מחר: דיון בעתירתה של ענת קם לשחרור מוקדם מהכלא

טוענת: "הנהלת בתי המשפט ושב"ס לא פעלו בהתאם לנוהל בוועדת השחרורים"

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנדט, תדון מחר (ב') בעתירה לשחרור מוקדם מהכלא, שהגישה ענת קם, המרצה 3.5 שנות מאסר מאז נובמבר 2011, בעקבות הרשעתה במסגרת הסדר טיעון בריגול חמור (איסוף והחזקת ידיעות סודיות). זאת, בגין הוצאת אלפי מסמכים סודיים מרשות צה"ל בעת שירותה הצבאי בלשכת אלוף פיקוד המרכז בשנים 2005-2007 והעברתם לעיתונאי אורי בלאו, שבהתבסס עליהם פירסם סדרת תחקירים ב"הארץ".

לפי העתירה, תאריך השחרור המינהלי של קם (שחרור לאסירים שנעשה באופן אוטומטי, פרט למקרים חריגים, בדרך של ניכוי שליש מתקופת מאסרם) קבוע ל-25 בינואר 2014, אך למרות האמור, עדיין לא נקבע לה מועד לדיון בוועדת השחרורים של שב"ס, שהוא תנאי לשחרור המוקדם.

בעתירה, שהגישה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, נגד הנהלת בתי המשפט ושב"ס, ושמתפרסמת כאן לראשונה, טוענת קם כי בתחילה היא הייתה אמורה להופיע בפני ועדת השחרורים ב-25 בדצמבר 2013. ואולם, לדבריה, הדיון בוטל על-ידי הנהלת בתי המשפט, בנימוק ש"בהינתן סוג העבירה שבגינה הורשעה קם, הדיון אינו יכול להתקיים ביום דיונים רגיל של ועדת השחרורים".

קם מלינה גם על כך שמתשובת הנהלת בתי המשפט לפניותיה עולה כי עדיין לא התקבלה חוות-דעת של השב"כ בעניינה, וכי לדברי הנהלת בתי המשפט, רק לאחר קבלתה "ניתן יהיה להחליט האם כדי לקיים את הדיון בעניינה, יש צורך בשיבוץ חברי ועדה וקלדנית בעלי סיווג ביטחוני גבוה".

לדברי קם, היא חוששת מאוד שהנהלת בתי המשפט לא תתאם עבורה מועד דיון בוועדת השחרורים זמן סביר קודם ל-25 בינואר, שיאפשר לה להגיש עתירה במקרה שההחלטה תהיה שלילית.

קם מותחת ביקורת קשה על הנהלת בתי המשפט ושב"ס. לדבריה, הגורמים המופקדים על פרוצדורת השחרור המוקדם - מינהלת תחום ועדות שחרורים בהנהלת בתי המשפט וקצינת ועדת השחרורים בשב"ס - לא נערכו כראוי לקיומו של הדיון בעניינה, חרף פנייתה כבר ב-28 בנובמבר.

"לפי מיטב הבנתה של קם, הגורמים המוסמכים לא פעלו בהתאם להוראות נוהל להכנת הדיונים בוועדות השחרורים, כאשר לא קבעו מותב דיון ומועד דיון, באופן שיאפשר דיון בעניינה של קם לפחות 3 שבועות לפני המועד הצפוי לשחרורה על-תנאי", טוענת קם.

"פגיעה קשה ומתמשכת"

לדברי קם, בעניינה מתקיימים תחלואים, עליהם הצביעו בתי המשפט והסנגוריה הציבורית בעבר, שדיברו על תמונה עגומה שנחשפה בנוגע לטיפול בעניינם של אסירים, הזכאים לפי דין להיות מובאים בפני ועדת השחרורים.

בין היתר מצטטת קם בעתירתה מדוח פעילות הסנגוריה הציבורית ל-2012, שבו נאמר כי הסנגוריה נתקלה בתמונת מצב מדאיגה ביותר, ו"במצב בו כמעט כדבר שבשגרה דיונים בעניינם של אסירים נדחים וגולשים הרבה מעבר למועד חלוף שני שלישים מן המאסר, עד לכדי כך שישנם אסירים אשר כלל אינם זוכים ליומם בפני ועדת השחרורים לפני מועד שחרורם המלא".

לפי העתירה, "מדובר בפגיעה קשה ומתמשכת על פני שנים בזכויותיהם החוקתיות של אסירים לחירות ולהליך הוגן בפני ועדת השחרורים, וכן בזכותם לפי חוק, שעניינם יידון לגופו לפני תחילת השליש האחרון לריצוי מאסרם".

קם מוסיפה וטוענת כי את ההודעה על ביטול רשמי של דיון השחרור המוקדם, שאמור היה להיערך בעניינה, היא קיבלה יומיים לפני המועד בו אמור היה להתקיים.

"לא זו הדרך לבטל דיון כה קריטי (לשון המעטה מופלגת), אך קם מעוניינת לרכז כעת את מאמציה במציאת פתרון מעשי לענייניה, ולא להתכתש עם הנהלת בתי המשפט ושב"ס וגורמים אחרים האמורים לטפל בעניינה בסבירות", נאמר בעתירה.

ועדת השחרורים: "לא נפלם פגם"

בתגובה שהגישו לבית המשפט, דוחים ועדת השחרורים והיועץ המשפטי לממשלה את טענותיה של קם. לדברי עו"ד גנית גדות-כרמי, ראש תחום ועדות שחרורים ועתירות אסירים בפרקליטות מחוז מרכז, נכון להיום כבר נקבע מועד חדש לדיון בשחרורה של קם בפני ועדת השחרורים, והוא יתקיים ב-16 לינואר 2014.

באשר לטענות של קם להתנהלות קלוקלת של הנהלת בתי המשפט ושב"ס, שדחו את הדיון בעניינה, נאמר בתגובה כי "בעת מועד השיבוץ לא היו מונחים בפני קצינת השחרורים בשב"ס מסמכים רבים, וספק אם היא הייתה ערה לכך שייתכן שבמקרה של קם נדרשת ועדה מסווגת בהתאם לנוהלי אבטחת מידע".

עו"ד גדות-כרמי מדגישה בתגובתה כי "לאחר מועד השיבוץ הראשון (25 לדצמבר 2013) התקבלו מסמכים, שבחלקם הם מסווגים, ובנסיבות אלה נדרש היה לקבוע את הדיון בעניינה של קם בפני ועדה מסווגת מטעמי אבטחת מידע".

לפי התגובה, "לאור העומס הקיים על ועדת השחרורים, ישנם תיקי אסירים רבים, המרצים מאסרים קצרים כארוכים ועולים לוועדה רק מספר ימים עד שבועיים לפני מועד ה-2/3 שלהם".

לסיכום נטען בתגובה כי בניגוד לטענותיה של קם, "לא נפל כל פגם בהתנהלות הגורמים המינהליים המופקדים על שיבוץ הדיונים בפני ועדת השחרורים. אין לטעמנו להפלות את האסירה לטובה ביחס לשאר ציבור האסירים ולשבץ את עניינה לפני עניינם של אחרים".