השנה של הנושים

מה היו השינויים העיקריים בדיני החברות בשנת 2013?

שנת 2013 הייתה שנת מפנה בדיני העסקים במדינת ישראל. ב-4 נושאים מרכזיים עלה במשק בוקר של יום חדש: התרופפותה של השליטה; זכויות הנושים ומעמדם; התחרות כערך מנחה במשפט; ואחריות הדירקטורים.

1. התרופפותה של השליטה

מעמדם של בעלי השליטה ועוצמת אחיזתם בקופת החברה הידלדלה השנה. פסק הדין בעניין רוזנפלד נגד בן-דב, והפשרה שהושגה בתיק התובענה הנגזרת בעניין אי.די.בי אחזקות מול משפחות מנור ולבנת, מבשרים יחדיו על תום עידן חלוקת הדיבידינדים בתנאי מינוף כבדים, ועל מגבלות כבדות שיוטלו על חלוקות כאלה כעסקאות בעלי עניין.

כלומר, בעלי השליטה מוגבלים מעתה משמעותית במשיכת כספי החברה: מגבלות על משיכת שכר הוטלו כבר עם קבלתו של תיקון 20 לחוק החברות, ומעתה גם חלוקת דיבידנדים ראוי שתיעשה בזהירות הראויה, ותוך הפנמת הסיכון המשפטי להחזרת הכספים לקופת החברה.

לכך מוסיף חוק הריכוזיות וקובע מגבלות מבניות על חופש ההתאגדות באמצעות פירמידות, על מנת לגדר את החצנת הסיכונים על הנושים, וכן מגבלות על החזקה צולבת של נכסים פיננסים וריאליים, ומגבלות על החזקת שירותי תשתיות מרכזיים, במאמץ להגביר את הביזור הכלל-משקי.

כן קובע חוק הריכוזיות מגבלות נוספות על עסקאות בעלי עניין ועל תיעול נכסים, מרחיב את סמכויות ועדת הביקורת וממליץ בנסיבות מסוימות על קיומו של הליך תחרותי לעסקת בעל העניין שמציע בעל שליטה. המלצה זו אינה מחייבת משפטית, אך קיומה כהליך מומלץ לפי דין, מגביל את שיקול-דעתם של הדירקטורים ושל הגופים המוסדיים באישורן של עסקאות שלא התקיימו בהן התנאים המפורטים.

זכויות הנושים ומעמדם

נציגות מחזיקי איגרות-חוב חזקה ומאורגנת, המגובה בסיוע מקצועי של מומחה מטעם בית המשפט בהתאם לתיקון 18 לחוק החברות, חוללה השנה מהפך שליטה באי.די.בי, שהייתה עד לפני שנים בודדות מהחזקות ומהבולטות בחברות המשק.

זו הייתה השנה של הנושים ב"הא הידיעה", ובה הסתיימה בקול תרועה רמה פרקטיקת התספורות והעדפת בעל השליטה בנסיבות של חדלות פירעון, ונקבעו נורמות חדשות למעמדם של הנושים בהליכי חדלות הפירעון, גם בהסדר חוב ולא רק בדרך של פירוק.

מעתה, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, וקולם של הנושים גם נשמע וגם הפך לקול המכריע, לאור תקדים אי.די.בי.

זהו מהפך זהות ועמדה ממשי הן לנושים הבנקאיים, שעד לפני כמה שנים העניקו לחברה אשראי ללא ביטחונות; והן לנושים המוסדיים, שנדרשה לפני שנים ספורות התערבות רגולטורית מטעם ועדת חודק על מנת לתמרצם לבדוק ביסודיות את סיכוני האשראי של התאגידים הלווים, ולהגבילם בקביעת אמות-מידה הולמות.

3. תחרות

הרשעתו של מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזהויז, בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, והאקטיביזם הבא לידי ביטוי במדיניות הרשות להגבלים עסקיים שמשתקף בהרשעה, הם תמרור אזהרה אדום לפעילות כובלת ומגבילת תחרות, שעלולה להוביל לענישה פלילית.

מדיניותה זו של הרשות נתמכת גם בחוק הריכוזיות, המבטא את הצהרת המחוקקים על קידום התחרות וזכויות הצרכנים כערך מנחה במשפט, הגובר על חופש ההתאגדות וחופש החוזים, ואף על הזכות לקניין.

4. אחריות דירקטורים

גזר דינו של דני דנקנר מדצמבר 2013 ותיאור הממשל התאגידי בבנק הפועלים המובא בו צריכים להילמד בכל קורס להכשרת דירקטורים. עידן הבורקסים והעוגיות בדירקטוריון הסתיים כבר מזמן, וברור כי בכהונה בדירקטוריון טמונה אחריות כבדה, ובצידה מגבלות ניכרות, לרבות במישור הגילוי, ואלמנטים נוספים.

מהחלטות בית המשפט עולה בין היתר הצורך לתעד ולנמק כל החלטה והחלטה ולבדוק את חלופותיה, גם ובעיקר בעסקאות בעלי עניין.

דומה כי הדירקטוריון המקצועי שמקדמת רשות החברות הממשלתיות הוא צו השעה גם בחברות שאינן בבעלות המדינה. שחר חדש עולה על דיני החברות והעסקים בישראל, ויש בו הבטחה לשנה חדשה וטובה קצת יותר.

* הכותבת מתמחה בדיני חברות וניירות ערך ובממשל תאגידי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988