עד לפני שנה נסחרה מניית סופרקום מעבר לדלפק בארה"ב, בשווי נמוך מ-10 מיליון דולר ובהתעניינות משקיעים אפסית. היום - אחרי זינוק של 683% (!) במניה ב-2013 ועוד 30% מתחילת 2014 - שווי החברה הוא 74 מיליון דולר. על הדרך, סופרקום משכה משקיעים מוסדיים מארה"ב, ביצעה הנפקה משנית ורכשה חטיבה ממתחרה.
מה גרם להתעניינות הפתאומית? "זה לא פתאום, זו תוצאה של עבודה קשה לייצב את התוצאות. כשהמשקיעים רואים זאת, המניה עולה", אומר המנכ"ל ובעל המניות העיקרי (כ-35%), אריה טרבלסי. "חלק מזה מוסבר בכך שהמניה הייתה מוערכת בחסר בצורה קיצונית, בגלל ההפסדים והמסחר מעבר לדלפק. עם החזרה לרווח והמעבר לנאסד"ק, משקיעים התחילו להיחשף אלינו; נכנסו קרנות שמשקיעות לטווח ארוך, וזה כשלעצמו היה סימן חיובי למשקיעים אחרים".
סופרקום פעילה בשני שווקים: EID - הנפקת מסמכים לאומיים חכמים, ו-RFID, טכנולוגיה תחליפית לברקוד. לאחרונה הושלמה רכישת חטיבה מחברת און טראק תמורת כ-10 מיליון דולר (עוד 12.5 מיליון דולר ישולמו בכפוף לביצועים). החטיבה משולבת בעסקי ה-EID, שיהוו כעת 90% מהמכירות, אך בעתיד חלקם בהכנסות צפוי לרדת: "ה-RFID הוא מנוע צמיחה מאוד חזק, ובעתיד החלוקה תהיה 50%-50%", אומר טרבלסי. "שוק ה-EID יגדל, אך קצב הגידול ב-RFID גדול יותר, וזה חשוב כי אנחנו רוצים להתבסס על שתי פלטפורמות משלימות".
בשוק ה-EID הלקוחות הם ממשלות, הפרויקטים ארוכי-טווח וההכנסות יציבות לאורך זמן. מנגד, שוק ה-RFID פונה בעיקר ללקוחות ארגוניים-פרטיים. "משקיעים אוהבים לראות פרויקטים גדולים, וחברה כמו שלנו יכולה לדווח, ביום בהיר אחד, על זכייה בפרויקט שהיקפו יותר גדול מהמחזור השנתי כולו. זה אפסייד גדול", אומר טרבלסי.
- סופרקום חברה קטנה. ממשלות לא חוששות לעבוד אתכם?
טרבלסי: "עד היום לא פסלו אותנו בגלל הגודל, כי יש לנו ניסיון יוצא מהכלל, וסומכים על הטכנולוגיה שלנו במאה אחוז. נכון שבשקלול הציון בהצעה לוקחים בחשבון את המאזן, וזה יכול להקטין את סיכויינו, אך עד היום, בפרויקטים של עד 200 מיליון דולר, לא נתקלנו בבעיה במכרזים. במקרים מסוימים אנו משתפים פעולה, פיננסית, עם גופים נוספים".
- ובפרויקטים גדולים יותר?
"כרגע אנחנו מוגבלים ביכולת הפיננסית שלנו להרים פרויקט גדול. אני מאמין שבעתיד הבסיס הפיננסי שלנו יתרחב ונוכל לעלות מדרגה".
- אתם מעורבים בפרויקט הביומטרי בישראל?
"לא. השתתפנו במכרזים, אנחנו עושים דברים דומים בחו"ל, אבל בישראל מסיבות מוזרות לא השתלבנו. אך עדיין יש לנו פתח להשתלב בפרויקט".
טרבלסי מנהל את סופרקום מ-2010. הוא נכנס להשקעה בחברה כשרכש, דרך החברה הפרטית סיגמא ווייב שבבעלותו, את חוב החברה לקרן אמריקאית תמורת מיליוני דולרים בודדים, והחוב הומר אחר כך למניות.
רכשה מאון טראק פעילות שמכרה לה
"הייתי מהנדס פיתוח והגעתי לתפקידי ניהול", מספר טרבלסי. "לפני עשור החלטתי להפסיק להיות שכיר, כי כמנהל אני יכול להבטיח משהו למשקיעים אבל אין לי שליטה על זה - אם לבעל השליטה יש אג'נדה אחרת.
"חיפשתי חברה שחסם הכניסה לתחום שלה יהיה גבוה. בתחום האינטרנט אתה יכול להשקיע הרבה כסף, ואז שני חבר'ה שמפתחים משהו בבית מתחרים בך", הוא מוסיף. "אנחנו שמרנים. ב-EID ו-RFID דרושה השקעת פיתוח ארוכת-שנים. אף ממשלה לא תיתן פרויקט לחברה שאין לה לפחות חמש שנות ניסיון".
לדבריו, "למזלי הטוב, סופרקום הייתה במצב פיננסי לא טוב בגלל טעויות שנעשו ובגלל המשבר הכלכלי. ראיתי בה מה שחיפשתי: פרויקטים לטווח ארוך, טכנולוגיה מעניינת ופיתוח ב-RFID שעוד לא תורגם לפרויקטים. זאת הייתה הזדמנות פז".
מאז, טרבלסי הוביל תהליך התייעלות בסופרקום, שהעביר אותה מהפסד של 2 מיליון דולר ב-2010 לרווח של 4.1 מיליון דולר במחצית הראשונה ב-2013. "חברה בקשיים מאבדת את אמון השוק, הלקוחות והספקים, אבל עבדנו קשה והיום אנחנו במקום אחר לחלוטין", הוא אומר. "היו שלבים קשים, בנקים סירבו לתת שקל הלוואה. השלב הראשון היה חיתוך בבשר החי, מו"מ עם ספקים ולקוחות ופיטורי חלק מהעובדים. ברגע שהחברה התייצבה התחלנו לעבוד על הגדלת המכירות, הפכנו לרווחיים ויכולנו לגייס הון ולבצע רכישות".
החטיבה שנרכשה מאון טראק מבוססת ברובה על פעילות שסופרקום מכרה לאון טראק ב-2006. "המכירה ב-2006 הייתה טעות כמובן. סופרקום מכרה את החטיבה הרווחית שלה כי הייתה צריכה כסף להשקעה ב-RFID. אני לא הייתי מוכר את החטיבה, אבל אי אפשר להיכנס לנעלי מנהלים שקיבלו החלטות, שהם חשבו לנכונות באותו זמן".
"רכישות יקצרו את זמן ההגעה לשוק"
לאחרונה השלימה סופרקום גיוס של 13.8 מיליון דולר. אחרי הגיוס ועם צפי לצמיחה בשווקים, טרבלסי בטוח ביכולת החברה לצמוח גם בעזרת רכישות. "יש לנו בסיס טכנולוגי חזק. המטרה היא להגיע למכירות שנתיות של 250 מיליון דולר תוך חמש שנים, וניעזר ברכישות לקצר את הזמן לשוק ולהרחיב נוכחות בשווקים", הוא אומר.
ב-2012 היקף המכירות היה כ-26 מיליון דולר, ואתה מדבר על 250 מיליון דולר ב-2018.
"כרגע זה נראה סופר-גבוה, אבל השווקים הפוטנציאליים שלנו הם מעל 10 מיליארד דולר, ואני חושב שנתח שוק של 2.5%, שיניב את ההכנסות האלה, הוא אפשרי. עד היום, התוכנית העסקית שלנו התממשה במלואה, ואף למעלה מכך".
"המשקיעים באלווריון הפסידו; ויתרנו על ערעור בגלל העובדים"
בקיץ האחרון עלתה סיגמא ווייב של טרבלסי לכותרות, כשהייתה אחת משתי המתמודדות על רכישת חברת ציוד התקשורת אלווריון, שהייתה בכינוס נכסים. בהתמחרות שערך הכונס סיגמא זכתה, אך המתחרה ואלי טלקום הפתיעה בדיון בבית המשפט. היא שיפרה את הצעתה למרות התנגדות סיגמא, והשופט המליץ לסיגמא למשוך את הצעתה - לאור בחירת עובדי אלווריון ב-ואלי. טרבלסי עדיין מאוכזב מההחלטה.
"אני חושב שהמשקיעים באלווריון הפסידו תוכנית מדהימה שתכננו, ואנחנו מאמינים שיכולנו להחזיר את אלווריון לימי התהילה הגדולים שלה", הוא אומר. "אני מאחל הצלחה לחברה שזכתה, למרות שאני חושב שצורת הזכייה הייתה לא תקינה, ואני מקווה בשביל המשקיעים שאלווריון תעלה על דרך המלך. אם תחזור ההזדמנות, אנחנו מאמינים שנוכל לרכוש את אלווריון".
- אם ההחלטה לא תקינה, למה לא ערערתם?
"יכולנו לערער כי לדעתנו הם זכו שלא כדין. אבל הסתכלתי על העובדים, שנסחבו תקופה ארוכה, וזה היה סוחב אותם עוד חודש-חודשיים. לכן החלטנו לוותר, למרות שאני משוכנע שהיינו זוכים".
מניית סופרקום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
