אושר הסדר נושים לבעלי פור גרופ: 50% מהחובות יימחקו

מייסדי קבוצת התקשורת פור גרופ, האחים משה ואלי שושן והאחים גד ודב סלוק, נקלעו לחובות אישיים, בין היתר בשל קשיים אליהם נקלעה חברת טאואר ויז'ן בהודו ■ לפי ההסדר שאושר, האחים יחזירו לפחות כ-32.5 מיליון דולר

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, אישר אתמול (ד') הסדר נושים בהיקף של כ-32.5 מיליון דולר לאחים אלי ומשה שושן וגד ודב סלוק, בעלי קבוצת התקשורת פור גרופ (Fore Group), הפעילה בין היתר בהודו ובאפריקה.

ההסדר מגלם החזר של לפחות 50% מחובותיהם הפרטיים של שני זוגות האחים לבנקים ולנושים נוספים, בהם מאיר שמיר, שמסתכמים בכ-65 מיליון דולר. עם זאת, לפי ההסדר, ינסו האחים להחזיר לנושים סכום גדול יותר, באמצעות מימוש נכסים שונים, ועד לכדי כיסוי כל סכום החוב.

במסגרת ההסדר מכרו האחים עד כה, או נמצאים במשא-ומתן למכירה, נכסים פרטיים, לרבות בתי מגורים יוקרתיים בשכונת צהלה, בארסוף, ברמת-אביב וביישוב כרמי יוסף. זאת, לצורך החזר חובות לבנקים הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט ואוצר החייל, לקרן מוסטנג מזנין ולנושים נוספים. קודם לאישור בית המשפט עבר ההסדר את אישור אסיפת הנושים של החייבים.

"הסדר יצירתי, מעניין וראוי"

במהלך הדיון על אישור ההסדר שיבח הנאמן (המשקיף) על ההסדר מטעם בית המשפט, עו"ד אביחי ורדי, את התנהלותם של שני זוגות האחים, וציין כי "מדובר באנשים שמשקיעים לא מעט שעות לצורך החזר החובות".

לדברי הנאמן, "מדובר בהסדר מאוד יצירתי, מאוד מעניין וראוי".

הנאמן הוסיף ואמר כי בחודשים האחרונים חל שיפור בפעילות העסקית של האחים בהודו באמצעות חברת טאואר ויז'ן, השייכת לפור גרופ. ל"גלובס" נודע כי עו"ד ורדי מתכוון לכך שהחברה נמצאת בשלבים מתקדמים של משא-ומתן מול הבנקים בהודו, לצורך קבלת אשראי מהם בסך של למעלה מ-200 מיליון דולר. הסכום אמור להוות צינור חמצן לפעילות החברה בהודו. כמו כן, כמות המינויים בפעילות של חברת טאואר ויז'ן בתת-היבשת צמחה מאז המשבר בענף התקשורת בהודו, שהחל ב-2013.

טאואר ויז'ן עוסקת בפיתוח, הפעלה, תחזוקה וניהול של אתרי תקשורת סלולרית, והיא למעשה אחת מחברות התקשורת המוצלחות שצמחו במדינה. החברה רוכשת, או לחילופין מקימה בעצמה, אתרים, ומשכירה שטחים מתוכם, באמצעות חוזי שכירות ארוכי-טווח, לכמה מפעילים סלולריים. הבעלות על מגדל התקשורת מאפשרת לחברה להחכיר שטחים ממנו לכמה מפעילים סלולריים, וכך לחסוך עלויות ולקצר את זמני ההרחבה של הרשתות.

לדברי עו"ד ורדי, גם בנוגע לפעילות פור גרופ באפריקה באמצעות חברת-הבת פוריס יש מקום לאופטימיות. "באפריקה יש התקדמות משמעותית עם השקעה של עשרות מיליוני דולרים של קרן גרמנית בחברה", ציין הנאמן.

המיזם האפריקאי שהקימה פור גרופ, באמצעות פוריס, כולל מערכת שירות מלאה, המתפקדת כספקית אינטרנט מובילה וכמתקינת מערכות רדיו ותקשורת אלחוטית.

התנגדות הבנקים

האחים שושן והאחים סלוק נקלעו לחובות פרטיים של עשרות מיליוני דולרים בעקבות הסתבכויות של מיזמי תקשורת בבעלותם בהודו ובאפריקה, בין היתר בשל שינויים רגולטוריים שחלו בהן. האחים הם שיזמו את הסדר הנושים, ולאחר אישורו הם מקווים לצאת לדרך מחודשת של הצלחה.

סיפור הסתבכותם הכלכלית של שני זוגות האחים נחשף ב"גלובס" בדצמבר 2013. לפי הצעת הסדר החוב אותה הגישו האחים סלוק ושושן לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין אופיר צברי והילית אראל-שכטר ממשרד צברי-יובל ושות', חובותיהם כלפי כלל הנושים הגיעו, כאמור, לסך של 65 מיליון דולר, בין היתר בגין הלוואות משכנתא שלקחו לצורך רכישת נכסים שונים.

הצעת הסדר החוב נדונה תחילה בפני השופטת ורדה אלשיך, ובהמשך הועברה לטיפולו של השופט אורנשטיין.

באוקטובר 2013 הודיעו בנק איגוד ובנק הפועלים, שהחובות כלפיהם מגיעים ל-25% מהנשייה, כי הם מתנגדים להצעת ההסדר. זאת, "נוכח חוסר אמונם בתמונת המצב העסקית המוצגת על-ידי האחים בנוגע למיזמים השונים שהם קשורים בהם, ושעתידים לשיטתם להוות קרקע פורייה לפירעון החובות". בעקבות ההתנגדות מונה עו"ד ורדי כמשקיף מטעם בית המשפט על ההליכים.

בדוח (תסקיר) שהגיש לשופט אורנשטיין, המליץ עו"ד ורדי לאשר לאחים להגיש הצעה מחודשת להסדר חוב. ההסדר שגובש בשבועות האחרונים היה לשביעות רצון הבנקים, שהסירו כאמור את התנגדותם לו, ובכך נסללה הדרך לאישורו גם בידי בית המשפט.

חובות
 חובות

רקע: אימפריית התקשורת שהקימו בניהם של נהג משאית וספר ירושלמי

שורשיה של קבוצת פור גרופ (Fore Group), שהייתה למעשה אחת מקבוצות התקשורת המובילות (והשקטות) בארץ, ניטעו ב"מכללת בזק" הירושלמית. אלי שושן, בן לנהג משאית ולעקרת בית מבנימינה ואח לשישה, וגד סלוק, בן לספר ירושלמי מוכר ואח לחמישה, הכירו במכללה והמשיכו לשירות צבאי משותף בחיל הקשר.

בשנת 1982, לאחר שהשתחררו, בחרו להיות עצמאיים והקימו חברת תקשורת משל עצמם: אלגדקום. בתחילת הדרך נקלעה הפעילות שבנו השניים לקשיים, ואז הוזעק לעזרה משה שושן, אחיו של אלי, רגע לאחר שהשתחרר משירותו כסרן בחיל האוויר.

משה, שהיה היחיד שלא למד ב"מכללת בזק" ולא שירת בחיל הקשר, התגלה כבעל מוח פיננסי וכישורי ניהול, וכך קיבל על עצמו יותר מאוחר את תפקיד יו"ר ומנכ"ל הקבוצה. דב סלוק, אחיו של גד ומהנדס בהשכלתו, הצטרף יותר מאוחר לשלושה והיה אחראי בעיקר על הצד הטכנולוגי והטכני.

כל אחד מהארבעה קיבל רבע מהון המניות של פור גרופ. דב סלוק פרש מאוחר יותר מהקבוצה ופנה לפעילויות עצמאיות, אך לא מכר את מניותיו בה.

קבוצת פור גרופ החלה את דרכה כשמדינת ישראל עברה ממרכזיות טלפוניה אנלוגיות לדיגיטליות. קבוצת התקשורת התמקדה במתן שירותי תשתית, בעיקר עבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות.

באותה תקופה ביקר רמטכ"ל צבא אזרבייג'ן בישראל, ודרך צד שלישי, קיבלה הקבוצה פרויקט לרישות המטכ"ל האזרי ובסיסי הצבא במדינה במערכות תקשורת מתקדמות. כשפרויקט זה נחל הצלחה, חוברה הקבוצה על-ידי אותו רמטכ"ל לשר התקשורת האזרי וכך זכתה במכרז להקמת רשת סלולר במדינה.

מאזרבייג'ן לעולם

ההצלחה באזרבייג'ן הניחה את אבן-הפינה להפיכת פור גרופ לקבוצת תקשורת מובילה, בעיקר מחוץ לגבולות ישראל, ושוויה נאמד אז במאות רבות של מיליוני דולרים. עם זאת, די מהר התברר כי חלק לא מבוטל מחברות הבת שלה נקלעו למצוקת נזילות, ולאט-לאט החלה הקבוצה לאבד חלק ניכר מחוזקה.

לפי מבנה החזקות אחרון שיש בנמצא, קבוצת פור גרופ כוללת 4 תחומי פעילות: תקשורת אלחוטית (החברות טאואר ויז'ן, Cellnet, המשמשת כמפעיל רשת תקשורת סלולרית וירטואלית, ו-Foris); מוצרים ושירותים (החברות Ctware, FTS שהונפקה ב-AIM ונמחקה ממנה, ITS ו-Frontline); נדל"ן (Hectare בעלת נכסי נדל"ן ברומניה); ופעילויות שונות, כמו חיפושי נפט דרך החברה Ginco.