מבחן דרכים: מרצדס C קלאס - בחזרה אל המגרש הפרטי

שכלולים שעד כה אפיינו את דגמי העל, מערכות בטיחות מתקדמות, עיצוב חיצוני ופנימי משודרג, פינוק לנוסעים וממשק משתמש נוח ■ הדגם החדש של מרצדס C קלאס מקפיץ אותה למעלה

ה-C קלאס של מרצדס היא מכונית חשובה מאוד ליצרניה. חשובה פעמיים: פעם אחת, כי היא רב-מכר ענק, ופעם שנייה - כי היא שער הכניסה לליגה העילית של מרצדס. זו המורכבת משלושת הדגמים הבכירים: C, E ו-S.

כאשר נולדה ה-C ב-1993, השתאה עולם הרכב נוכח הממדים הקטנים של המרצדס-בנץ החדשה, וחיש קל הוצמד לה הכינוי "בייבי בנץ". בנזין רב זרם מאז בבוכנות המנועים, והבייבי כבר מזמן אינו בייבי. אחים עוד יותר קטנים נולדו לו (A, B), והבייבי מן העבר נעשה לבן המצליח של המשפחה.

השנה, כמדי שבע שנים, שוב הגיעה שעתה של ה-C לקבל שדרוג חיצוני, פנימי, טכנולוגי וארגונומי, למען תמשיך ותשמח את הוריה הגאים. אך לדעתי, הפעם הזאת נלווה גם מהפך אידיאולוגי קטן אל שגרת השדרוגים.

ה-C תמיד ראתה בסדרה 3 של ב.מ.וו. את יריבתה העיקרית. גם אאודי 4A ולקסוס IS הן מתחרות ראויות בפלח היוקרה הקומפקטית, אך במרכז המטרה ניצבה תמיד סדרה 3. שנים רבות רגשה התחרות הזאת במידה לא מבוטלת, במגרש הביתי של ב.מ.וו: מגרש חוויית הנהיגה, הספורטיביות, ההתנהגות המחודדת, הריגוש המוטורי.

הפעם הזאת, כך נראה, החליטו במרצדס לשוב אל המגרש הביתי שלהם, אל ה-DNA הטבעי של המשפחה, אל חוויית הנסיעה, רווחת הנוסעים, הנוחיות, התפנוקים, היוקרה. כאילו נמנו וגמרו להציב מול מכונת הנהיגה המושלמת (כמאמר סיסמתה של ב.מ.וו), את מכונת הנסיעה המושלמת של מרצדס.

פירות המאמץ למימוש הכוונה (המשוערת) הזאת, מצויים כמעט בכל פינה של הדגם החדש. די להעיף מבט קצר בעיצובה, כדי לזהות בה שוב ושוב את ה-S. הקווים המרובעים התעגלו, החרטום והקלסתר חוטבו בסגנון המלכה-האם, הממדים תפחו באלגנטיות, והכול אומר "ראו כמה שאני דומה לאמא". הצדודית נעשתה מצודדת יותר בזכות קמט עיצוב נאה ודינאמי, אך הוא דווקא מזכיר (וכבר אני מתנצל על עזות המצח) - את ב.מ.וו. העכוז, לעומת זאת, שב ומזכיר את אמא.

מהפך לא מבוטל בוצע גם בעיצוב הפנים. לא רק אבולוציה, אלא כמעט רבולוציה. נאה הרבה יותר, מרווח יותר, מרשים יותר. בעיקר ליושבי הכורסאות הקדמיות, אך גם יושבי האחור זכו בשדרוג לא מבוטל. מסך די מגודל המזדקר מתוך לוח המחוונים, מאפשר שליטה כל מערכות הרכב, וממשק-משתמש יעיל, נהיר ויפה לעין, עושה את תפעול המערכות כולן - מניווט ועד מיזוג, ממערכת שמע ועד ברירת *אופציות רבות מספור - לקל ודי אינטואיטיבי.

מעל לגלגל השליטה המסורתי (שבעזרתו בוררים אפשרויות תפעול) בולט חידוש: משטח מגע קטן, המאפשר לטייל עליו באצבע, לשרטט אותיות, מספרים וסימנים אחרים, האמורים להיקלט ע"י המערכת. די מטופש ודי מיותר. מציק יותר ממועיל, נכשל כבר במכוניות של יצרנים אחרים, ולא ברור מה הוא עושה כאן. מותר וראוי להתעלם ממנו.

מערכות בטיחות מתקדמות

ה-C עמוסה בשכלולים מתוחכמים שעד לא מכבר היו נחלתם הבלעדית של דגמי העל: מערך אלקטרוני גדוש רדארים ומצלמות, שולט על בטיחות, שמירת נתיב, זיהוי מכשולים, ראיית לילה, בקרת בלימה אוטומטית, שמירת מרחק אקטיבית, עזרה בחנייה, ניטור ערנותו של הנהג, הידוק מערכות הריסון לקרא בלימת חירום (גם היא אוטומטית!) ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד. כל אלה הם המחשה נפלאה של עיקרון החלחול המבורך: מערכות נהיגה ובטיחות מתקדמות, המחלחלות מטה-מטה מדגמי הצמרת היקרים, אל דגמים זולים יותר.

פחות משקל, פחות דלק

עניין קצת מביך נוגע למשקלה של ה-C. במרצדס גאים במיוחד על גילוח כ-100 ק"ג ממשקלה של המכונית, יחסית לקודמתה. "הרבה אלומיניום", הם מספרים שוב ושוב בגאווה. אך משו מה אין הם מזכירים את אחד התורמים המשמעותיים להצלחת הדיאטה: מיכל הדלק. זה עבר 'קיצור קיבה' של ממש, וקיבולו קוצץ באורח די מדהים. על-פי המיפרט הטכני הרשמי, הוא מכיל עתה 41 (ארבעים ואחד) ליטרים. בלבד. 15 ליטר פחות מן ה-C היוצאת. 10 ליטר פחות מפולקסוואגן גולף, 4 ליטר פחות מפיאט פונטו. המיכל המצומק הזה אחראי לכ-16% מן הרזון החדש של ה-C, אך משום מה, הוא לא מככב בדיווחים הרשמיים.

ריח דקיק של קומבינה עולה מן הלהטוט הזה, שתכליתו להציג משקל נמוך יותר, ולזכות בנתוני צריכה וזיהום מוצלחים יותר במבדקים הרשמיים.

לא ממש מתאים לאופי ה"יקי" של מרצדס. אך אל דאגה: היבואן הישראלי, תבוא ברכה על ראשו, לא טורח כלל להביא את ה-C עם המיכל הדל. כאן, כמו בעוד כמה ארצות, הוא ישווק עם מיכל הגון ונדיב בנפח 66 ליטרים מספקים.

כל דגם והחוויה שלו

בשלוש גרסאות נהגתי: C-400 שרירית בגימור AMG, שהיא כרגע הקצה העליון של ההיצע. 333 כוחות סוס, הנעה כפולה, גימור פנימי באדום-שחור ואלומיניום ממורק, כל אלה כמעט מצדיקים את מחירה. יפה, מעופפת, מפגינה את מלוא המיטב של מרצדס. לטעמי, קצת יותר מדי אלקטרוניקה צוננת ומנתקת. אבל אני הרי קשיש מנותק, שלא יודע מה טוב בשבילו.

אחר כך הגיע תורה של C250 - שפויה יותר. 204 כ"ס. למרבה ההפתעה, קצת רועשת. המנוע מבריק, הנהיגה קלה, נינוחה, "בעלבתית". מרחב המחייה נדיב, מפנק, משפריץ יוקרה. רק הרעש הזה מן המנוע, הוא קצת מציק. אבל אני הרי קשיש נרגן, המחפש רק על מה להתלונן.

ולמטרות נוסטלגיה, נטלתי לסיבוב גם את דגם המונית: מנוע דיזל 1.6 (חדש), מתלי ברזל מסורתיים, ידנית, הגה כמעט כמו פעם, חף מחוכמות אלקטרוניות מיותרות. הוי, כמה נהניתי. באחת חזרתי אל הימים הטובים של ברזל, ומכניקה, וקשר אדם-מכונה ללא מתווכים ממוחשבים. ממש תענוג! כי אני הרי קשיש רומנטי, וכבר מותר לי להתרפק על מכונות שכאלה, המזכירות לי את נעוריי.

כל השלוש גם יחד שידרו אליי מסר אחד ואחיד: ה-C קיפצה מעלה. היא לא תניח עוד לאיש לשכוח את מקורותיה, וה"בייבי בנץ" הולך ונעשה יותר ויותר לבייבי S.

הכותב היה אורחה של מרצדס בספרד

מרצדס C180
 מרצדס C180

חלק מהמתחרות

אאודי A4

ב-266 אלף שקל מציעה אאודי את דגם A4, עם גרסה חזקה של מנוע ה-1.8 ליטר טורבו, 170 כ"ס ו-32 קג"מ, תיבה אוטומטית כפולת מצמדים וביצועים נמרצים למדי: אפס ל-100 קמ"ש ב-8.3 שניות ו-225 קמ"ש. מכונית מרווחת מאד, שעברה מתיחת פנים

אאודי / צילום: יחצ
 אאודי / צילום: יחצ

ב.מ.וו 320

דגם 320 של ב.מ.וו סדרה 3, שמחירו 262 אלף שקל, מצויד במנוע טורבו 2 ליטר עם 184 כ"ס ו-28 קג"מ. הוא משודך לתיבה אוטומטית בת 8 מהירויות ומאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.6 שניות. ב-303 אלף מקבלים את דגם 328 עם אותו מנוע אבל עם 245 כ"ס וביצועים נאים

ב.מ.וו / צילום: יחצ
 ב.מ.וו / צילום: יחצ

לקסוס IS300

249 אלף שקל הוא מחיר הבסיס של לקסוס IS. המכונית גדולה ומרווחת יותר מבעבר, עם עיצוב מושחז, תא נוסעים מלוטש, הנעה היברידית עם מנוע 2.5 ליטר ומנוע חשמלי בהספק 223 כ"ס. הזינוק ל-100 קמ"ש מתבצע ב-8.4 שניות

לקסוס / צילום: יחצ
 לקסוס / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988