התקף לב הוא אלימות במשפחה

הגיעה העת לקפיצת מדרגה נוספת בפסיקת פיצויי נזיקין

מתי גולן / צלם: אריאל ירוזולימסקי
מתי גולן / צלם: אריאל ירוזולימסקי

סכסוך משפחתי מורחב בין בני משפחה של זוג המצוי בהליך גירושין גלש לפסים אלימים. האישה ואימה, אשר האשימו לאורך השנים את אימו של הבעל בהתערבות בחיי הנישואין של בני הזוג, הגיעו לקונדיטוריה שבבעלותו של הבעל, שם עובדת אימו, כדי לסגור חשבונות. הן שברו את חלון הראווה של הקונדיטוריה לרסיסים, השליכו מגשים עם דברי מאפה על הרצפה, קיללו, גדפו ואיימו על החמות לעיני הלקוחות.

האישה ואימה אמנם לא תקפו את החמות באופן פיזי, אך החמות, בשנות השישים לחייה, התמוטטה במהלך האירוע, והובהלה לבית החולים, שם התברר כי לקתה בליבה וכן עברה אירוע מוחי. האישה ואימה הודו בהשתוללות, והורשעו בדין פלילי בעבירת תקיפה והיזק לרכוש, אך החמות לא הסתפקה בכך, והגישה גם תביעת נזיקין אזרחית בבית המשפט לעניני משפחה.

מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי למרות שלחמות היו בעיות בריאותיות גם קודם לארוע, קיים קשר סיבתי ישיר בין המתח שנגרם לה מהאלימות שחוותה לבין התקף הלב. לפיכך השאלה העיקרית היתה מהו הנזק, ולענין זה החמות לא הצליחה להוכיח שנגרם לה נזק כלכלי, מאחר שחזרה לעבודתה אצל בנה לאחר הארוע ולאחר מכן יצאה לגמלאות. החמות אף מקבלת קצבה מהביטוח הלאומי בגין התקף הלב, ולא ניתן לקבל פיצוי כפול בגין הנזק.

על אף דברים אלה, ועל אף שמדובר בארוע חד פעמי שהאישה ואימה הביעו חרטה בגינו, בית המשפט לעניני משפחה חייבן לשלם לחמות פיצויים בסך 40,000 ש"ח, וכן 20,000 ש"ח הוצאות משפט, בגין הכאב והסבל שגרמה לה התנהגותן. בית המשפט מצא לנכון להחמיר עם הנתבעות דווקא משום שמדובר באלימות במשפחה..

הפסיקה בשנים האחרונות שבה ומתייחסת לאלימות במשפחה כ"מכת מדינה", שיש חשיבות עליונה למגרה, ומתברר כי אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות כן היא להכאיב לאדם האלים בכיסו. בדרך כלל מטרתם של פיצויי הנזיקין היא להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו, ולכן הפיצוי הוא כגובה הנזק, אך במקרים של תקיפות מכוונות בין בני משפחה, נוספת גם המטרה של העברת מסר הרתעתי, השואף לגרום למי העומד לנהוג באלימות לחשוב פעמיים בגין העונש הנוסף שינתן לו.

פיצויים אלה מכונים פיצויים מוגברים, ואומדנם הוא על הצד הגבוה ביותר כדי להשיג את אפקט ההרתעה. בדרך זאת המעוול נותן את הדין על מעשיו בשלשה מישורים שונים: בענישה הפלילית המוטלת עליו, בתשלום פיצוי על הנזק שגרם ובתשלום פיצוי מוגבר נוסף, עונשי והרתעתי כאחד. ענישה מורחבת זאת בתחום דיני המשפחה מהווה חריג לנורמה הכללית על פיה פיצויים מוגברים או עונשיים נפסקים במקרים נדירים ויצאי דופן בלבד.

כך למשל, לפני מספר חודשים בית המשפט לעניני משפחה חייב גבר אלים שהתעלל באשתו לאורך נישואיהם לשלם לה פיצויים בסך 50,000 ₪ בשל כאב וסבל, ו-18,000 ₪ בשל לשון הרע. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, הגדיל הלה את הפיצוי מ 50,000 ל-500,000 שקל, ומ 18,000 שקל -50,000 שקל נוספים. ערעור נוסף שהוגש לבית המשפט העליון נדחה, כשבית המשפט העליון אף חיזק את ידיו של המחוזי בהגדלת סכום הפיצויים פי 10 ומעלה, באומרו כי בתי המשפט רשאים לעשות שימוש בפיצויים מוגברים ככלי במלחמה הכוללת לביעור התופעה החברתית הנפסדת של אלימות במשפחה.

יתכן שהגיעה העת לקפיצת מדרגה נוספת בפסיקת פיצויי נזיקין בתחום עבירות האלימות במשפחה, ולהוסיף עליהם גם סנקציה של פיצויים פרוספקטיביים על תנאי. בעוד שקיימת שאלה לגבי אפקטיביות ההרתעה של אדם אלים פוטנציאלי על בסיס ענישתו של אדם אחר, אין ספק שמודעותו של אותו אדם להיותו בתקופת מבחן, ולכך שאלימותו תתבטא בפגיעה ישירה ומידית בכיסו שלו, יכולה לשמש כגורם הרתעה אפקטיבי יותר.

להרתעה ספיציפית של התוקף הצופה פני עתיד קיימת חשיבות רבה דווקא בדיני המשפחה, מאחר שהקשר או מערכת היחסים בין התוקף לקורבן בדרך כלל ממשיכים להתקיים גם לאחר שהסתיים הארוע, ולפיכך הפוטנציאל של ארועים חוזרים גבוה יותר מאשר בארועי אלימות בין זרים.

כפי שאדם מורשע בפלילים מקבל עונש "על תנאי" בנוסף לעונש המידי, כך מן הראוי להטיל "פיצוי על תנאי" במישור האזרחי של דיני המשפחה. למעשה רעיון זה מיושם כבר עתה בפסיקות הנוגעות לסרבנות גט. נשים סרבניות גט הנתבעות בנזיקין על ידי הבעל העגון, מחויבות לא אחת לשלם לו בנוסף לפיצוי הנזיקי על שנות העיגון עד למועד פסק הדין, גם קנס כספי הצופה פני עתיד, עבור כל חודש או שנה שבו הן ימשיכו לעמוד במריין, כשהמטרה הכללית היא לפגוע בתופעה הנרחבת של סרבנות גט.

באופן דומה קנס הרתעתי לעתיד מוטל לא אחת על נשים המסכלות את הסדרי הראייה של ילדיהם עם האב, במטרה לפגוע בתופעה הקשה של ניכור הורי, וישומו בעבירות אלימות במשפחה יכולה לסייע במלחמה גם בתופעה זאת.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

צרו איתנו קשר *5988