ייצוגית: ההסתדרות גבתה לשווא חצי מיליארד שקל מעובדי השמירה

התביעה מבקשת לקבוע באופן תקדימי כי ניתן יהיה לגבות "דמי טיפול ארגוני" מעובדים רק במקום שבו פועל ארגון עובדים אקטיבי - ולא על סמך "הסכם ענפי"

חברות השמירה נהפכו עם השנים ל"מסלקה" של ההסתדרות הכללית לצורך גביית כספים מהעובדים החלשים במשק, מבלי שארגון העובדים פועל כמתחייב ממנו למען אכיפת חוקי המגן ושיפור תנאי עבודתם - כך נטען בתובענה ייצוגית ותקדימית שהוגשה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד ההסתדרות.

במסגרת התובענה, שפרטיה מתפרסמים כאן בראשונה, ההסתדרות נדרשת להחזיר 132 מיליון שקל שגבתה מכ-100 אלף עובדי שמירה ב-7 השנים האחרונות, בגין מה שמכונה "דמי טיפול ארגוני" שמנוכים מדי חודש משכרם של העובדים.

באופן חריג, התביעה לא הוגשה לבית הדין לעבודה, בשל הפרקטיקה הנוטה שלא לקבל תובענות ייצוגיות במקום שיש בו הסכמים קיבוציים. על כן התביעה הוגשה כתביעה "צרכנית", כמי שרואה בהסתדרות כעסק ובעובד כצרכן.

למעשה, התובע הייצוגי - עובד שמירה בשם מאיר שטיגמן שמיוצג בידי עורכי הדין יובל עציוני ואלדד פסי - יוצא נגד עצם חוק הגנת השכר או הפרשנות לחוק, שמאפשרים לארגון עובדים לגבות דמי טיפול ארגוני בשיעור של 0.8% משכרו החודשי של כל עובד המועסק תחת הסכם קיבוצי.

על-פי התביעה, המחוקק ראה לנגד עיניו מודל קלאסי של עבודה מאורגנת, שבמסגרתו במקום עבודה קמה התארגנות אותנטית של עובדים, לרבות קיומו של ועד עובדים וארגון עובדים הפועל באופן אקטיבי לחתימה על הסכמי עבודה שמשפרים את תנאי העבודה של העובדים - זאת בין היתר באמצעות מאבקים ארגוניים בעת הצורך.

סוס טרויאני

במודל זה, גם עובד שלא הצטרף באופן וולונטרי לארגון העובדים מחויב לשלם דמי טיפול ארגוני (הנמוכים מעט מדמי החבר), משום שהרוב הדרוש בחוק מקרב העובדים במקום העבודה בחר מרצונו במודל הקיבוצי.

לעומת זאת, בענף השמירה, כמו גם בענף הניקיון ובענפים נוספים, ההסתדרות הכללית לא אירגנה את העובדים באופן אקטיבי ולא הקימה ועדי עובדים בחברות השונות, אלא חתמה על "הסכם ענפי" מול ארגון חברות השמירה.

הסכמים אלה, כך נטען, לא העניקו לעובדים כמעט דבר ממשי מעבר למינימום הקבוע בחוק, ומנגד חייבו את העובדים בתשלום חודשי להסתדרות.

מעבר לזה, בתביעה נטען, תוך ציטוטים מפסיקות קודמות של בתי הדין לעבודה, כי ההסתדרות נכשלה אפילו באכיפה של אותם הסכמים במקרים רבים.

"רק מודל מסורתי של ארגון עובדים הפועל במישור הקיבוצי יכול להסביר ולהצדיק את המעמד המיוחד שחוק הסכמים קיבוציים מקנה להסכם שנערך על-ידי ארגון עובדים, ורק מודל כזה יכול להסביר ולהצדיק את החיוב שחוק הגנת השכר מטיל על עובדים בלתי מאורגנים לשלם דמי טיפול לארגון העובדים", נטען בתביעה. "להכניס לתוך חוקים אלה ארגון עובדים מטיפוס חדש, שאינו פעיל במישור הקיבוצי אלא באופן שולי, אם בכלל - הרי זה כמו להכניס סוס טרויאני לתוך חומת החוקים", נטען עוד.

הזנחה מצד ההסתדרות

על-פי התביעה, מאז הפעם הראשונה שנחתם הסכם קיבוצי ענפי בענף השמירה, קרי שנת 1972, גבתה ההסתדרות יותר מ-500 מיליון שקל מעובדי השמירה - וזאת בהערכה שמרנית.

מנגד, נטען כי הנזק הכספי הכולל שנגרם לעובדי השמירה כתוצאה מהפרת חוקי המגן ומה שמוגדר "הזנחה" מצד ההסתדרות עומד על מיליארד שקל בשנה, ובהתאם 42 מיליארד שקל מאז 1972.

בכתב התביעה מוזכר כי בשנת 2011 חתמה ההסתדרות על "הסכם אכיפה" מול ארגון חברות השמירה, ואולם כאמור התובע יוצא נגד עצם השיטה שמאפשרת גביית דמי טיפול ארגוני ללא קיום של מודל קיבוצי אקטיבי.

ככל הנראה, התביעה פוסחת על ענף הניקיון שגם בו קיים הסכם קיבוצי ענפי לרבות גביית דמי טיפול מהעובדים המועסקים בו, זאת משום שההסתדרות חתמה באחרונה על הסכמים שמשפרים באופן משמעותי את תנאי העבודה של עובדי הניקיון. בין היתר נקבע בהסכמים שכר מינימום בגובה 4,700 שקל בחודש וקרן השתלמות מהיום הראשון.

מי שמתיימרת בתקופה האחרונה לפעול במישור הקיבוצי בענפי הניקיון והשמירה היא ההסתדרות הלאומית. ואולם, כפי שנחשף במגזין G של "גלובס", גם ההסכמים שעליהם חתם הארגון אינם טובים יותר (ודאי לא משמעותית) מההסכמים הענפיים, ובחלק מהמקרים הם אף נחותים מהם (בכל מקרה הסכם ענפי גובר על הסכם מקומי במקרה שהוא מיטיב).

זמן קצר לאחר הפרסום במגזין G, הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה סירב לרשום ולהכניס לתוקף את אחד ההסכמים שנחשפו באותה כתבה, שנחתם בין ההסתדרות הלאומית לחברת הניקיון ISS.

ההסתדרות מסרה בתגובה: "ההסתדרות פועלת כדין וגובה את דמי החבר על-פי החוק. כשתתקבל התביעה, נלמד אותה ונגיב בהתאם לבית המשפט".

חברות האבטחה: ביטול דמי הטיפול שמשלמים מעסיקים לארגונים יציגים - "עיר מקלט" מרגולציה

דריכות בארגוני המעסיקים במשק, בעקבות כוונת שר הכלכלה נפתלי בנט להפסיק את תשלומי דמי הטיפול של עסקים לארגונים יציגים. בנט הצהיר בשבוע שעבר על כוונתו לשנות את המצב הקיים, שבו נדרשים בעלי עסקים לשלם דמי טיפול לארגוני מעסיקים - גם אם אינם מעוניינים לקבל שירות כלשהו מהארגון היציג שלהם. סכום דמי הטיפול שנדרשים עסקים אלה לשלם נקבע בהתאם לגובה השכר הממוצע המשולם בעסק ולמספר העובדים בו, וזאת מתוקף צו הרחבה להסכמים הקיבוציים.

בארגון חברות האבטחה, שמייצג כ-300 חברות אבטחה ושמירה וכ-100 מהן משלמות לו דמי חבר קבועים, מזהירים כי המהלך של בנט יוביל להימנעות של עסקים רבים מהצטרפות לארגון יציג.

במכתב ששיגר מנכ"ל הארגון, פיני שיף, לשר בנט נאמר כי הליך זה יאפשר לעסקים רבים לחמוק מרגולציה ענפית ולהימנע מחוקי עבודה: "מאות ואלפי עסקים נמנעים מלהצטרף לארגונים יציגים בענפים השונים כדי למצוא לעצמם 'עיר מקלט' מרגולציה".

לדברי בנט, במשרדו התקבלו דיווחים רבים מצד בעלי עסקים על כך שנחשפו לתביעות משפטיות ולדרישות תשלום רטרואקטיביות על דמי טיפול - וזאת כשלא צרכו מעולם שירות כלשהו מאחד הארגונים היציגים.

לדברי שיף, "למעט התחמקות מתשלום, אין בטענות העסקים ולא כלום. הטענה כאילו לעסק אין כל מגע עם הארגון היציג שלו, ואין הוא מקבל תמורה מוחשית או שירות ממנו - מופרכת מאליה. הארגון היציג מטפל לאורך שנים בכל הבעיות הייחודיות לאותו ענף מעסיקים, מייצג את עניינו בפני הרשויות, המוסדות וגופי השלטון ועוסק בייזום ובתיקוני חקיקה רלוונטיים".

גם בהתאחדות התעשיינים טוענים כי ביטול החובה של מעסיקים לשלם דמי טיפול לארגונים יציגים יוביל לפריחת תופעה של "טרמפיסטים" - עוסקים באותו ענף שלא ישלמו שקל, אך ייהנו מפירותיהם של מהלכים שיוביל הארגון היציג שלהם רק בשל היותם פעילים באותו ענף.

באיגוד לשכות המסחר הזהירו כי מהלך זה יוביל לסגירת חלק מהארגונים היציגים שמתקיימים מדמי הטיפול שגובים מן העוסקים בענפים השונים.

צרו איתנו קשר *5988