בכירי הממשלה פועלים לחיזוק התיירות הרפואית

בזמן שפוליטיקאים וגורמים שונים מזדעזעים מתחקיר "עובדה", מתברר שהכסף השחור של המנתחים הבכירים הוא רק הכסף הקטן ■ וכך, בזמן שילדים ישראלים מחכים חודשים בתור, תיירי מרפא מתקבלים בנתב"ג שבוע לאחר ההזמנה

תחקיר "עובדה" ששודר השבוע בערוץ 2 ובמרכזו שלושה מנתחים בכירים באיכילוב שדורשים כסף "מתחת לשולחן" מתיירים רפואיים, הזכיר בעיקר עד כמה חזק המדיום הטלוויזיוני, כמה עוצמה יש למצלמה שמתעדת גם אם מדובר בסוד הכי גלוי ביקום. בפעם האחרונה שהמדינה רעשה מתחקיר מתוקשר היו אלה עסקיו הפרטיים של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אף שהסיפור שלו פורסם ב"הארץ" שנתיים קודם לכן.

היום (ד') אנחנו מפרסמים כי בזמן שפוליטיקאים וגורמים שונים במערכת מביעים זעזוע מהתחקיר המדובר, בכירי הממשלה ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו, דוחפים להגדלת היקף התיירות הרפואית - זאת אף שהדבר מגיע באופן חד-משמעי על חשבון החולה הישראלי, הן בתורים שמתארכים והן בהיעדר מקום פנוי במחלקות האשפוז.

במילים אחרות, הכסף השחור של המנתחים הבכירים הוא רק הכסף הקטן בסיפור הזה, סימפטום של בעיה גדולה ומערכתית יותר. המנתחים הם רק ה"ש.ג", גם אם זה ש.ג עשיר במיוחד שפעל בניגוד לנהלים.

יוני 2011, בדיוק לפני שנתיים וחצי. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו מפיץ טיוטת חוזר לכלל בתי החולים הציבוריים שעוסקת בהסדרת התיירות הרפואית בישראל. החוזר, שמבוסס על מסקנות ועדה שמינה גמזו (ועדת אפק), קובע כי היקף פעילות התיירות הרפואית לא יעלה על 5% מסך הפעילות של בית החולים.

הסעיף הדרמטי ביותר, אולי היחיד שיכול היה לחולל שינוי קריטי, קבע כי התעריף שייגבה מתייר רפואי יהיה זהה לתעריף הרגיל שקובע משרד הבריאות באשר למטופל ישראלי - זאת כדי לבטל את התמריץ שקיים היום להעדפת מטופלים זרים. אלא שבאורח פלא, טיוטת החוזר נותרה עד היום בגדר טיוטה בלבד.

באוגוסט האחרון, כשפרסמנו ב"גלובס" פרק מיוחד על תיירות רפואית במסגרת סדרת כתבות על הרפואה הציבורית ("קריסת מערכות"), הסבירו לנו במשרד הבריאות כי הסיבה לכך שלא פורסם חוזר רשמי ומחייב היא שהתחלפה הממשלה. כבר אז הרמנו גבה, ומסתבר שהייתה לנו סיבה טובה: במשך שנתיים וחצי הדרג הפוליטי מונע מהדרג המקצועי במ שרד הבריאות להפיץ את החוזר המחייב לבתי החולים. נתניהו, באמצעות אנשיו, הבהיר כי התיירות הרפואית היא פוטנציאל אדיר להגדלת ההכנסות של בתי החולים ולשיפור התדמית של ישראל. לשיטתו, יש לפתח את התחום הזה כמו כל ענף יצוא.

הבלוף של גרמן

כך, לאחר מספר פגישות שניהל מנכ"ל משרדו הראל לוקר עם סגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן ובכירי משרד הבריאות והאוצר, הוחלט לסטות מאותה טיוטת חוזר מנכ"ל ולגבש מתווה חדש: במקום הגבלת התיירות הרפואית לכדי 5% מסך הפעילות של בית החולים, תתאפשר פעילות של עד 25% מסך הפעילות של כל מחלקה ולא יותר מ-10% מסך הפעילות הכללית של בית החולים. מה בנוגע לביטול התמריץ הכספי שמאפשר לבתי החולים לגבות עד עשרות אלפי דולרים מתיירים רפואיים ובכך להעדיף אותם על פני הישראלים? כנראה פספסתם את הפואנטה - ראש הממשלה מעוניין בכסף הזה, גם אם זה מגיע על חשבונכם.

במשרד הבריאות קיוו ששרת הבריאות החדשה יעל גרמן תחזור למתווה המקורי כפי שגובש בטיוטת חוזר המנכ"ל, אולם גם היא העדיפה שלא לאשר את הפצת החוזר המחייב. בשלב מסוים החליטה להקים תת-ועדה במסגרת הוועדה שהקימה לבחינת "חיזוק הרפואה הציבורית", כאשר אותה תת-ועדה תעסוק בתיירות רפואית. מי מונה לעמוד בראשה? יועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' יוג'ין קנדל, שלא הסתיר מאז את עמדתו החיובית ביחס להגדלת פעילות התיירות הרפואית.

"מבחינתו של קנדל תיירות רפואית היא מכרה זהב, מנוע צמיחה כלכלי ברמה משקית, והוא מתקשה להשלים עם זה שהמשמעות היא פגיעה בחולים הישראלים", טוען גורם בכיר במערכת המכיר היטב את עבודת הוועדה. "קנדל הוא תומך נלהב של הכנסת השר"פ לבתי החולים הממשלתיים (נושא נוסף שבוחנת ועדת גרמן) ואפשר להניח שגרמן ידעה את זה כשהיא מינתה אותו. גם היא, לפי מה שמספרים מנהלי בתי החולים בעצמם, תמכה מאוד בהכנסת השר"פ בתחילת הדרך, אך לאחרונה המציאות מכה בה", הוא מוסיף. לדבריו, קנדל הוא תיאורטיקן, איש אקדמיה, שיודע לשרטט פתרון וירטואלי לכל בעיה. "הבעיה היא שהמציאות הישראלית אחרת לגמרי והוא לא באמת יכול לשלוט בכל הפרמטרים", הוא טוען ורומז בעיקר לסוגיית יכולת האכיפה והבקרה של משרד הבריאות בנוגע לבתי החולים.

כך למשל, מנכ"ל בית החולים שיבא (תל השומר) פרופ' זאב רוטשטיין, הודה במסגרת פאנל מיוחד שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", כי הוא סבור שהרגולציה של משרד הבריאות רק פוגעת בחולים ועל כן הוא מסרב במופגן לקבל על עצמו הוראות שונות - למשל להפסיק שירות של מיילדת פרטית או להתפטר מדירקטוריון של חברה לניכיון צ'קים בה החל לעבוד לפני שקיבל את אישור המשרד.

רוטשטיין, עובד מדינה ומנהל בי"ח ממשלתי, לא היסס להגיד את הדברים כאשר מנכ"ל משרד הבריאות, הבעלים של תל השומר, יושב בשורה הראשונה של האולם. הסיפור הזה עשוי להעיד במידה רבה כי גם אם משרד הבריאות היה מפיץ את החוזר המקורי שביקש לפרסם, איש אינו מבטיח שבתי החולים היו עומדים בו.

מה שבטוח, בזמן שמנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש נאלץ לפתוח בהליך משמעתי נגד שלושת הרופאים המנתחים ובשעה ששרת הבריאות מודיעה לתקשורת כי "הוועדה הציבורית היושבת על המדוכה לומדת את הנושא ברצינות כבר כמה חודשים", איש לא מתעסק במחדל של המערכת. היועצת המשפטית של משרד הבריאות פנתה לפרקליטות ואף המליצה על חקירה משטרתית בעניין "הרפואה השחורה", כלומר רק משום שרופאים בכירים העזו לדרוש כסף נוסף מעבר לסכומים שגובה בית החולים ישירות.

העובדה שבית החולים הזה, כמו אחרים, מנתח תייר רפואי בתוך ימים ספורים בזמן שחולה ישראלי נדרש להמתין חודשים ארוכים עד שהרופא הבכיר יואיל לראות אותו, לא מעניינת אף אחד. כך גם העובדה שחולים ישראלים, כולל ילדים, נאלצים להמתין בבית עד שיתפנה מקום במחלקות אשפוז מסוימות שקולטות בלי סוף ובלי תורים עוד ועוד תיירים רפואיים. לפי ארגון ה-OECD, התפוסה במחלקות האשפוז בישראל עומדת על 98% בממוצע - השיעור הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות.

זינוק של מאות אחוזים

בינתיים, פעילות התיירות הרפואית בישראל זינקה במאות אחוזים בשנים האחרונות, והמגמה הזו נמשכת. שילוב בין רופאים מהטובים ביותר בעולם לבין מחירים סבירים ביחס לבתי חולים מערביים אחרים, מושך לכאן בעלי ממון או אפילו כאלה שמשכנו את ביתם, משום שבארץ מוצאם (בעיקר מדינות בריה"מ לשעבר) איכות הרפואה ירודה.

ההכנסות של בתי החולים מתיירות רפואית בשנת 2012 לבדה עמדו על כ-500 מיליון שקל. "גלובס" חשף באוגוסט האחרון, בין היתר, את ההכנסות של תל השומר ושל איכילוב, אף שבשני בתי החולים סירבו למסור לנו נתונים בעניין. כך, ההכנסות של תל השומר מתיירות רפואית ב-2012 עמדו על 130 מיליון שקל לעומת 77 מיליון שקל ב-2010, ואילו ההכנסות של איכילוב עמדו על 99 מיליון שקל ב-2012 לעומת 69 מיליון שקל ב-2010.

אחד השחקנים הבולטים בענף הזה הוא איש העסקים נעם לניר, שחתום על מספר הסכמי בלעדיות בארץ בין היתר עם תל השומר. החברה של לניר, "לייף טרי מרקטינג", מקשרת בין אנשים שמחפשים ברשת האינטרנט טיפולים רפואיים לבין בתי החולים. תייר רפואי שיגיע לתל השומר יתקבל כבר עם נחיתתו בטרמינל על ידי מלווה צמוד של מחלקת תיירות המרפא בביה"ח, כאשר בזמן האשפוז הוא ילווה על ידי "אחות מתאמת", דוברת אנגלית שוטפת.

לפי שעה, רק נציגי משרד האוצר ומספר קטן של נציגי ציבור בוועדת גרמן מנסים לבלום את הצמיחה בפעילות התיירות הרפואית ואפילו לצמצם אותה.

ממשרדה של שרת הבריאות יעל גרמן נמסר כי "אין ספק שפרופ' יוג'ין קנדל הוא אחד האנשים המקצועיים במערכת הציבורית, עתיר ניסיון ובעל ראייה מערכתית רחבה. זאת ועוד, בתת-הוועדה לתיירות המרפא יושבים חברים בעלי דעות מגוונות, כך שכל החלטה שתתקבל תהיה מאוזנת ושקולה. חברי הוועדה לומדים לעומק את נושא תיירות המרפא ויורדים לפרטים. ללא כל ספק, ההחלטות שתתקבלנה תהיינה מבוססות ומושכלות. לגבי חוזר המנכ"ל, מרגע שקמה תת-הוועדה לא היה כל טעם במשלוח חוזר שכזה, מה עוד שהחוזר נמצא לאורך הדרך לנגד עיני חברי הוועדה".

"גורמים רשמיים ניסו לקדם את התיירות הרפואית כמו ענף יצוא, כאילו זה כפר נופש"

אמנם בלי להזכיר במפורש את נתניהו, לוקר, קנדל או גרמן, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו צייר היום (ד') בדיוק את התמונה שהצגנו כאן. "אנו עוסקים בתופעה רעה שצמחה ב-3-4 השנים האחרונות. התיירות הרפואית צמחה וטיפסה כעשב בר ושוטה, היא התחילה בפעילות סמלית ונאיבית והפכה להיות ענף כלכלי שכבר כולם תלויים בו ושאי-אפשר להגביל אותו, וזה רק לכאורה. הניסיונות שלנו להגביל את הענף הזה נתקלו בהתנגדויות רבות - היו אפילו ניסיונות של גורמים רשמיים לקדם את הענף הזה כענף יצוא. משרד התיירות, למשל, פועל לקדם אותו כאילו היה מדובר באיזה כפר נופש".

פרופ' גמזו, שאמר את הדברים במהלך הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, הבהיר כי הוא אוסר על בתי החולים לגבות תעריפים גבוהים יותר מתיירים רפואיים ביחס לתעריפים הרגילים שמשלמות להם קופות החולים - זאת אף שהדבר לא הוסדר עדיין רשמית ועל אף שבפועל בתי החולים נוהגים אחרת.

גמזו התריע בעיקר מפני מה שהוא מכנה "חוסר משילות", שנובע מעודף עצמאות שסיגלו לעצמם כל ספקי הבריאות, לרבות (ואולי במיוחד) בתי חולים ממשלתיים: "יותר מדי אני נתקל בקלות הבלתי נסבלת של פעולה שלא בהתאם להנחיות מפורשות. התירוצים הם תמיד יצירתיים: 'לטובת החולים', 'לטובת המוסד' או 'כדי לא לחרוג מהתקציב'".

גמזו עקץ במיוחד את מנכ"ל בית החולים שיבא (תל השומר) פרופ' זאב רוטשטיין, שממשיך לספק שירותי מיילדת פרטית בניגוד לנהלי משרד הבריאות, תוך שהוא מכנה זאת "אחות שומרת": "המיילדת הפרטית הופכת לאישית או ל'שמירה בלבד'". לדבריו, "לבעיית המשילות הזו תורמים גם גורמים מגוונים במערכת בכל הרמות, גם הפוליטית. פניה אליהם בעניינים מקצועיים היא פגיעה קשה במערכת, במיוחד כשהסמכות במקום אחר".

גמזו התייחס גם לכשל השוק שיצרו הביטוחים המשלימים והפרטיים, שהביאו לסחרור בכל הקשור לשכר הרופאים הבכירים. "התחרות בין גופי הבריאות מביאה אותם לחתור לרופאים הטובים ביותר, להילחם עליהם ולהביא אותם בכל מחיר. יכולת הניהול נמדדת על פי יכולתך להביא 'סטארים'. קרבות הסטארים האלה מביאים אותנו היישר לכלכלת שכר של סטארים. היא מטפסת, לא יודעת גבולות וקובעת למערכת את הקצב. כל שיא ייכבש על ידי שיא חדש, ממש כמו כלכלת שכר של כוכבי ה-NBA".

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "מדובר בטענות חסרות בסיס".

המספרים של התיירות הרפואית
 המספרים של התיירות הרפואית

צרו איתנו קשר *5988