שי ניצן ייכנס בתחילת השבוע הבא לתפקיד פרקליט המדינה

פרקליט המדינה החדש אמנם חסר ניסיון כתובע פלילי, ואולם יכולתו ותוכניתו הסדורה לניהול הפרקליטות הן מהסיבות העיקריות בגללן נבחר לתפקיד

בתוך ההמולה והלחץ שהוא חווה בימים אלה, במסגרת החפיפה וההכנות לכניסה לתפקידו החדש כפרקליט המדינה, מצא עו"ד שי ניצן זמן להשתתף השבוע בכנס אנשי הפרקליטות שהתקיים באילת, בימים ראשון עד שלישי. מלבד הרצאה שנשא בפני הפרקליטים ואנשי המחוזות, מספרים עדים שניצן מצא זמן להסתודד, לשבת, ולהחליף כמה מילים עם כל פרקליט שביקש לשוחח עמו. "מדהים היה לראות איך הארגון הזה שנקרא הפרקליטות מתיישר במהירות לפי המלך החדש", אומר מי שהיה שם על מי שהוגדר המינוי הפנימי החיצוני ביותר שיש לפרקליט המדינה, "זה לקח לו בדיוק שעה אחת. שי היה הכוכב הבלתי מעורער של הכנס".

התנהלותו של ניצן מול הפרקליטים הזוטרים, משליכה לדעת ניצנולוגים במידה מסוימת גם על תפקודו העתידי כפרקליט המדינה. בדיוק כפי שהוא קשוב לפרקליט הזוטר, איש השטח, כך מסמל ניצן פרקטיקה משפטית-פלילית הקשובה לחשוד ולנאשם. כפי שהאתוס המניע את הפרקליט לקום בבוקר לעבודתו ולהתייצב בבית המשפט, הוא עניינו של ניצן, כך גם ההתעמרות בחשוד שאינו מצליח לעצום עין בלילות בהמתנה להחלטה אם יועמד לדין או שהתיק נגדו ייגנז, יעמדו מול עיניו של פרקליט המדינה החדש. כפרקליט מדינה שלא חווה את דרג השטח, ולא ניהל משפטים פליליים בערכאות דיוניות, הדי-אן-אי המקצועי של ניצן אינו כולל את הפן התחרותי של ההליך המשפטי, את השמחה על הרשעה, שמשמעה ניצחון טקטי על הסנגור.

ניהול הפירמה הגדולה במדינה

ביום שני הקרוב יבואו בכירי משרד המשפטים לבית לשכת עורכי הדין בירושלים, לשם הועתק הפעם טקס סיום כהונתו של הפרקליט היוצא, משה לדור, וכניסתו לתפקיד של פרקליט המדינה החדש, שיתחיל את הקדנציה בת שש השנים שלו. איזה מין פרקליט מדינה יהיה ניצן? במה יהיה שונה מלדור, באילו תחומים הוא ימשיך לצעוד בדרכי קודמו, ובמה יבואו לידי ביטוי קווי המתאר הייחודיים של הרזומה המקצועי שלו?

כבר עתה ידוע כי יחסיו של ניצן עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, עתידים להיות הרמוניים וחלקים יותר מהיחסים המקצועיים שהתהוו בארבע השנים האחרונות בין היועמ"ש לפרקליט היוצא, לדור. מה שעוד ידוע הוא שניצן מביא לתפקיד את סך יכולותיו וניסיונו המצטברים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. כבר דובר על כך שניצן חסר ניסיון בניהול משפטים פליליים כתובע; מצד שני, אחת הסיבות העיקריות שבגללן נבחר לתפקיד, היא יכולות הניהול של ניצן, ותוכניתו הסדורה לניהול פירמת עורכי הדין הגדולה במדינה, על 900 פרקליטיה.

שני המאפיינים הללו יוצרים בידול של ממש בין לדור לבין ניצן. אף שלדור מבקש להצביע, עם סיום כהונתו, על הישגים בתחום הרה-ארגון של הפרקליטות, הוא נחשב מאז ומעולם למנהל חלש. לא בכדי הקים לצד לשכתו את היחידה ל"שירותי מינהל" של הפרקליטות, כדי לסייע לו לתחזק את הארגון. ב-2004, כשהיועמ"ש דאז, מני מזוז, העדיף את ערן שנדר לתפקיד פרקליט המדינה על פניו של לדור, המטרה העיקרית הייתה יישום הרפורמה הארגונית שיזם שר המשפטים דאז, יוסף (טומי) לפיד. דומה שמזוז הכיר בשגיאתו, ועם פרישתו המוקדמת של שנדר ב-2007, בחר בלדור כדי להביא לפרקליטות מחדש את בשורת המצוינות המקצועית ושיעור הקומה המשפטי בצמרת.

האם משמעות הדבר היא שהפרקליטות חוזרת לימי שנדר, ימים של דגש על ניהול בלבד, ללא מנהיגות משפטית, שפרקליטי המחוז ומנהלי המחלקות יכולים להסתמך עליה? כנראה שלא. ועדת האיתור, שבראשה עמד וינשטיין, נימקה את החלטתה לבחור בניצן ביכולתו לעמוד ב"אתגריה ומשימותיה של הפרקליטות בשנים הקרובות", הכוללים, בין היתר, "מנהיגות מערכתית ויכולת ניהול, ארגון והנעת המערכת". ניצן הציג, לדבריה, "בחזון לגבי עתיד הפרקליטות, הן בהיבט המהותי והן בהיבט הניהולי, ושיכנע ביכולתו להניע תהליכים ושינויים בפרקליטות". עם זאת, גם הוועדה הדגישה את היותו של ניצן "אותוריטה מקצועית, המביא עמו בקיאות, וניסיון מקצועי ומומחיות שצבר במחלקות השונות".

הגברת השת"פ עם המשטרה

בהופעתו בפני ועדת האיתור, הציג ניצן משנה סדורה באשר לאופן שבו הוא רואה את התנהלות הפרקליטות תחתיו. לא סדורה כמו זו שהציג מתחרהו, שוקי למברגר, שהגיע לוועדה מצויד במסמך של עשרות עמודים, שאותם התעקש לקרוא סעיף-סעיף, אך כזו המציגה תפיסה מגובשת באשר ליעדים העיקריים של הפרקליטות. חברי ועדת האיתור התרשמו מהאיזון שהציג ניצן בין תפקידה של הפרקליטות כאחד המוסדות הממונים על עשיית צדק במישור הפלילי, לבין הצורך בייעול העבודה, התאמתה לאופי המשתנה של העבריינות לסוגיה והאתגרים המתפתחים של מערכות אכיפת החוק.

על מה מתכוון ניצן לשים דגש? ניתן להעריך כי בכוונתו ליצור מודל חדש של שיתוף פעולה בין הפרקליטות למשטרה, בליווי חקירות רגישות, מתוקשרות או סבוכות במיוחד, מודל המזכיר במידה רבה את רשויות האכיפה האמריקאיות, שבהן הפרקליטים והחוקרים עובדים כיחידה אחת מתחילת החקירה הפלילית. לשיטת ניצן, אין כיום נהלים או אמות-מידה כלשהן שיסדירו את הקשר בין הפרקליט המלווה לבין צוות החקירה, ועיכובים רבים נגרמים לעתים כאשר לאחר תום החקירה, כשהתיק מועבר לפרקליטות, מבקשת זו מהמשטרה לבצע השלמות חקירה כה רבות, הנראות לעתים כדרישה לבצע את החקירה מראשיתה.

חוסר התיאום הזה, הנעוץ גם במאבקי כוח ואגו בדרג השטח, יוצר לדעת ניצן סחבת מיותרת דווקא בתיקי-דגל בעלי בולטות ציבורית, שעליהם מתנהל השיח הציבורי, ושלפיהם נבחנת הפרקליטות. ניצן מתכוון ליצור נוהל אחיד לפרקליטים המלווים חקירות משטרה. יש להניח שהדבר יצריך גם שיתוף פעולה בדרג הגבוה ביותר במשטרה, ולשם כך יצטרך ניצן לגייס את שיתוף הפעולה של המפכ"ל, יוחנן דנינו.

קיצור הליכי חקירה

הייעול בתחום ליווי החקירות מראשיתן, הוא חלק מתוכנית כוללת של ניצן לקיצור הליכי החקירה וקבלת ההחלטות בתיקים פליליים. הדיון בתחום הזה, שהחל בימיו של דניאל פרידמן כשר המשפטים, הוא לקוי ושגוי, מאחר שהוא מתנהל לאורם של תיקי חקירה של פוליטיקאים, שהחקירות בעניינן הן ייחודיות וסובלות מתופעות קיצוניות, כמו חיקורי דין, תלות בשיתוף פעולה עם מדינות זרות, ותקופות שימוע ארוכות בניצוח סנגורי צמרת. ניצן שם דגש על יעילות גם במובן של קביעת פרקי זמן ברורים לכל שלב: תיקי מעצר, ניהול חקירות, וקבלת החלטות בתיק על-ידי התובע המיועד או הפרקליט המלווה. חברי ועדת האיתור התרשמו שבניגוד ללדור, ניצן דווקא מחשיב את העובדה שהפניית משאבים, בדמות זמן עבודה של פרקליטים, לנושא מסוים, באה על חשבון השקעת אנרגיה בתחומים אחרים. לא בטוח שהושבת ארבעה-חמישה פרקליטים למשך חודשים ארוכים על תיק שחיתות-לייט של פוליטיקאי בינוני תעבור את הרף הזה בעיניו.

עניין מהותי נוסף שבו מתכוון ניצן להניע שינוי יסודי, הוא בתחום בנייתו ושימורו של כוח אדם איכותי. לגישתו, שלל סיבות ארגוניות מרחיקות כיום כוח אדם איכותי משערי הפרקליטות, ואילו חלק גדול מהפרקליטים המוכשרים הצומחים בשורותיה עוזבים אותה לאחר כמה שנים בתפקידם. הדבר נגרם, בין היתר, בשל המבנה הסבוך של סולמות התקנים, השכר והסכמי העבודה, ובשל השיטה המסורבלת של מכרזים פנימיים וחיצוניים, המונעים מעבר רוחבי של פרקליטים בין היחידות השונות. התוצאה היא שפרקליטים נתקעים בתפקידיהם למשך כמה שנים, ומשאינם יכולים להתקדם הלאה - נוטשים לשוק הפרטי. כיום, קשה מאוד להציע להם קידום רוחבי, ליחידות מקבילות בתוך הפרקליטות. ניצן יעשה מאמץ להביא מראש את הטובים ביותר, ולבנות להם תוכנית קידום, שתשאיר אותם במערכת לשנים ארוכות.

סדרי עדיפויות ברורים

באופן מפתיע, ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה לא התעניינה במיוחד בתחום המהותי של מדיניות הפרקליטות. אולי הסיבה לכך היא שבראש הוועדה עמד היועץ וינשטיין, ושאלת עיצוב מדיניות האכיפה מצויה בעיקר בתחום סמכותו. ועם זאת, בנאום הכניסה לתפקיד של שנדר, ב-2004, הוא הדגיש כי "פרקליטות המדינה תחת הנהגתי תילחם מלחמה ללא פשרות בכל תופעה של שחיתות שלטונית ופשיעה מאורגנת בכלל זה". האם פרקליט המדינה ניצן ישים דגש זהה על המאבק בשחיתות? האם יבחר לייחד את כהונתו למאבק בארגוני פשיעה? בעבירות אלימות? או שמא בעבירות של איכות חיי האזרח, כמו פריצות לבתים וגניבת רכבים?

ניצן מאמין שבאופן ההתנהלות הנוכחי של הפרקליטות, פעמים רבות עניינים של מה-בכך מקבלים תשומת לב החורגת מהראוי. הוא יבקש ליצור שיטת עבודה המבוססת על סדרי עדיפויות ברורים, שנקבעו מראש בעבודת מטה מסודרת.

גישתו זו משתלבת היטב עם עמדתו בדבר נציבות הביקורת על הפרקליטות וגופי התביעה של המדינה, ההולכת ומוקמת בימים אלה במשרד המשפטים, בהנהגתה של הנציבה המיועדת, השופטת הילה גרסטל. בניגוד ללדור, שהביע עמדות מסתייגות ביחס להקמת גוף הביקורת במשרד המשפטים, ניצן תמך ותומך בביקורת בכל פה. ניצן מפגין עמדה פתוחה וליברלית כלפי הצורך לשתף פעולה עם נציבות הביקורת העתידית, שעשויה לסייע בשיפור הדימוי הבעייתי של הפרקליטות בקרב חלקים מהציבור.

בכנס הפרקליטות שהתקיים השבוע באילת, הצהיר פרקליט המדינה המועד מעל הבמה, כי הוא רואה כחלק מתפקידו לסגור את הפער בין האופן שבו הציבור רואה את הפרקליטות, לבין מה שהיא באמת. אנחנו הרבה יותר טובים ממה שהציבור חושב עלינו, אמר ניצן לפרקליטים, ואחת המטרות שלי היא להביא את האיכות שלנו לידי ביטוי.