נקמת המפוטרים

4 דברים שיכולים לעשות, לפני שנוקמים בבוס שנפטר מכם

ההיגיון הבריא אומר שאחרי שמתבשרים על פיטורים אסור לטרוק דלתות ולשרוף גשרים. בפועל, רוב המפוטרים עוזבים בכעס ולא שומרים על קשר מקצועי עם הבוס.

מה הפלא? החברה הייתה כבית לעובד, במיוחד הוותיק, ולפתע מחליטה לכרות את הענף שהוא טיפח במו ידיו יום יום. אז המפוטר מכריז בינו לבין עצמו על "ברוגז לעולם", או במקרה הקיצוני - מתנקם.

נקמה ברגליים

לא מזמן פורסם כי מפוטר של חברה המספקת שירותים לרכבת ישראל חיבל במשך שנתיים בתשתיות החברה, וגרם לרכבת לתקלות חוזרות שיכלו אף לפגוע בחיי הנוסעים.

שמעתי גם על מקרה שבו מפוטרת מחנות בקניון הלשינה על מנהלה להנהלת הקניון, וסיפרה שבעל החנות סוגר את חנותו בכל יום כשעה לפני שעת הסגירה המחויבת בחוזה עם הקניון. במקרה אחר עובד פוטר ממסעדה מצליחה, ובימים שבין הודעת הפיטורים ועד לעזיבתו הסופית שינה את התאריכים הרשומים על קופסאות האוכל שהוכן ונשמר במקרר, והחל לפעול כדי לגרום לביקור נציג ממשרד הבריאות.

נקמה בווירטואל

בימינו לא צריך לעבוד קשה כיד לספק את תאוות הנקם. אפשר לעשות זאת בהינף מקלדת ובשניות ספורות. נתקלתי בעצמי במפוטרים שומרי טינה ששפכו את כל חמתם בבלוג שנאה ובשאר רשתות חברתיות. כמה קל, למשל, לצלם סרטון עם מסר נקמני ולשלוח ל"צינור לילה" בערוץ 10?

ויש גם ערוצים וירטואליים שמצריכים פחות תעוזה, ובמעטה אובייקטיבי מאפשרים העלאת פידבקים על מעסיקים לשעבר. למשל, theworker.co.il, המפרסם משובים כ"לא להגיע לריאיון בחברה הזאת אפילו אם אתם מובטלים", ו"לא הייתי נותן לאויבים שלי לעבוד שם".

כך כותב שם אחד על חברה ידועה:

"חברה המנוהלת על ידי איש כספים שספג צעקות וביקורת אגרסיבית על היעדר חזון... דרג ניהולי המורכב מאנשים בינוניים ומטה... אינה דוגלת בערכי אמינות... עובדות מקודמות בעזרת רומנים... הכשרה מקצועית וטיפוח העובדים הם מס שפתיים בלבד... חדשנות זה הדבר האחרון שקיים בחברה... הרבה רוח ואפס תוצאות... כמתכנת, אתה יכול ליפול או באחד מכיסי האבטלה הסמויה הרבים, או בפרויקט לחוץ בו תיאלץ לעבוד סביב השעון ותוקפץ בפתאומיות ללקוחות בחו"ל...".

חלק מהכותבים מזוהים בשמותיהם וחלק בשמם הבדוי ובתיאור תפקידם ושנת העסקתם, כך שקולגות או מנהלים מאותה תקופה יכולים לזהותם.

מניחים את האגו בצד

בזמן שמפוטרים שרק טורקים את הדלת יורים לעצמם ברגל (מפחיתים את הסיכוי לקבל המלצה טובה, מפרגנת וחמה מהבוס לשעבר), המפוטרים הנקמניים יורים לעצמם בשתי הרגליים (מפחיתים את הסיכויים לקבל בכלל איזושהי המלצה מהבוס לשעבר, ופוגעים במוניטין של עצמם בשוק העבודה הרלוונטי להם במדינתנו הקטנה).

במקום לפעול מתוך אגו ולפגוע בעצמו, המפוטר יכול לנקוט בכמה שלבי פעולה:

1. הפיטורים מאיימים? לנסות לשנות את המצב - רבים אומרים לעצמם לאחר פיטוריהם - "ידעתי", "יכולתי למנוע את זה", "הייתי צריך לעשות אחרת". במקום חרטה בדיעבד, יש לנסות להקדים תרופה למכה. בתקופת האיום לפיטורים להשתפר, לשנות הרגלים, לדבר על המצב עם הבוס. עובד שאומר למנהלו, בגלוי ובאמפתיה, שהוא מודע למצב הקשה ושיש לו הצעות לשיפור המצב בגזרה שלו, עשוי להשפיע על הכרעת המנהל באשר למפוטר הבא. המוטיבציה, היעילות והמסר "אני כאן כדי להישאר" עשויים לעשות את שלהם, ולא יזיק לנסות.

2. התקבל זימון לשימוע? להתכונן - בזימון לשימוע לרוב מפורטות הסיבות לפיטורים. בהסתמך עליהן, יש להתכונן לשימוע. למשל, אם הפיטורים נובעים מתהייה באשר לנחיצות העובד, עליו להכין מסמך המפרט כיצד חסך כספים לארגון בתקופה שעבד בו.

3. בעת השימוע: לנסות להוביל לשינוי ההחלטה - שאלות מיליון הדולר הן "האם יש משמעות לשימוע? האם אני יכול להשפיע על ההחלטה הסופית?". אין תשובה חד-משמעית, אך גם כאן אין לבחול באמצעים ולו בשביל הסיכוי האחד שזה יועיל. כדאי לעשות הכל כדי לנסות לשנות את ההחלטה לפטר.

לא תמיד המנהלים מכירים לעומק את עובדיהם ופועלם, וזו ההזדמנות האחרונה לחשוף אותם למידע הזה, ולהעלות את כל הטיעונים שעשויים להוביל להשארת העובד בחברה. ולעתים, כשהפיטורים נובעים מתפקוד לקוי של העובד, סיבותיו האישיות עמו.

אז עובדים יכולים להפתיע את מנהלם, למשל, בחשיפת היותם בעיצומו של תהליך גירושים קשה, מחלה במשפחה, טיפולי פוריות. ישנם מקרים שהבנת המצב גורמת למתן הזדמנות נוספת.

4. נראה שאין סיכוי לשינוי? נצלו את הרע במיעוטו - אם החלטת ההנהלה לא השתנתה, אין להרפות. המשאבים האחרונים שנותרו כעת הם פיצויי פיטורים, אולי בונוס ניחומים, משך הזמן עד לפיטורים בפועל, המלצה טובה, והאפשרות לחזור לארגון כשהסערה תשכך או לספק לו שירותים עצמאית.

כדי למצות כמה שאפשר מהמשאבים הללו, כדאי לשמור על יחסים טובים עם הבוס, במטרה לגרום לו לרצות לעשות את המקסימום כדי שהמפוטר יצא יחסית מרוצה ונשכר. כעס ונקמה יעשו את ההיפך: יפחיתו את הסיכויים לבונוס, המלצה טובה והמשך שיתוף פעולה, יגררו סחבת בירוקרטית סביב מתן הפיצויים, ויקצרו את משך הזמן עד למימוש הפיטורים.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.

צרו איתנו קשר *5988