דוחות החברה לישראל: שכר בעלות 16.5 מיליון שקל לניר גלעד; צים הפסידה 530 מיליון דולר ב-2013

הפסד של 620 מיליון דולר ב-2013 ■ שכר הבסיס של גלעד עמד על כ-4 מיליון שקל ■ את הרבעון הרביעי סיימה החברה לישראל בהפסד של כ-406 מיליון דולר ■ ל-6 הבכירים שכר בעלות של כ-67 מיליון שקל

החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, דיווחה היום על תוצאותיה בשנת 2013. שיאן השכר בקבוצת החברה לישראל הוא מנכ"ל כיל סטפן בורגס עם שכר בעלות של 20.3 מיליון שקל. מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד קיבל שכר בעלות של 16.5 מיליון שקל וסמנכ"ל הכספים אבישר פז הרוויח שכר בעלות 9.6 מיליון שקל.

החברה לישראל סיימה את שנת 2013 בהפסד של כ-620 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-146 מיליון דולר ב-2012. ההפסד נובע רובו מהתוצאות הגרועות של צים.

את הרבעון הרביעי סיימה החברה לישראל בהפסד של כ-406 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-306 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2012.

הפסד של 535 מיליון דולר לצים

צים סיימה את שנת 2013 בהפסד של כ-535 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-433 מיליון דולר ב-2012, ואת הרבעון הרביעי בהפסד של כ-283 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-239 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2012.

מחזור ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכם ב-888 מיליון דולר, לעומת 981 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2012. הקיטון במחזור התרחש בשל הירידה במחיר ההובלה הממוצע למכולה שירד בכ-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (מ-1,364 דולר למכולה בת 20 רגל ברבעון המקביל אשתקד ל-1,181 דולר למכולה ברבעון הנוכחי) על אף הגידול בהיקף המכולות המובלות.

בשנת 2013 הסתכם מחזור ההכנסות של צים ב-3.7 מיליארד דולר לעומת 4 מיליארד דולר בשנת 2012, קיטון של 7% שנובע בעיקרו מירידה במחירי ההובלה. מחיר ההובלה הממוצע בשנת 2013 ירד בכ-9% (מ-1342 דולר למכולה בשנת 2012 ל-1227 דולר למכולה בשנת 2013).

ההפסד התפעולי (EBIT) לרבעון הרביעי הסתכם ב-132 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של 171 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, שיפור של קרוב ל-40 מיליון דולר. בנטרול הוצאות חד פעמיות הסתכם ההפסד ברבעון בכ-53 מיליון דולר. ברמה שנתית הסתכם ההפסד התפעולי ב-191 מיליון דולר לעומת הפסד של 206 מיליון דולר בשנה קודמת, צמצום של כ-15 מיליון דולר. בנטרול הוצאות חד פעמיות הסתכם ההפסד התפעולי לשנה בכ - 130 מיליון דולר.

בח"ל מציינים השיפור הושג כתוצאה מחידושים טכנולוגיים שהטמיעה צים שהביאו להקטנת הצריכה בדלק ובנוסף להמשך מדיניות רכישת דלק במחירים המיטביים האפשריים. כל זאת כחלק מתהליך הטרנספורמציה וההתייעלות המקיף המתנהל בחברה מזה שלוש שנים שקיזזו משמעותית את ההרעה שנגרמה כתוצאה מהירידה החדה במחירי ההובלה . ההוצאות החד פעמיות נובעות בעיקר מביטול מקדמות להזמנת אוניות, (צים בוחנת טענות כנגד המספנה בקשר עם הביטול כאמור) ורווחי הון נטו וכן מהפחתה של נגזרי הסדר 2009 .

צים, נזכיר, חתמה בינואר 2014 על מזכר הבנות עם מרבית נושיה ומתקדמת לקראת השלמת ההסדר - דבר המבטא את האמון והתמיכה לה זוכה צים בקרב נושיה הפיננסים לאורך תקופה ארוכה. בעקבות ההסדר, אם יאושר על ידי כל הגורמים הרלבנטיים, תרד החברה לישראל באחזקתה בצים להיקף של 32% מהונה המונפק של צים (לעומת כמעט 100% היום).

בחברה לישראל מציינים כי ההסדר החדש יצמצם את חובה של החברה בצורה משמעותית לרמה של 1-1.5 מיליארד דולר. כתוצאה מההסדר צפוי גם מבנה ההוצאות להשתפר (בעיקר קיטון הוצאות ריבית ועלות חכירת אוניות) בצורה שיאפשר לחברה להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים הרבים בענף.

בחברה לישראל מציינים כי איי.סי.פאואר סיימה את שנת 2013 ברווח של כ-66 מליון דולר לעומת רווח של כ-57 מיליון דולר ב-2013. את הרבעון הרביעי סיימה איי. סי פאואר ברווח של כ-20 מליון דולר לעומת רווח של כ-19 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הפסד של 255 מיליון דולר לקורוס

קורוס, מיזם הרכב של ח"ל בסין, סיימה את שנת 2013 בהפסד של כ-255 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-108 מליון דולר ב-2012. את הרבעון הרביעי סיימה קורוס בהפסד של כ-144 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-55 מיליון דולר ב-2012. ( קורוס היא חברה בראשית דרכה שההשקעות בה נרשמות חשבונאית כהפסד).

אתמול דיווחנו כי לאחר יותר מחצי שנה ללא מדיניות תגמול מאושרת, צפויה החברה לישראל להודיע על מדיניות חדשה, שלפיה יבוטל בונוס של 4 מיליון שקל למנכ"ל החברה, ניר גלעד, עבור פיצול החזקותיה של החברה לישראל, כך נודע ל"גלובס". נוסף על כך, נחתך לגלעד הבונוס השנתי כמעט בחצי, והוא יוגבל לתקרה של עד 5 מיליון שקל, לעומת 9 מיליון שקל בעבר, וכן הועלה רף הרווח השנתי המזכה בבונוס ל-350 מיליון שקל, לא כולל רווחים בגין השלמת הסדר החוב בצים.

מדיניות התגמול החדשה מפורסמת על רקע שיחות שניהלה החברה עם אנטרופי, חברת הייעוץ לגופים המוסדיים, שהמליצה להם להתנגד למדיניות הקודמת, שעוררה ביקורת ציבורית רבה. החברה לישראל נותרה החברה הגדולה היחידה בשוק שטרם אישרה מדיניות שכר, בהתאם להוראות תיקון 20.