השיטה: דמי חסות לעבריינים - ואתר הבנייה לא ייפגע

קשה להאמין, אבל היום בישראל, אם אתם בונים בית, סביר להניח שאתם משלמים פרוטקשן - דמי חסות לעבריינים בתמורה לכך שלא יחבלו לכם באתר הבנייה ■ זה נכון לגבי אנשים שבונים וילה, אבל גם לגבי יזמים שבונים בניינים

כולם יודעים, כולם משלמים - וכולם שותקים: כל מי שדיברנו איתו במהלך הכנת התחקיר סיפר בדיוק את אותו הדבר. לאט-לאט הבנו שיכול להיות שהדבר הכי מטריד הוא שכל מי שמכיר קצת את התחום הזה, יודע שאין היום אתר בנייה בישראל שלא משלם דמי חסות - "פרוטקשן".

"כולם השלימו עם המצב הזה, פה אין מי שיעשה סדר, זה בכל הארץ", אומר אחד ממנהלי אתרי הבנייה ששוחחנו איתו.

כשאתם נוסעים עם הרכב ורואים באופק מנוף אתם כנראה מניחים שמישהו בונה בניין חדש, אבל יש אנשים שרואים כל מנוף שכזה כהזדמנות עסקית. הם קוראים לזה "שירותי שמירה" - אבל בעצם זה משהו אחר לגמרי.

אז איך זה עובד בדרך-כלל? שולחים אנשים לאתר בנייה - והם מבצעים גניבה. מיד לאחר מכן, הקבלנים או מנהלי העבודה מקבלים טלפון: "האם אתם זקוקים לשמירה?", כך מספרים מנהלי עבודה וקבלן באחד מאתרי הבנייה ששוחחו איתנו.

כביכול הכול לגיטימי: הם רק מציעים שירותי שמירה, אפשר גם עם חשבונית, אבל מי שלא משלם - מתחיל לסבול.

"באים, פוגעים לך באתר, שואלים אותך אם אתה צריך שמירה ואם אתה אומר 'לא אני מסתדר, אני לא צריך', אז פוגעים לך באתר עוד פעם", סיפר רוני מזרחי, בעל חברת בנייה.

"פוגעים במשרד מכירות, בדגמים, בציוד המשרדי, פוגעים בטרקטורים, גונבים את הסולר, קורעים לך כבל של מנוף, שזה 90-80 אלף שקל. מי שפוגע בך הוא זה שקורא לעצמו השומר שלך, וכדי שהוא יפסיק לפגוע בך, אתה משלם לו".

רוני מזרחי הוא קבלן ותיק ויוצא דופן. אחד הבודדים שהיה מוכן לדבר על זה בגלוי, והתעקש שלא לשלם לכל אותם "מציעי שירותי שמירה". הוא ציין כי המקום היחיד בו שילם "פרוטקשן" היה בחיפה כשלא הייתה לו ברירה, אך בהוד-השרון למשל, כשלא הסכים, הוא נאלץ לשלם 400 אלף שקל על נזק שגרמו לו 13 פריצות. הוא העיד כי הוא הרגיש מאוים, אך ציין כי הוא אדם עם עקרונות, ולכן הוא לוקח את הסיכון.

מ', מנהל אתר בנייה במרכז, סיפר: "יש להם תצפיתנים, הם עוברים בלילה, יש להם צריפים, והכול מסודר".

ס', מנהל עבודה באתר בנייה, הוסיף כי מדובר בחמולות שהשתלטו על השטחים וחילקו את אתרי הבנייה.

"זו תופעה חמורה שנפוצה בחלקים גדולים במדינת ישראל", אמר תנ"צ יהודה עטר, מפקד מרחב השפלה. "אנו מתייחסים אליה במלוא החומרה ומטפלים בה במישור המודיעיני ובמישור המבצעי. במקומות מסוימים אנו מזהים את אותן דמויות מעולם הפשע".

עטר אמר שהוא חושב שהמשטרה עושה מספיק: "אנו נמצאים בכל מקום, ולא הכול מובא לידיעת הציבור, ואני קורא לקבלנים לבוא ולהתלונן. כשנזכה לשיתוף-פעולה, נצליח למגר את התופעה הזאת".

אלא שהסיפור לא נעצר אצל הקבלנים: שלמה (שם בדוי) קנה מגרש בשכונה חדשה בבנייה וניגש להקים עליו את בית חלומותיו, אך קצת אחרי התחלת הבנייה מישהו פנה אליו בהצעה שקשה לסרב לה.

"מגיע בחור נחמד שמציע שירותי שמירה. לא ידעתי שאני בכלל צריך, וכשהציעו בפעם השנייה אמרתי לו 'בסדר, יכול להיות שאני לא צריך את השירותים הספציפיים שלך, אני יכול לקחת מישהו אחר'. ואז הגיע השלב שהוא אמר: 'לא לא, אנחנו שומרים באזור הזה'. ואז מתחיל הלחץ: יש כל מיני נזקים פנימיים בבית, כשלמחרת מגיע איש ואומר שאולי כדאי שאקנה שירותי שמירה".

משלמה ומהשכנים שלו דרשו 4,000 שקל לחודש, ובחישוב פשוט זו תוספת של יותר מ-50אלף שקל עבור שמירה לכל משפחה. שלמה ניסה לארגן את השכנים שילכו יחד להתלונן, שיקימו חזית מאבק נגד הסוחטים. "בשכונה השתיקו אותי, חברים בשכונה אמרו לי לא להתערב, ושהם החליטו לשלם כי הם פחדו". אחד מהם הלך למשטרה, אך נסוג כי הבין שיצטרך להעיד נגד עבריינים, וחשש לחייו.

הפחד הזה מקשה מאוד על עבודת המשטרה - וגם כשנוחלים שם הצלחה במאבק נגד גביית דמי החסות באתרי הבנייה, זה נעשה ללא שיתוף-פעולה מצד הנסחטים, וזה בדיוק מה שקרה בתיק של ארגון אבו-מור. "זיהינו תופעה של גביית דמי חסות של קבלני בניין באזור מרחב השפלה והפריפריה", אמר רפ"ק חיים שרייבהנד, מפקד צח"מ שפלה.

לדבריו, "ביקרנו ב-500 אתרים, וכל הקבלנים שפנינו אליהם סירבו לשתף איתנו פעולה. רובם חששו ותיארו סיטואציה שהם השלימו עם המצב ולא רוצים את עזרת המשטרה. אם תצפה בכתב האישום של ארגון הפשיעה אבו-מור, לא תגלה בו כמעט עדי תביעה".

הארגון של אבו-מור, על-פי כתב האישום, פעל כמערכת היררכית: היה ראש, מנהל כספים, אנשי שטח ונציגים שפעלו מול הקבלנים ואחרים שפגעו באתרי הבנייה לשם הסחיטה. "חברת אבו מור גם הנפיקה קבלות פיקטיביות, כדי שלאותם קבלנים לא יהיה אינטרס להתלונן".

ראשי הארגון של אבו-מור נמצאים במעצר כבר 3 חודשים. כתב האישום נגדם הוא בעצם חלק קטן מתעשייה שלמה מלמד על ההיקפים שלה: "בחיפושים שערכנו בביתם של החשודים מצאנו כמעט 4 מיליון שקל במזומן. החברה הזאת במרוצת השנים האחרונות הרוויחה קרוב ל-150 מיליון שקל רק מעסקי השמירה".

למרות ההצלחה בתיק הזה, גם במשטרה מודים כי אין ואקום, ושיש כבר מי שנכנסו לטריטוריה שנשלטה בעבר על-ידי אנשי ארגון אבו-מור.