קריית מלאכי: אישום נגד המעורבים בחריגות הבנייה ב"לב הפארק"

בפרויקט הוקמו 3 בניינים במקום שניים על-פי התוכנית, תוך בנייה בסטייה מהתוכנית וביצוע חריגות בנייה רבות ■ בין הנאשמים: הקבלן ומהנדס העיר

כתב אישום נגד המעורבים בפרשת הבנייה הלא חוקית בפרויקט "לב הפארק" בקריית מלאכי: המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הגישה לאחרונה כתב אישום כנגד חברת הבנייה ש.י שפץ וקנין, בעליה ומנהליה שמעון וקנין ויוסי וקנין, האדריכל מיכאל בורדמן, המהנדס רפי אחוון; וכן כנגד שני בכירים בעיריית קריית מלאכי, מהנדס העיר, יצחק גואי נבט, ומהנדס רישוי בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, יורי רחמן.

החברה ועובדיה מואשמים בעבירות של ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתוכנית, אי-קיום צו הפסקה מינהלי, מסירת מידע כוזב ועוד.

עובדי עיריית קריית מלאכי מואשמים במתן היתרי בנייה לחברה שלא כדין ובכך שאישרו מתן היתרים לחברה שלא כדין.

על-פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שגב פלץ, החברה בנתה מאז שנת 2000 על המגרש ובשטחים הסמוכים לו את פרויקט המגורים "לב הפארק", וזאת על בסיס היתרים לא חוקיים שניתנו על-ידי הוועדה המקומית. במסגרת הפרויקט בנתה החברה 3 בניינים בני 10 קומות, חניון עילי, חניות וגדרות.

על המגרש חלה תוכנית לפיה ניתן לבנות בשטח שני בניינים בגובה של 14 קומות מעל קומת הכניסה ושתי קומות חניה אשר יהיו מקורות או תת-קרקעיות.

התוכנית החלה על המגרש קובעת, בין היתר, כי היתרי הבנייה במקום יכללו חניות פתוחות המשתלבות עם הפארק הצמוד, מעל חניון תת-קרקעי.

למרות זאת, ניתנו היתרים בחריגות מהותיות מהתוכנית החלה, ובין היתר התירו בניית 3 בניינים, חניון עילי לא מקורה וחריגות מהותיות נוספות, וכן היתר לבניית חדר שנאים בשטח הפארק המהווה שטח ציבורי פתוח.

תחילה ביקשו בעלי החברה מהוועדה המחוזית לאשר תוכנית שתאפשר את בנייתם של 3 בניינים בני 9 קומות, בשונה מהתוכנית המקורית. לאחר דחיית הוועדה המחוזית, ולאחר שהיתרים קודמים שניתנו לה פקעו, הגישה החברה את הבקשות להיתרים לוועדה המקומית, שאישרה את מתן ההיתרים בניגוד לדין.

מעבר לכך, החברה ביצעה עבירות בנייה משמעותיות נוספות בפרויקט: בין היתר בנתה 2.5 קומות נוספות ו-29 דירות נוספות, חלקן בקומות הלא חוקיות, וחלקן במקום מחסנים שסומנו בהיתר ואף תוך פיצול דירות מגורים שהותרו, הרחיבה את שטח הבניין בכ-2,000 מ"ר מעבר למה שהותר לה, בנתה מעלית נוספת, וכן בנתה חומה תוך פלישה לשטח הפארק.

בשנת 2010 ניתן צו הפסקה מינהלי לפרויקט, ובשנת 2011 הוצא צו הפסקה שיפוטי לבקשת הוועדה המקומית. למרות צווים אלה, המשיכה החברה בבנייה תוך אי-קיום הצווים.

עוד יצוין כי ראש העירייה דאז, מוטי מלכה, הורשע בחודש מארס 2013, במסגרת הסדר טיעון בינו לבין פרקליטות מחוז הדרום, בין היתר, בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה. הרשעתו באה בשל כך שנכח בדיוני הוועדה, הצביע בהחלטות הקשורות לפרויקט ואף חתם על מספר היתרי בנייה בפרויקט, וזאת למרות שהייתה בינו לבין בעלי החברה מערכת יחסים חברית, והוא אף קיבל מהם זכות שימוש בדירה שבבעלות החברה, לצורך מפגשים אישיים.

תחילת הפרשה לפני כשנה וחצי, עם פרסום חשדות בדבר עבירות מין וקבלת שוחד כנגד ראש העירייה מוטי מלכה, כאשר פרויקט "לב הפארק" נקשר לפרשה.

בשל חריגות הבנייה בפרויקט, קבעו הוועדה המחוזית והמועצה הארצית כי אחד משלושת הבניינים לא יאוכלס.

בחודש ספטמבר האחרון קבעה שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע, רחל ברקאי, כי הדירות שרוכשיהם ממתינים זמן רב להיכנס אליהן יקבלו טופס אכלוס, מאחר שמדובר במשפחות "קשות-יום".

ברקאי קיבלה למעשה את טענות הוועדה המקומית והקבלן, ונימקה את ההחלטה בכך שהאינטרס של רוכשי הדירות שנפגעו מההחלטה לבטל את היתר הבנייה לא קיבל משקל מספיק בהחלטת המועצה הארצית.

"מדובר בעיר פיתוח שרוב תושביה הינם אנשים קשי-יום, ושליחתם לקבל מענה אחר על דרך של תביעה כספית אינה מהווה מענה ראוי או סביר", נימקה ברקאי בפסק הדין. "רוכשי הדירות הסתמכו בתום-לב על כך שחברת שפץ מחזיקה בהיתר בנייה כדין".

ברקאי ציינה לחובתו של הקבלן כי הוא הקים את הפרויקט בניגוד להיתר הבנייה שניתן לו, אך גם ציינה לזכותו כי לא שיווק את הדירות בקומות החורגות, ועל כן קבעה כי הדיון בתוכנית להכשרתן או ביטולן של הקומות שנבנו ללא היתר יוחזר אל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.