תושבי המגזר הערבי בלוד: "תחנת המשטרה מהווה איום"

תושבים פולשים בלוד מתלוננים נגד הקמת תחנת משטרה במרכז העיר ■ המשטרה: "המבנים הנוכחיים של המשטרה אינם מאפשרים מתן שירות ראוי לאזרח בעיר אשר רמת הפשיעה הגבוהה בה היא מהמפורסמות בארץ"

ביום חמישי תדון ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בערר שהגישו תושבי המגזר הערבי בלוד בשיתוף האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת במקום, כנגד תוכנית להקמת תחנת משטרה חדשה בעיר לוד. מדובר בתוכנית שיזמה משטרת ישראל לפני 12 שנה, להקמת תחנת משטרה על שטח בן שמונה דונם שבבעלות רשות מקרקעי ישראל, בצומת הרחובות אבא הלל סילבר ומבצע יונתן בעיר.

התחנה נועדה לתת מענה לצורכי העיר והיישובים הסובבים אותה, ואף לפתור מצוקה רבת שנים שבה נתונה המשטרה בלוד, הפועלת במבנים ישנים רבים, חלקם יבילים, הפזורים ברחבי העיר. מטבע הדברים, התנאים שבה פועלת המשטרה מקשים על עבודתה.

התוכנית שהגישה המשטרה זכתה לתמיכה של המדינה ולתמיכת עיריית לוד והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. התוכנית הופקדה להתנגדויות הציבור בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה והוגשו לה התנגדויות בין היתר על ידי העוררים.

בינואר 2012 החליטה הוועדה המחוזית לדחות את ההתנגדויות ולאשר את התוכנית, והעמותות הגישו ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר שקיבלו את אישור בית המשפט המחוזי מרכז להגשת הערר.

בערר טוענים העוררים כי השטח שבו מתוכננת לקום תחנת המשטרה ממוקם בלב שכונה ערבית בשם כרם אל תופאח, הסמוכה לשכונות המאוכלסות אף הן בתושבים ערבים, חלקם בדואים מהנגב ואחרים מאזור הצפון, שהגיעו למקום מאז שנות ה-50, ומתגוררים במקום ללא היתר. לטענתם, רשויות התכנון התעלמו במשך שנים מקיומה של השכונה ומהצרכים הבסיסיים של תושביה.

עוד טוענים העוררים כי תחנת המשטרה מהווה איום על הסביבה כיוון שהיא תכלול בין השאר תאי מעצר, בורות ביטחון, מוסך ומתקני שטיפת רכב משטרתי, מעבדות חבלה ומבנים נוספים לצורכי המשטרה.

"בחירת המקום נעשתה בחוסר רגישות ציבורית ובחוסר בחינה של האפשרות לניצול המגרש למילוי צרכים ציבוריים של תושבי השכונה ותוך התעלמות מהמורכבות המאפיינת את היחסים בין המשטרה לבין התושבים הערבים בכלל ובשכונה בלתי מוסדרת בפרט". צוין בערר.

נוסף לכך טוענים העוררים כי השכונה בנויה בצפיפות גבוהה, ופרט לבית ספר יסודי וקופת חולים אין בה מבני ציבור והקרקע שעליה מתוכננת לקום תחנת המשטרה היא עתודה קריטית לצורכי התושבים. לטענתם, התוכנית שאושרה קודמה על בסיס בחינת צרכי המשטרה בלבד, ללא התייחסות לצורכי תושבי השכונה וללא בחינה של חלופות ראויות מחוץ לאזורי המגורים של לוד.

המשטרה: קשה לתפקד

בכתב התשובה שהגישה המשטרה ביום חמישי האחרון באמצעות עו"ד ענת לוי, דורשת המשטרה לאשר את התוכנית, בטענה שהיא נועדה לתת מענה ראוי להקמת תחנת משטרה מודרנית שתספק את שירותי המשטרה הנדרשים של כלל תושבי לוד.

"התוכנית נערכה על רקע קושי אמיתי של המשטרה לתפקד במבני תחנת משטרה שהתנאים בהם אינם מאפשרים מתן שירות ראוי לאזרח ופוגמים ביכולתה של המשטרה להתמודד עם צורכי העיר, אשר רמת הפשיעה הגבוהה בה היא מהמפורסמות בארץ ואף קיבלה ביטוי בהחלטת ממשלה", צוין בכתב התשובה.

עוד נטען בכתב התשובה כי מיקום התחנה על פי התוכנית נבחר לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי של נציגי העירייה, המשטרה, משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל ומתכנני תוכניות מרכז העיר. זאת, לאחר שחלופות אחרות נמצאו בלתי ישימות, בעוד החלופה שנבחרה נמצאה אופטימלית הן לצורכי המשטרה והן לצורכי התושבים. השיקולים שהביאו לבחירת השטח היו היותו פנוי וזמין לבנייה ללא צורך בפעולת הפקעה, הנגישות התחבורתית הגבוהה אליו מכבישים מהירים, והסמיכות ליחידת להב 433, מיקומו בשולי שכונת מגורים המאפשרת נגישות רגלית לציבור, והמצב התכנוני המאפשר הקמת מבני ציבור.

המשטרה טוענת עוד כי העוררים אינם בעלי זכויות בקרקע ואינם בעלי מעמד להגשת ערר. "המתחם הוא קרקע בבעלות המדינה וגם העוררים מודים כי הם מוחזקים ובנויים שלא כדין". לטענת המשטרה, הניסיון להציג את המתחם כשכונה הוא "עיוות של העובדות", שכן מדובר במתחם בלתי מוסדר שההתיישבות בו והבנייה עליו נעשו ללא כל זכות בדין. עוד נטען כי התוכנית אינה פוגעת באפשרויות תכנונו העתידי של המתחם, שיש בו שטחים רבים לטובת מבני ציבור. לטענתה, אישור התוכנית דווקא ישמש תמריץ להמשך פיתוח המתחם וישפר באופן משמעותי את צביונו בנוסף לחיזוק הביטחון האישי של תושבי המתחם.

"קבלת עמדת העוררים נותנת לגיטימציה לתפיסה של שטחים בלתי חוקית והפרת החוק" טוענת המשטרה ומוסיפה כי מקור טענות העוררים בשיקולים זרים. ."הטענה כי הקמת תחנת משטרה בסמיכות לאוכלוסייה ערבית מהווה חוסר רגישות ציבורית ואיום - מוטב שלא הייתה נטענת", גורסת המשטרה. "קבלת הטענה תיצור תקדים שלפיו לא ניתן יהיה להקים תחנות משטרה בקרב אוכלוסייה ערבית".

לטענת המשטרה, "קבלת גישת העוררים תוביל לתוצאה מרחיקת לכת שהדעת אינה סובלת לפיה הציבור הערבי בישראל אינו כפוף לשירותי אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי שעליהם מופקדת המשטרה בכל תחומי המדינה". המשטרה מוסיפה כי משמעות קבלת טענת העוררים, היא שלא ניתן להקים תחנת משטרה בעיר כלל, עובדה בלתי סבירה שאין לקבלה.