רגולטורים איטיים

קריאות רבות של פוליטיקאים צעירים וחסרי ניסיון על הבראת המשק הישראלי נזרקות לאוויר בתחומים רבים. רובם פוליטיקאים מהאופוזיציה שנותנים "עצות" לשרי הקואליציה על "איך נכון" ו"מה נכון וצריך לעשות". גם אם זה יישמע ממוחזר, לרוב הם צועקים את מה שאנחנו רוצים לשמוע בלי להתכוון לכך באמת.

קריאות של חברי-כנסת כמו "חייבים לשחרר את הכספים הכלואים", "צריך לבטל את הטבת מס החברות", "צריך לבטל את החשמל חינם" וכו', נשמעות מדי יום כאשר רובם מודעים לכך שכדי ליעל ולהבריא את המשק, אין צורך במהלכים האלה.

הרגולטור האחראי בכל תחום צריך להתמקצע בפעילות משרדו, ולהבין את ההחלטות שהוא מקבל אל מול ההשלכות שלהן על המשק, בעיקר ההשפעות שלהן על צמיחה, אבטלה, השקעות-חוץ וכו'.

כדי להבריא את המשק יש להגדיר מחדש את כללי המשחק, ולא רק לחוקק עוד חוקים ותקנות חדשות (שנעקפים לא פעם על-ידי בנקאים זריזים וממולחים).

שינוי כללי המשחק יבוא לידי ביטוי בהגדרת רף עמלות מקסימלי שניתן לגבות מכל חשבון, כך שהבנק לא יכול לגבות מהלקוח יותר מ-X שקלים בשנה. מעבר לסכום זה, כל הפעולות הבנקאיות יהיו ללא עמלות.

עמלות הבנקים עלו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ל-5.6 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סכום מוגזם, לא-נתפס ולא-מקובל. בנק ישראל שהתערב בעמלות הבנקים וניסה להיטיב עם ציבור הלקוחות, לא השכיל להבין כי לכל פירצה שהוא סוגר, בדרך-כלל יפתחו המנכ"לים ציון קינן ורקפת רוסק-עמינח (ועוד בכירים בבנקים המתחרים) פתח חדש. קצב סגירת הפרצות של בנק ישראל איטי בהרבה מקצב העבודה של הבנקים בישראל. חקיקת חוקים ועדכון תקנות מתבצעים בהליך ממושך ומסורבל. וכיוון שכך מתנהלת המערכת על הרגולטור להתערב באופן קצת יותר נחרץ בשטח.

אם רוצים להבריא את המשק, על הרגולטור לפעול, בין היתר, לצמצום הרווחים המטורפים של החברות השולטות באוצרות הטבע של המדינה, לצמצם את רווחי הבנקים, לפתוח לתחרות את כל המונופולים, להפריט וליצור תחרות ככל שניתן - כך ייווצר משק בריא יותר. בהרבה תחומים, אנחנו מתנהלים עדיין כמו רפובליקת בננות, כאשר כל ממשלה נבחרת מנסה להמציא את הגלגל, ובפועל מתנהלת בהתאם להחלטות פקידים שנשארים דבוקים לכיסאותיהם קדנציה אחר קדנציה, ושרבים מהם מנהלים בפועל את המדינה ואת החקיקה.

המשק הישראלי אמנם חזק ויציב יחסית לכלכלה העולמית, אך לא לעולם חוסן. אי-יכולת לתכנן לטווח רחוק, ולצפות את כיווני המשק ואת המגמות הכלכלות העולמיות, יובילו לקריסת מעמד הביניים. ללא מעמד ביניים יזמי, פעיל ושוקק חיים, תיעצר הצמיחה במשק.

מעגל קסמים המוביל להאטה כלכלית

לו רק מחצית מרווחי הבנקים היו מגיעים אלינו האזרחים, היינו צורכים יותר ומאפשרים גידול בהיקף הכספים הנעים בשוק ובמקומות עבודה. ככה תורמים להבראת המשק ולעלייה בצמיחה.

פיטורים מובילים למצב הפוך ולהרעה הכלכלה. 14אלף המפוטרים ירכשו ויצרכו הרבה פחות. זה מעגל קסמים המוביל להאטה כלכלית ולהגברת האבטלה ואף למיתון. כל מובטל כזה עולה לנו, העובדים שעדיין עובדים ולא פוטרו, עוד קצת כסף כל חודש, כי דואגים לו מכספי המסים שלנו.

לכן, האינטרס של כולנו מחייב עצירה של גלי הפיטורים, סיוע למפעלים בקשיים, בד בבד עם מזעור הרווחים המטורפים שהחברות עושות על-חשבוננו ועל-חשבון הצמיחה והפיתוח של המשק.

על הרגולטור לפעול למען צמצום העמלות והעלויות בכל התחומים של חיינו (ע"ע הורדת מחירי הסלולר); לוודא שרווחי החברות לא יגיעו למיליארדים על-חשבוננו; וכך לאפשר לנו לצרוך יותר, לרכוש דירה, לחסוך, וגם לשלם מסים כדין, דברים שיסייעו גם לשיפור תקציב משרד האוצר, שיוכל להשקיע יותר בחינוך, בתשתיות וברפואה למען כולנו.

הכותב מתמחה בהפרטת ובהבראת חברות, דירקטור בחברת החשמל ובתעשייה הצבאית (תעש)