הנקראות ביותר

כך נפרד אילן בן דב מהזיכיון שהכניס לו מיליארדי שקלים

במשך 16 שנים החזיק בן דב בתרנגולת שהטילה עבורו ביצי זהב ■ מ-1999 רשמה סאני רווח תפעולי של 1.3 מיליארד שקל על יבוא מכשירי סמסונג ■ השבוע אמר היצרן הדרום קוריאני לבן דב "עד כאן"

יולי 1998 הייתה הנקודה בזמן שבה אירעה קפיצת המדרגה המשמעותית של אילן בן דב בעולם העסקים. עד אז הקים בן דב לא מעט עסקים - שחלקם אמנם הצליחו והפכו אותו למיליונר - אבל אף אחד מהם לא הפך אותו לשם מוכר בקהילה העסקית הישראלית.

כל זה השתנה, כאמור, לפני כ-16 שנה. סאני תקשורת, החברה הציבורית שבה שולט בן דב, חתמה על הסכם עם יצרנית מכשירי הסלולר סמסונג, לפיו היא תשמש כמשווק הבלעדי בישראל של טלפונים סלולאריים בטכנולוגיית CDMA מתוצרת החברה הקוריאנית, המיועדים ללקוחות מפעילת הסלולר פלאפון.

הסמארטפון שכולם חיכו לו: סמסונג חושפת את הגלקסי S5

loading

שנתיים וחצי לאחר מכן, חתמה סאני תקשורת על הסכמים נוספים עם סמסונג, והפכה להיות המפיץ הבלעדי גם של הטלפונים בטכנולוגיית ה-GSM ו-TDMA של החברה. כך השתלט בן דב באופן בלעדי על מכירת מכשירי סמסונג לשלוש חברות הסלולר שפעלו בארץ, כשבנוסף קיבלה סאני שלו גם את האחריות להקמת מערך מעבדות לשירות תיקונים של מכשירי הסלולר.

בשנים האחרונות מזוהה בן דב בעיקר עם חברת הסלולר פרטנר, שבה שלט בין השנים 2009 ל-2012, אבל האמת היא שלאורך שנות העשור הקודם, הקשר ההדוק שלו עם תאגיד הענק הקוריאני, היה העוגן שאפשר לו ליהנות מרווחים עצומים, שבזכותם הוא היה יכול להתרחב לתחומי פעילות נוספים.

מבדיקת "גלובס" עולה כי מאז 1999 ועד ספטמבר אשתקד, מכר בן דב באמצעות הזיכיון מכשירי סמסונג בהיקף כספי מצטבר של למעלה מ-10 מיליארד שקל (ראה תרשים), שהניבו רווח תפעולי מצטבר של 1.3 מיליארד שקל.

השבוע, הסתיים הרומן הארוך והרווחי של בן דב עם תאגיד הענק הקוריאני. בתערוכת הסלולר בברצלונה, חתמו שני הצדדים על הסכם זיכיון חדש לשש שנים, במסגרתו סמסונג ישראל תמכור ישירות את המכשירים שלה למפעילות הסלולר, ואילו סקיילקס (החברה הבת של סאני אליה העביר בן דב את זיכיון היבוא בשנת 2009) תיוותר עם הבלעדיות למכירת מכשירי סמסונג לרשתות הפרטיות בישראל, פעילות זניחה המהווה רק כ-30% מסך מכירותיה של סמסונג בישראל.

תרנגולת שמטילה ביצי זהב

סיפורו של בן דב מתחיל בשכונת יד אליהו בת"א, בה נולד בשנת 1957. הוא עזר בפרנסת המשפחה עוד בטרם מלאו לו 10, וכבר בגיל צעיר ניתן היה להבחין ביצר היזמות המקנן בו. בן דב עבד בצעירותו במגוון עבודות, בהם מוכר נחושת, מציל, גנן, פועל בניין, פקיד בסוכנות הביטוח של אחיו, וגם מפעיל מכונות משחק בבריכות שחייה.

בשנות ה-80, לאחר שירותו הצבאי ולאחר שוויתר על לימודי משפטים באוניברסיטת ת"א תוך שנה בלבד, הקים כמה חברות ליבוא משחקים אלקטרוניים ושלטיים אלקטרוניים, אך פעילותן של אלו לא התרוממה, והן נסגרו.

את חלום ההתעשרות שלו, הגשים בן דב בתחילת שנות התשעים. ב-1991 הוא הקים את חברת "סאני אלקטרוניקה", שעסקה ביבוא משחקי מחשב וטלוויזיה מתוצרת חברת SEGA היפנית. המשחקים הללו התגלו כלהיט, ולאחר שהמכירות שלהם זינקו והפכו אותו למיליונר, החליט בן דב בסוף 1993, ובחסות הגאות שנרשמה בשוק ההון באותה תקופה, להנפיק את סאני בבורסה בת"א. כך הוא גייס מהציבור כ-40 מיליון שקל.

זו הייתה תחילת הרומן של בן דב עם שוק ההון הישראלי, רומן שהתחיל בעשור הראשון בעיקר עם רווחים ודיבידנדים, והמשיך, בעשור השני, עם מינופים, מחיקות והסדרי חוב.

תחת סאני הקים בן דב ב-1994 את חברת סאני תקשורת. בתחילה עסקה החברה בפעילות הפצה לא בלעדית של מוצרי סלקום (במה שמוכר יותר לצרכנים ולציבור כרשת "דינמיקה סלולר"), אבל קפיצת המדרגה האמיתית נרשמה כאמור ב-1998, עם קבלת זיכיון יבוא מכשירי סמסונג.

הזיכיון הזה התגלה מהר מאוד כתרנגולת שמטילה ביצי זהב, בזכות הפופולריות לה זכו מכשירי סמסונג. תחילה הם נהנו מכך שהם היו היחידים שהתאימו לטכנולוגיה שבה השתמשה פלאפון באותה תקופה (CDMA), ובהמשך, עם פריחת הסמארטפונים בשנים האחרונות, סמסונג נסקה בעולם כולו וגם בישראל בזכות הזיהוי המוצלח של טרנד מסכי המגע ואימוץ מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל (סדרת ה"גלקסי" של סמסונג היא הנמכרת ביותר בעולם, וגם בישראל, מזה מספר שנים).

ספג מהלומה אחר מהלומה

באמצעות הרווחים שייצר הזיכיון מסמסונג, רכשה סאני פעילויות נוספות, חלקן התבררו כמוצלחות יותר (פורטל תפוז), חלקן לא ממש סיפקו את הסחורה (מיזם הסלולר גו-נקסט), אבל את הערך האמיתי יצר הזיכיון לבן דב עצמו, בעל המניות העיקרי בחברה. בין השנים 2003-2007 חילקה סאני דיבידנדים בהיקף מצטבר של קרוב לחצי מיליארד שקל, ובשנת 2005 היא נסחרה בשווי של מיליארד שקל.

זרימת הכסף מסאני הפכה את בן דב לנזיל מאוד, והוא ניצל זאת למימוש השאיפה שלו, להפוך לאחד מאנשי העסקים הבולטים במשק. בן דב הקים את חברת טאו תשואות, ובעזרת כספי ציבור ובנקים יצא לשורה ארוכה של רכישות ממונפות, בעיקר בתחום הנדל"ן, שהסתיימו במפח נפש על רקע המשבר הפיננסי בסוף העשור הקודם.

הכישלון בטאו, שהייתה מאוגדת כחברה עצמאית מנותקת מסאני, לא ריפה את ידיו של בן דב, ובחסות הזיכיון של סמסונג שהמשיך לייצר עבורו כסף, הוא יצא לעסקת הענק שעליה חלם. ב-2009 הוא רכש מידי האצ'יסון הסינית את השליטה בחברת הסלולר פרטנר, לפי שווי חברה של יותר מ-10 מיליארד שקל, ברכישה שמומנה בעיקר באשראי. אך תוך זמן לא רב התבררה העסקה כגדולה על יכולותיו של בן דב, בעקבות התחרות שנכפתה על חברות הסלולר הוותיקות והגבילה את יכולתן לחלק דיבידנדים כבעבר.

לאחר פשיטת הרגל של טאו וכשהוא על סף הסדרי חוב בעסקיו האחרים, נאלץ בן דב לוותר על השליטה בפרטנר. במגעים לפריסת החוב של סקיילקס, השתמש בן דב לא פעם בקלף המנצח היחיד שנותר לו: הקשר עם סמסונג אשר מאפשר לה לקחת את הזיכיון בחברה אם הוא עצמו לא יהיה בעל השליטה בה.

ואכן, גם לאחר המהלומות שספג בשנים האחרונות, בן דב יכול היה להתנחם בכך שפעילות העוגן שלו, זו שכאמור אפשרה לו להגיע רחוק, נותרה בידיו. אלא שכעת, לאחר שנלקח מידיו חלק הארי של מכירות מכשירי סמסונג בישראל, נראה שגם היצרנית הקוריאנית כבר אינה נלהבת מהשותפות עמו. סקיילקס של בן דב דיווחה השבוע כי לתיקון בהסכם הזיכיון לא צפויה להיות השפעה על תזרים המזומנים העתידי שלה שאמור לשרת את פירעון חובות האג"ח. אבל אם לשפוט על פי ניסיון העבר, התחזיות שנוהג לנפק בן דב לא תמיד נפגשות עם המציאות.

סמסונג

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות