גם ב"צוק איתן" ישראל הפקירה את דעת הקהל העולמית

תחום התקשורת הבינלאומית היה תמיד בן חורג ביחידת דובר צה"ל ודורג בתחתית סדר העדיפויות התקשורתי ■ התוצאה: החמאס מנצח

אנשי יחידת התיעוד של דובר צה"ל / צילום: שלומי יוסף
אנשי יחידת התיעוד של דובר צה"ל / צילום: שלומי יוסף

"מנצחים בקרב מפסידים במערכה", כך הכתיר האקונומיסט בכותרת הראשית של המגזין את מצבה של ישראל בדעת הקהל העולמית, על רקע מבצע "צוק איתן" בעזה. המסר השולט בתקשורת הבינלאומית קרוב מאוד למסר שאותו מבקש החמאס להנחיל: צה"ל מנהל בעזה מלחמה כוללת נגד אוכלוסייה אזרחית. תומכי ישראל מודים כי הצבא פועל בצורה לא פרופורציונלית, בעוד שמהעבר השני יש קולות רבים המאשימים את ישראל בהרג מכוון של נשים וילדים.

המציאות הזו, שזוכה לכל היותר למשיכת כתף ברחוב הישראלי, הופכת את חייהם של ישראלים הנמצאים בימים אלה בחו"ל לסיוט מתמשך. "ישראל מצטיירת כמרושעת ללא תקנה וידידיה כשותפים לפשע", כתב בגארדיאן אילון אסלן-לוי, סטודנט ישראלי באוקספורד. "אינני יכול למנות את הפעמים שבהן אמרו לי שאם אני ציוני אז אני חייב לתמוך גם ברצח ילדים".

מדוע מצטייר העימות בעזה באופן כה חד-צדדי? אסלן-לוי תולה זאת בעיסוק האובססיבי של התקשורת בעימות הישראלי-פלסטיני, שחורג מכל פרופורציה מקובלת לסכסוכים בהיקף דומה. אבל אפילו האקונומיסט בחר לתהות מדוע ישראל משקיעה כה מעט בהסברת עמדתה - וציטט "איש צבא ישראלי" שאמר ש"מטוסים עולים יותר מבלוגרים".

מערך ההסברה הישראלי בתקשורת הבינלאומית סובל מאין-אונות כרונית ומובנית. תקציב ההסברה של משרד החוץ עומד על כ-3 מיליון דולר לשנה ומטה ההסברה מסתמך בעיקר על איש אחד, מרק רגב. לענף תקשורת בינלאומית בדובר צה"ל יש אפשרות לגייס בשעת חירום מאות אנשי מילואים מיומנים. אלא שתחום התקשורת הבינלאומית היה תמיד בן חורג ביחידת הדוברות הצה"לית ומדורג בתחתית סדר העדיפויות התקשורתי. למפקדי יחידת דובר צה"ל אין בדרך כלל זמן לעסוק בהסברה לתקשורת הזרה, ויתרה מכך, אין להם יכולת אמיתית להעריך את ביצועי הענף, וגם לא מוטיבציה לשפר את יכולותיו או הבנה כיצד ניתן לעשות זאת.

נכון, המציאות בשטח הופכת את משימתה של ההסברה למאתגרת ביותר. כיצד ניתן בכלל להסביר את מותם של מעל ל-400 ילדים עד כה? כיצד ניתן להבין את הפגיעות החוזרות ונשנות בפליטים המבקשים מחסה בבתי ספר של אונרר"א - ואפילו אם שוגרה מקרבת מקום עוד אחת מ-3,000 הרקטות שנורו לעבר ישראל בחודש האחרון?

ועדיין להסברה הישראלית יש המון מה לעשות. הנה רק כמה דוגמאות: כשהאו"ם מפיץ נתונים על 166 חמושים שנהרגו בלחימה מתוך 1,900 ההרוגים הפלסטינים - חייבים לקעקע את אמינותו. כשהתקשורת הבינלאומית מציינת שהמנהרות שנגדן פעל צה"ל משמשות "לטענת ישראל" לחדירת מחבלים - אפשר להציג את הסרטים המתעדים את החדירות. כשפלסטיני משתלט על דחפור בירושלים ותוקף עוברים ושבים - אפשר להפיץ את הריאיון בו קרא דובר החמאס יומיים קודם לכן לפלסטינים בישראל ובשטחים לרצוח ישראלים בכל האמצעים שעומדים לרשותם. ואפשר גם לסייע לקולם של תושבי עוטף עזה להגיע לתקשורת הזרה, למשל באמצעות יו"ר מועצת אשכול חיים ילין, דובר הספרדית.

כשם שהחמאס לא נרתע מהתמודדות עם העליונות האווירית המוחלטת של ישראל בשמי עזה - והשכיל למצוא לה פתרון אפקטיבי בדמות המנהרות - כך צריכה ישראל לא לוותר לעצמה על התמודדות בזירה העוינת של דעת הקהל העולמית. ההתמודדות הזו הולכת והופכת לצורך קיומי. כשחבר פרלמנט בריטי מכריז על שטח מחוז הבחירה שלו "נקי מישראלים", וכשמפגינים פרו-פלסטינים בבריטניה משביתים מפעל שמספק מנועים למזל"טים שבשימוש צה"ל, נדמה שהגיע הזמן שאפילו מפקדי חיל האוויר יבינו את המשמעות האסטרטגית של הסחף ההסברתי בדעת הקהל המערבית.

צרו איתנו קשר *5988