דיבידנד בליסינג

איך ברחו הוצאות מהדוחות הכספיים של חברת אלבר

לאורך שנים, חברת הליסינג אלבר רשמה בדוחותיה רק חלק מההוצאות בגין אגרת רישוי רכב. חלק אחר פשוט לא נרשם, וכך הוצגו דוחות רווח והפסד טובים יותר, עם שורה תחתונה גבוהה יותר. בהתאמה, גם חולקו דיבידנדים גדולים יותר מאלו שהיו אמורים להיות מחולקים.

אלבר מחלקת באופן שוטף 50% מהרווחים, וזאת במסגרת סט של תנאים ואמות מידה פיננסיות כלפי מחזיקי החוב והמלווים האחרים (הבנקים). ברגע שהרווחים בדוחות גבוהים מהרווחים האמיתיים (לאחר התיקון), הרי שהחלוקה גדולה יותר מאותו רף של 50%. ואולם, אלבר מצאה פתרון שייתכן ומתאים לכל הצדדים.

אבל, עוד קודם לכן, איך בכלל קורה שחברה רושמת רק חלק מההוצאות שלה? באלבר מסבירים שזו פשוט טעות! החברה הפעילה אומדנים שונים לקביעת סך הוצאות אגרת רישוי הרכב בכל תקופה, ובדיעבד התברר שהאומדנים האלו רחוקים מהמציאות. כאשר כל פיפס קטן מהמספר האמיתי משמעו מיליונים - למה לא להתאמץ ולברר בדיוק את היקף ההוצאות הללו בכל תקופה ותקופה? זהו סכום שניתן להגיע אליו גם בלי אומדן. עכשיו מבטיחים באלבר לשכלל/לשפר את מערכות המידע שלהם כדי שטעות מסוג זה לא תחזור.

אגרות רישוי משולמות בעת רכישת כלי הרכב, מדי שנה מראש (עבור השנה כולה). ההוצאות האלו נרשמות בשלב הראשון כסעיף מאזני (נכס) של הוצאות מראש, כאשר בכל רבעון מחושבת ההוצאה שיש לזקוף כהוצאה שוטפת. ולהמחשה - נניח שהחברה שילמה 24 מיליון שקל ב-1 בינואר בגין אגרות רישוי לשנה (ומעבר להוצאה זו לא היו אגרות נוספות, לא היו קניות ומכירות רכב). בשלב הראשון התשלום הזה הוא נכס (שאמור להיות מופרש על פני תקופת השימוש - שנה), וכאשר עורכים את דוחות הרבעון הראשון, יש לזקוף הוצאות בגין רישוי כלי-רכב בסך 6 מיליון שקל (ההוצאה הכללית - 24 מיליון שקל, נזקפת בסך 2 מיליון שקל בכל חודש).

בפועל, אם החברה רוכשת או מוכרת מכוניות תוך כדי התקופה, כמובן שצריך לעדכן את ההוצאות מראש (את סך כל האגרות בגין רישוי רכבים) - אם זו רכישה היא תגדיל את ההוצאות מראש, ובאופן שוטף את ההוצאה הרבעונית; אם זו מכירה, אזי החלק מאגרת הרישוי המיוחס לרכב הנמכר יימחק מיד מסך ההוצאות מראש, וייזקף כהוצאה בדוח הרווח והפסד.

טעות של כ-24 מיליון שקל

חברת אלבר שכחה לרשום הוצאות של כ-24 מיליון שקל (נטו) בדוחות הרווח והפסד של השנים האחרונות. היא איתרה את הטעות רק בבדיקות מקיפות שנעשו במסגרת היערכות לדוחות הכספיים של 2013. אז נמצא כי "הוצאות הרישוי בגין צי כלי הרכב שנזקפו לדוח רווח והפסד, על פני מספר שנים, נזקפו בחסר, כך שסכום נכס הוצאות הרישוי מראש שנגזר מהאומדן האמור, אינו סביר".

כפי שמציינת ההנהלה במסגרת תיקון הדוחות שפורסם השבוע, "בבדיקה נמצא כי סטייה בעלות הממוצעת של אגרת הרישוי לרכב בהיקף של כ-10-20 שקל, וכן סטייה של מספר שבועות בתקופת הרישוי שיש לזקוף לרווח והפסד במועד המכירה של כל רכב, כשהיא מוכפלת בעשרות אלפי פעולות מדי שנה, יצרה בסופו של דבר סטייה שהצטברה לכדי טעות מהותית".

מתיקוני דוחות אלבר לשנים האחרונות עולה כי הרווח הכולל בתשעת החודשים הראשונים של 2013 הסתכם ב-29.3 מיליון שקל, ולא כפי שדווח בעבר - 33.5 מיליון שקל. כלומר, טעות של 4.2 מיליון שקל. בשנת 2012 הטעות מסתכמת ב-3.4 מיליון שקל (דווחו 48.9 מיליון שקל ובפועל הרווח המתוקן היה 45.5 מיליון שקל).

מדובר בטעות מהותית (ולכן תוקנו הדוחות), גם במבחן הכמותי וגם באיכותי. בכל מקרה, החברה מדגישה כי "בהתייחס לאפקטיביות הבקרה הפנימית בחברה, מובהר כי הטעות שנמצאה הינה טעות בתהליך שאינו מוגדר כחשבונאי קריטי. לפיכך, אין בה ובתיקונה בדרך של הצגה מחדש כדי להוות חולשה מהותית לפי תקן ביקורת של לשכת רואי החשבון".

ועדיין עולות שאלות לא פשוטות של בקרה מצד כל הגורמים מסביב. בהודעתה על התיקון מנסה החברה להסביר כי "הואיל ומכירתם של כלי הרכב כאמור נעשית במהלך כל השנה, במועדים שונים, קיים קושי לבצע מעקב מדויק אחרי יתרת ההוצאה. לאור היקף הנתונים והפעולות, ומאחר שמערכת המידע הקיימת בחברה כיום לא תמכה בתהליך הנ"ל באופן ממוכן, התבססה אלבר על אומדן לחישוב ההוצאה שיש לזקוף לדוח רווח והפסד. במסגרת האומדן נקבע סכום האגרה הממוצע לרכב, וכן ממוצע של תקופת הרישוי שיש לזקוף כהוצאה במועד המכירה של כל רכב ורכב".

עיכוב בעיקוב

החברה מדגישה כי במסגרת הבקרות השוטפות ומבחני סבירות שמבוצעים מדי רבעון, לא אותרה הטעות, בין היתר בשל "גידול מתמיד בצי הרכב בכלל ובפעילות מכירת כלי הרכב בפרט, שחלו באותן שנים".

סכום הטעות הלך והצטבר עם השנים, ובחברה מציינים כי "מבחני הסבירות שבוצעו היו יכולים לכאורה לחשוף את דבר קיומה של הטעות, החל מדוחות החברה הכספיים לשנת 2012, אולם בפועל טעות זו התגלתה שלושה רבעונים לאחר מכן". העיכוב הזה לא מוסבר, ובינתיים חולקו דיבידנדים מעבר למותר (50% מהרווח). בהקשר זה טוענת אלבר כי "כי גם בהינתן הטעות ובהתחשב בלשון התנאים שנקבעו, לא נפל פגם בחלוקות דיבידנד שביצעה החברה על סמך דוחותיה הכספיים. עם זאת, החברה תימנע מביצוע חלוקת רווחים בסכום של עד סך גובה הטעות (כ-23.8 מיליון שקל), שיצטברו החל מיום 1.10.2013, והיא תמשיך (ככל שתחליט על כך) בחלוקת דיבידנדים רק ביחס לרווחים שיצטברו בסכום העודף על האמור".

באלבר מבהירים כי היא עומדת בכל אמות המידה הפיננסיות להן התחייבה כלפי גורמים מממנים, ובכלל זה שומרת על יחס הון למאזן בשיעור של 11.83%. היחס הזה הוא כנראה סוג של חישוב עתידי (בהינתן דיבידנד שחולק), כשהיחס בפועל ברבעון השלישי נמוך במעט. מכל מקום, הנהלת החברה מציינת כי תיקון הטעות משפיע על הרווח החשבונאי, אך אין לו כל השפעה תזרימית או מהותית על ה-EBITDA. כמו כן, אין השפעה על יכולת הפירעון של החברה את חובותיה כלפי הגורמים המממנים, לרבות בעלי אג"ח.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו