בלכר: "משכנתאות מסובסדות לשכבות החלשות"

ראיון מיוחד עם פרופ' מריו בלכר, האיש שהיה המועמד המועדף של נתניהו לתפקיד נגיד בנק ישראל אחרי סטנלי פישר, ומספר 2 של אדוארדו אלשטיין ■ "מוטי בן משה - ישר וראוי"

מעטים בישראל מכירים באמת את מריו בלכר, האיש שהיה המועמד המועדף של ראש הממשלה נתניהו לתפקיד נגיד בנק ישראל אחרי סטנלי פישר, מינוי שכידוע לא צלח.

בלכר הוא גם מספר 2 של איש העסקים אדוארדו אלשטיין בבנק למשכנתאות בארגנטינה ואחד מארבעה חברי דירקטוריון בחברת דולפין, שבאמצעותה מתכנן אלשטיין - יחד עם מוטי בן משה - להשתלט על אי.די.בי.

בראיון מיוחד ל"גלובס" בכנס של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס מביע בלכר ביטחון שאי.די.בי תילקח מידי נוחי דנקנר, ואפילו מדבר על הדברים שהיה עושה בבנק ישראל אם היה מתמנה לנגיד.

"השותף שלנו הוא איש ישר וראוי להיות שותף, אחרת לא היינו שותפים איתו", אומר בלכר על מוטי בן משה, על רקע הבקשה המשפטית שהגיש אתמול (ד') דנקנר לבחון מחדש את העברת השליטה באי.די.בי לידי אלשטיין ובן משה, תוך שהוא מצביע על "נגיעות פליליות" לכאורה בעסקיו של בן משה.

דנקנר ניסה לדבר אתכם?

בלכר: "לא איתי, וכידוע הקשר בין דנקנר לאלשטיין נשבר".

למה? מה קרה שם?

"על הנסיבות לניתוק הקשר כדאי לדבר איתם. אני גם לא יודע בדיוק מה הלך שם. משהו קרה שם ואני לא נכנס לזה".

לא דיברת על זה עם אלשטיין?

"יש לנו מסורת של עבודה יחד. מה שרוצים לספר מספרים ומה שלא - לא. לא שואלים שאלות. לא דיברנו על זה".

אי.די.בי תהיה שלכם בסוף?

"החלטת ביהמ"ש תכובד".

יש טענות שתפרקו את אי.די.בי ותמכרו את החברות הבנות.

"ההיפך הוא הנכון. אנחנו עדיין עובדים על התוכנית העסקית, אז מי שאומר שנפרק לא יודע על מה הוא מדברכי הוא לא יודע מה אנחנו מתכוונים לעשות. זה הקונצרן החשוב ביותר בישראל, במיוחד בשביל אלשטיין. בשבילו זה לא רק עסק, חשוב לו לבנות ולשקם את הקונצרן החשוב בישראל, כי מדובר בישראל".

אז הוא פועל ממניעים ציוניים?

"קצת. לא הייתי אומר שהוא יפסיד כסף ממניעים ציוניים, כלומר הוא יקבל החלטות כדי להרוויח. אבל הוא אמר לי שזה לא רק עניין של עסקים אלא של שירות למען כלכלת ישראל".

איפה הוא היה כל השנים? אם ישראל כל כך חשובה לו, למה הוא לא בא לכאן מוקדם יותר?

"הוא אמנם לא השקיע בישראל, אבל הוא נותן חלק ניכר מההכנסות שלו למקורות יהודיים כמו קרן הרבי מליובביץ'. תרומות לכוללים, ישיבות...".

תספורת לאירופה

אנחנו עוברים לדבר על הכלכלה הגלובלית, נושא שלבלכר קל ונוח יותר לדבר עליו. הוא מעודד מההתאוששות הכלכלית בארה"ב ובעיקר משוק העבודה שם.

האבטלה ירדה בגלל שרבים והפסיקו לחפש עבודה?

"חלק מהאנשים שיצאו משוק העבודה יצאו כי הם הלכו ללמוד, לא כי הם הרימו ידיים לגמרי. הם רצו לשפר את הכישורים שלהם וזה לא רע לטווח הארוך. כשהם יחזרו לשוק העבודה הם ייקלטו. אני חושב שבסך הכול ההתאוששות אמיתית, בניגוד למה שראינו בשנים קודמות. עם זאת, רצוי קצב צמיחה טוב יותר כדי לשפר את כל הנזקים של המשבר. צריכים האצה בצמיחה וזה אתגר - מדיניות מוניטרית לבדה לא מספיקה, צריכים רפורמות, טיפול בפריון".

איפה הבעיה הכי גדולה ביום בכלכלה העולמית?

"הבעיות הכי מהותיות הן באירופה - יש שם יותר אבטלה, בלי צמיחה, יותר חוב ביחס לתוצר מאשר לפני המשבר. זו הבעיה מס' 1 בכלכלה העולמית. אני חושב שאין פתרון באירופה ללא הורדת החוב, והתרופה לכך היא חדלות פירעון, 'תספורת'. אני מציע למדינות דרום אירופה לעשות תספורות לנושים".

זה לא נשמע כל לך מעודד ממי שהולך לשלוט באי.די.בי

"זה משהו אחר, פה זה חוב קונצרני ושם זה חוב לאומי של מדינות".

תלמדו מצ'ילה

בלכר טוען שהמדיניות המוניטרית המרחיבה בכל העולם מביאה לשינוי בחלוקת ההכנסות ושאי אפשר להמשיך כך לטווח הארוך.

מה אתה בעצם אומר, שמרוששים את האדם הקטן שצריך לקחת משכנתאות והלוואות גדולות לטווחים ארוכים, ומעבירים את הכספים לבנקים ולחברות לחזק את המאזנים שלהם?

"זה נכון, אבל ההלוואות הללו גם יותר זולות. מה שפוגע באנשים הפשוטים זה שהריבית הנמוכה מביאה לפגיעה בחיסכון".

הבנקים המרכזיים מכשירים את הקרקע למשבר הבא?

"אני חושב שהחזקת הריבית נמוכה לטווחים ארוכים מאוד תפגע בעצמאות שלהם".

אם היית בנקאי מרכזי היית מחזיק את הריבית נמוכה?

"אם הייתי יו"ר הפד אז כן, כדי להציל את המצב".

ואם לא היית בארה"ב אלא במדינה כמו ישראל, שתלויה בארה"ב מבחינת פער הריביות, ומצד שני ריבית נמוכה פוגעת בך בדרכים אחרות, למשל בשער החליפין?

"אם יש לך יותר מדי מטרות ופחות מדי אמצעים, לא תוכל להשיג את כל המטרות. לא תוכל להצליח ללא כלים נוספים כמו הגבלות על תנועות הון. בצ'ילה קבעו שתנועות ההון צריכות להישאר במדינה במשך שנה לפחות. הדרך לעודד את זה היא שמשקיעים נדרשו להחזיק קרוב ל-20% מתנועות ההון בפיקדון למשך שנה".

מה לגבי הטלת מסים על תנועות הון? אתה תומך?

"אפשר גם להטיל מס".

איך תסביר את העמדה העיקשת של משרד האוצר ובנק ישראל נגד המס על תנועות הון?

"בבנק ישראל התנגדו בזמנו להגבלות על תנועות ההון. יש כמה סיבות להתנגדות. קודם כל, זה צריך להיות משהו זמני, אבל בבנקים מרכזיים יודעים שלפעמים הזמני הופך לקבוע. לכן הם לא רוצים להתחיל עם משהו שיהיה קשה לצאת ממנו. ההגבלות הללו לא אופטימליות וגורמות לבעיות לאורך זמן. אם מחזיקים אותן לטווח של נניח 3 שנים ואז מסירים אותן - זה בסדר. אם זה יימשך שנים אז אנשים מוצאים לבסוף דרכים לעקוף את ההגבלות.

"בצ'ילה טוענים שהצליחו. אבל הנה סיפור: היה לי חבר טוב בצ'ילה שכל שנה היו לו מכונית ובית יותר יפים ושאלתי אותו איך הוא עושה את זה. הוא אמר שהוא עובד בפיננסים. שאלתי מה הוא עשה והוא אמר: 'יש לי מכונת זמן. אתה נותן לי 3 פיקדונות לטווח קצר ואני הופך אותם לפיקדון אחד לטווח ארוך'. במילים אחרות, הוא ארכיטקט פיננסי, אחד שפועל בתחום אפור כזה. אנשים מוצאים דרכים לעקוף דברים".

בכל זאת, בלכר תומך בהגבלת תנועות ההון וסבור כי זה יכול לפתור את בעיית השקל החזק: "אני לא מבין למה יש התנגדות להגבלות הון. אומרים שזה לא פועל אבל הניסיון העולמי מראה שזה כן פועל. אחרת, פשוט חסרים לך כלים להתמודד עם כל הבעיות. אם הייתי בבנק ישראל הייתי בוחן את הנושא, הרי אי אפשר לפתור שתי בעיות רק עם הריבית".

אתה בטח שמח שאתה לא בבנק ישראל, אחרי שנחשפת לצדדים היותר מכוערים, למשל בוועדת טירקל.

"אני לא מצטער על התהליך. הכרתי הרבה אנשים. התייחסו אלי יפה, חוץ מכמה אנשים. אני לא חושב שזה תהליך טוב אבל בי זה לא פגע כל כך".

"יצוא תמורת דיור - לא חלופה נכונה"

אחרי שפרש את פתרונו בתחום המט"ח, בלכר מספר גם כיצד היה פועל לרסן את שוק הדיור בישראל. אם הנגיד הקודם סטנלי פישר אמר שבבחירה בין היצוא לדיור הוא העדיף את היצוא, בלכר מציג עמדה שונה.

"החלופה של יצוא תמורת הדיור אינה נכונה", אומר בלכר.

מה אפשר לעשות אחרת?

"שוב - אם יש בעיה, צריך לטפל בכלים נוספים".

הגבלות על המשכנתאות? כבר ניסו את זה בבנק ישראל.

"לא לא, אני הייתי עושה ההיפך. הייתי נותן לשכבות החלשות משכנתאות מסובסדות ובמקביל מטיל מס על דירות יקרות יותר, נניח במחיר של 600 אלף דולר ומעלה. לא הייתי מקריב את הדיור בשביל היצוא. הייתי מסבסד את החלשים ומטיל מס על החזקים יותר".

אתה יודע שהפתרונות שלך עומדים בניגוד מוחלט להשקפת עולמו של נתניהו, שתמך בך במירוץ לנגידות.

"כבר אמרתי לו כמה דברים שהוא לא הסכים איתם".

ומה הוא אמר?

"טוב, נצטרך לדבר על זה".

בנושא התמיכה ביצוא מציע בלכר פתרון נוסף - חיזוק ממוקד. "הייתי בודק אם יש תעשייה שנפגעת באופן ספציפי מהשקל החזק ומטפל בה באופן פרטני".

בלכר גם לא מתרגש יותר מדי מקריאות החרם נגד ישראל בשל הסכסוך עם הפלסטינים, ומהקריאה של עשרות אנשי עסקים בישראל לקדם את התהליך המדיני כדי למנוע פגיעה אקוטית בכלכלה.

"מאז שיש לי זיכרון בתור ילד היה עניין של החרם על ישראל. תמיד היו קריאות כאלה שאם לא יהיה פתרון מדיני יהיה נזק כלכלי. זה אף פעם לא קרה", אומר בלכר. "למה זה שונה היום כשישראל היא מדינה הרבה יותר חזקה? והיום יש גם תגליות גז וישראל פחות תלויה בעולם מבעבר. ההייטק, שהוא מנוע צמיחה עיקרי, בכלל לא רגיש לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

רגע לפני שהריאיון מסתיים, הוא בוחר להיות פוליטקלי-קורקט: "מצד שני, זה תמיד טוב לשפר את מעמדה המדיני של ישראל בעולם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988