להנהיג כמו בן-גוריון: מה המנהלים של היום יכולים ללמוד?

השאלה מה הופך מנהל למנהיג העסיקה מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה. בתחילה היה מקובל לומר, כי מנהיגות ניתנת בתורשה - באמצעות גנים ייחודיים; בהמשך, חיפשו תכונות שמאפיינות מנהיג; והיום בוחנים את ההתנהגות שמובילה אדם להיות מנהיג.

אחת ההנחות של הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, זוכי פרס נובל בכלכלה, היא שאנשים רגילים מייחסים חשיבות רבה יותר להפסד מאשר לרווח. כהנמן מראה, כי כאשר אנשים נשאלו מה הרווח הקטן ביותר שהם זקוקים לו כדי לאזן הפסד של 100 דולר, רבים ענו 200 דולר - פי שניים מסכום ההפסד.

האם מנהיגים ינהגו אחרת בסיטואציה דומה? האם מנהיגים בארגון, בניגוד למנהלים רגילים, הם אלה שאינם פוחדים מן ההפסד ומוכנים לקחת סיכון כדי להצעיד את החברה קדימה?

את השאלה הזו בוחנת מיכל בשן, מנהלת החברה לפסיכולוגיה עסקית ארגונית ומרצה בתחום המנהיגות, באמצעות ניתוח דמותו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, בשנים הקריטיות של הנהגת היישוב היהודי לפני השואה ואחריה.

לברוא מציאות אלטרנטיבית

אז איך הופכים למנהיג? שלב ראשון הוא היכולת ליצור מציאות אלטרנטיבית. מנהיגותו של בן גוריון נבחנה בהתנהגותו במצבי משבר. ב-1939 פורסם הספר הלבן, והמנדט הבריטי חזר בו מהצהרת בלפור, בדבר הקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל. באותו זמן התחילה השואה.

לדברי בשן, ב-1942 בן גוריון עמד מול מצב משברי: המרכז הציוני באירופה הושמד והוא נדרש לייצר מציאות חדשה. מנהיג שירצה להוציא את החברה שלו ממצב כזה צריך חזון, וזהו גם הכלי הראשון של בן גוריון.

"לבן גוריון הייתה היכולת לפעול בהווה מתוך מכוונת רב שלבית לעתיד", מסבירה בשן. "כל הפעולות שהוא עשה בהווה, היו למעשה נגזרות של תוכנית על רחבה יותר של העתיד. היכולת של המנכ"ל לעבוד עם חזון היא כלי עבודה. לאנשים במצב נואש קשה לדמיין מציאות אלטרנטיבית. בן גוריון יצר את המציאות הזו".

- איך הוא ברא את המציאות האלטרנטיבית הזו?

"ב-1940 בן גוריון הפליג לארה"ב, שהה שם לסירוגין 14 חודשים והקים שם מרכז ציוני חדש. כשהגיע לחופי ארה"ב, הוא נעצר והושם במחבוש לשישה ימים כמהגר בלתי חוקי, כי אף אחד לא הכיר אותו. אבל בכל זאת הוא הצליח לייסד מרכז ציוני חדש. לבנות אלטרנטיבה למציאות הקיימת, זו היכולת שמבדילה מנהיגים מסתם מנהלים".

אילו סיכונים בן גוריון לקח? הוא עזב את אזור הנוחות שלו ואת מעמדו ביישוב היהודי בארץ ישראל למען הסיכוי ליצור דעת קהל חיובית בארה"ב. "אני אומרת למנכ"לים שנמצאים במשבר: תכתבו חזון על מציאות שאינכם יודעים איך השוק יגיב לה. אתם צריכים לקחת סיכון", אומרת בשן. "מנהיגות זה כל הזמן להיות בחושך. מנכ"לים נוטים לשמר את הקיים, דואגים לשמור על הפסד קטן כדי לא להידרדר, אבל כדי להעביר את החברה לרווח - צריך לייצר חזון, לבנות מציאות עתידית".

דמיינו את בן גוריון כמנכ"ל שקם בבוקר וכל הקלפים נטרפים לו, למשל מנכ"ל חברת סלולר ששברו לו את השוק - שהטילו עליו רגולציה חדשה והכניסו לו מתחרים. מנהיגות היא היכולת להבין שהוא בבעיה וליצור מציאות חדשה - שבה יפנה לשוק הטלפוניה הנייח או לשוק הטלוויזיה, וכך חברות הסלולר באמת עשו.

גם בתחום הביטוח - אילו חברות הביטוח היו מבינות בעידן של ביטוח ללא מתווכים שהן יכולות לוותר על הסוכנים ולהציע ביטוח באמצעות אפליקציות ישירות לצרכן - הן היו חוסכות כסף ומונעות מהחברות הישירות להעביר אליהן לקוחות.

ללכת נגד הזרם

כשבן גוריון החליט להקים מדינה - הכול היה נגדו. בקונגרס הציוני הכ"ב, ב-1946, מיד אחרי השואה, הצהיר בן גוריון כי הוא מתכוון להקים מדינה. בן גוריון היה ממוקד בחזון וברווח. "אם ישנו גמול בכלל לטבח ששת מיליון היהודים, הוא אפשרות ההצלה האחת של שארית הפליטה", אמר בקונגרס. לעומתו, חיים ויצמן, היה ממוקד בהפסד והזהיר מפני הסכנות הצפויות ליישוב היהודי מצעד שכזה.

ויצמן לא שכנע את בן גוריון ולא הניא אותו מההחלטה להכריז חד-צדדית על הקמת המדינה. בסמיכות להקמת המדינה, שלח בן גוריון את בכירי היישוב גולדה מאיר ומשה שרת למלך ירדן ולארה"ב כדי ליידע על כוונתו להקים מדינה. שניהם חזרו עם תשובות לא מעודדות.

בן גוריון התעלם מהאזהרות והלך עם החזון - ואף התמיד בו, אפילו כשנדרש לעשות צעדים בלתי פופולריים כמו עצירת ספינת הנשק של האצ"ל אלטלנה. 16 לוחמי אצ"ל נהרגו על הספינה - אחרי טראומת השואה.

הדילמה של בן גוריון הייתה נוראה: הרג של יהודים מול הסיכון של צבא לא מאוחד ומלחמת אחים. אדם אחר היה נוטה שלא להחליט ושלא לקבל אחריות על המציאות. אבל בן גוריון כמנהיג היה מסוגל לקבל את החחלטות הקשות האלה.

ההתמדה חשובה גם היא: יש מנכ"לים שיש להם חזון, אבל הוא נשאר כתוב על דף, כי הם רוצים להיות פופולריים. קשה להם להתעמת ע הדירקטוריון ועם הלקוחות.

להציב מטרות אופרטיביות

ממשלה, פקידות, חוקה, שם, משפט, בירה, נמלים, תקציב, שדות תעופה, משטרה, מחוזות, משדר, כספים, צבא, מטבע, שירותים, המנון. אלה הן 11 מילים שכתב בן גוריון ביום שבו החליט על הכרזת המדינה. בארכיון בן גוריון בשדה בוקר, מצאה בשן גם רשימות מפורטות של המנהיג על מספר כלי הנשק הקיימים מכל סוג: מקלעים, רובים, כדורים.

לצד החזון והאופטימיות, בן גוריון היה איש פסימי מאוד וראה לנגד עיניו את כל הסיכונים והקשיים, ולכן היה מאוד ממוקד. השילוב בין האופטימיות לפסימיות והיכולת להכיל את שניהם בעת ובעונה אחת היא יכולת שחיונית למנהיג ומעטים מצליחים לממש אותה.

בפן העסקי, מנכ"לים צריכים לקחת סיכון מחושב. סיכון זה החזון - היכולת לחשוב קדימה; מחושב זה להיות קשור למציאות. להיות פורץ דרך ושובר מוסכמות - ומצד שני להיות מאוד בפוקוס.

דוגמה מהתחום העסקי היא מייסד אפל סטיב ג'ובס, שהיה לו חזון לעשר שנים קדימה והייתה לו היכולת לתרגם את החזון שלו לתוכנית פעולה - למשל להבין שהעתיד מחייב להמציא טלפון שהוא גם מחשב נייד.

מנהיג של חברה יבחן את ההתנהלות של הפירמה בהווה בהתאמה לתוכנית עתידית: שירות או מוצר שיש לו ביקוש רב בהווה, לא בהכרח יהיה נדרש בעתיד. מנהיג צריך להיות מסוגל "לנבא" את העובדה הזו ולגזור ממנה תוכנית פעולה שלא תשאיר אותו מול שוקת שבורה.

לא להשתכר מהצלחות

למרות החשיבה המקובלת, בשן טוענת כי בניגוד לפוליטיקאים אחרים, בן גוריון לא פעל מתוך אגו וידע לשלוט ברגשותיו. לדבריה, הוא שם בפוקוס את המדינה ולא את עצמו.

כשהוא הכריז על המדינה, הוא כתב ביומנו: "כולם רוקדים ברחובות ואני יושב אבל". "הוא ידע שהוא שולח אנשים למות", אומרת בשן. "הוא לא טפח לעצמו על השכם - הכרזתי על המדינה - 'עשיתי הנפקה' כמו שמנהלים משתכרים מתחושת ההצלחה שלהם. הייתה לו יכולת שלא להיות מונע ע"י האגו. בן גוריון הונע על ידי החזון ולכן לא פחד להפסיד. אנשים שמונעים ע"י יוקרה אישית משמרים את ההווה. אנשים שמונעים ע"י חזון מקימים מדינה".

עקרונות למנהיגות פורצת דרך

במצבי משבר, כשנראה שאין מוצא, עשו צעדים אמיצים כדי לברוא מציאות חדשה

אם אתם מאמינים בחזון, אל תפחדו לעשות צעדים לא פופולריים

פרטו את החזון לצעדים אופרטיביים ממשיים - גבשו תוכנית פעולה

שימו את האגו בצד, אל תשתכרו מהצלחות

לפרטים נוספים בנושא מנהיגות - www.obp.co.il