מי אישר להם לנסוע בטרמפים?

אישרתם לילדכם לעלות למכונית זרה בשטחים? שלמו על החילוץ

רב ניצב מפכל יוחנן דנינו משטרה / צלם: יוסי כהן
רב ניצב מפכל יוחנן דנינו משטרה / צלם: יוסי כהן

יש הבדל בין קשישה שחוצה את הכביש באור יום ונדרסת על-ידי מכונית, לבין רוכב אופניים שמתפרץ לכביש ראשי, נוסע נגד כיוון התנועה בבגדים שחורים בלילה סוער ורכב פוגע בו.

מדוע אני נדרשת פתאום לדוגמה הזו מעולם התחבורה? כי חטיפת שלושת תלמידי הישיבה, שאני מייחלת לחזרתם הביתה במהרה בריאים ושלמים, היא בדיוק המקרה השני. חוסר אחריות.

חוסר האחריות אינו רק של הנערים, הוא בעיקר של הוריהם שידעו שהם נוסעים בטרמפים, ולמרות התרעות חוזרות של כוחות הביטחון, ולמרות 44 סיכולים של חטיפות של אזרחים וחיילים ישראליים, התירו להם לעלות למכוניות שבהן נהגים שאינם מכירים.

אני לא מרשה לבני בן ה-15 לעלות על רכב זר גם בתל-אביב, הבטוחה. אני פוחדת, מודה. לכן, שום הסבר שיתן לי, ש"אין תחבורה ציבורית", שהוא "חייב להגיע", ש"כולם נוסעים בטרמפים", לא משכנע ולא ישכנע אותי להתיר לו לעלות על טרמפ בעשר בלילה בתוך רחובות תל-אביב, לא כל שכן בגוש עציון, כשמסביב יישובים ערביים עויינים.

הדבר דומה לאותם ישראלים שנוסעים לסיני, או נופשים בטורקיה, מיד אחרי שהמטה ללוחמה בטרור מודיע על התרעה חמה, או מטיילים שיורדים למדבר יהודה דווקא כשהחזאים מתריעים משטפונות ומוצאים את עצמם תקועים על סלע. בשני המקרים מקפיצה מדינת ישראל כוחות כדי לחלץ אותם משם, מה שעולה לנו עשרות מיליונים במקרה הטוב, אם לא למעל מזה.

חיי אדם הם ערך, צריך לשאוף להציל כל נפש. אבל ההצלה הזו עולה כסף, הרבה מאוד כסף, ומי שנוהג בחוסר אחריות, ומזלזל בהנחיות שנותנת המדינה - צריך לשלם עליו.

אני רוצה להכיר את ההורה שיתיר לילדו לעבור על חוקים והנחיות, אם ידע שהתוצאה עלולה לרושש אותו, או שייאלץ לשבת בכלא בגלל משובות בנו. כך הדבר עם המטיילים בארץ או בחו"ל. נראה את האמיצים האלה מממנים את המסוקים שהוקפצו כדי לאתר אותם במזג-אוויר סוער, או את עלות כוחות ההצלה שבאים לחלץ אותם מפיגוע תופת.

אם השכל הישר לא עובד, אולי צריך לחוקק חוק ולפיו מי שעובר על הנחיות ביטחוניות או בטיחותיות של המדינה, משלם על התוצאה, מכיסו.

ולעניין התחבורה. לקיים תחבורה ציבורית בפיזור יישובי רחב כל-כך, למספר זעום כל-כך של תושבים, כמו ביהודה ושומרון, זו משימה בלתי אפשרית. הסכומים שיידרשו כדי לממן אוטובוסים לכל ישובון על כל גבעה, בקצב וכמות שיגרמו לאנשים גם להשתמש בהם, זה חלום שהגשמתו תלויה בסכומים דמיוניים.

מה שכדאי לשקול, כדי להתגבר על בעיית התנועה והנגישות, הוא לאפשר למי שגר באזור להוציא רישיון בגיל יותר צעיר, נניח 16 ואפילו 15. בארצות-הברית המפוזרת יש מדינות שבהן מותר לבני 14 לנסוע לבית ספר במכונית, גם לבדם.

אם זה יציל חיים, אז למה לא. תאונות דרכים הן גורם מוות נורא, אבל מותר לקוות שמי שלא נזהר בטרמפים, יהיה לפחות זהיר בדרכים.

צרו איתנו קשר *5988