיצד מגודלים בעלי-החיים וכיצד הם מובלים ונשחטים תוביל כל אדם להחלטה על-פי מצפונו. אולם אסור לטעות, וחשוב לדעת כי מרבית הצרכנים של מוצרים מהחי מנציחים, גם אם באופן לא מודע, את המצב הנוכחי, שבו אינטרסים כלכליים ואחרים משפיעים על אופייה האכזרי של תעשייה זו.

"חדשות לבקרים נחשף הציבור להתעללויות מחרידות, לזוועות קשות מנשוא ולפשעים חמורים המתרחשים בחסות המדינה, המתיימרת להיות נאורה ומתוקנת ומתהדרת בחוק צער בעלי-חיים. משרד החקלאות מועל בתפקידו, אינו מפקח ואינו אוכף את חוק צער בעלי-חיים הנמצא תחת סמכותו, ואינו פועל למיגור התופעות המזעזעות. לנגד עיניו של משרד החקלאות עומדת טובת העוסקים בתעשיות המשק החי, הוא עוצם את עיניו אל מול תופעות קשות, וכך גורם סבל רב לבעלי-החיים עליהם הוא אמור להגן.

"חשיפת הזוועות בפני ציבור צרכני הבשר אולי לא תשנה הרגלים ארוכי שנים, אולם על כל אדם להתוודע לדרך שעובר הבשר עד לצלחתו ולפעול על-פי מצפונו האישי. אנו מאמינים כי בידי הציבור הישראלי הכוח הצרכני והאפשרות החופשית לא לתת יד להתעללות המחרידה כלפי בעלי-החיים. או-אז יבינו מקבלי ההחלטות כי חובה עליהם לשנות גישה ומדיניות ולנהוג בהומאניות כלפי בעלי-החיים גם בדרכם לצלחת".

מארגון אנונימוס נמסר בתגובה: "אנחנו מתנגדים לכל פגיעה בבעלי-חיים ולכל הרג, אבל כל עוד אנשים צורכים מוצרים מהחי, חובת הרשויות לדאוג לצמצם ככל הניתן את הסבל המיותר במשקים התעשייתיים. למשל, במדינות מתקדמות נאסר על כליאת תרנגולות בכלובים שאינם מאפשרים תזוזה, ונאסר על כליאת חזירות בתאי ריסון.

"בישראל משרד החקלאות מתעקש להנציח את ההתעללויות החריפות ביותר, ומועל בתפקידו לאכוף את חוק צער בעלי-חיים, משום שהוא מצוי בניגוד עניינים - מצד אחד אחראי לקידום התעשייה החקלאית, ומצד שני אחראי להגנת בעלי-החיים שהיא מנצלת.

"בכל פעם שהמציאות במדגרות, בלולים וברפתות נחשפת, הציבור הישראלי מזדעזע ודורש לשים לזה סוף. לכן הורה ראש הממשלה להקים צוות הבוחן בימים אלה את העברת האחריות על יישום החוק לידי המשרד להגנת הסביבה".

עו"ד גיל עוז

גיל: 41

מגורים: קיבוץ עין-חרוד מאוחד

מקצועי: שותף-מייסד משרד עורכי הדין עוז-לוטן

השכלה: תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה

תחום התמחות: אגודות שיתופיות, חברות ותאגידים, גישור

לקוחות: מייצג בין היתר את מגדלי האווזים בתביעות פיצויים שהגישו נגד המדינה עקב החלטתה לסגור את ענף פיטום האווזים

צרו איתנו קשר *5988