"כלבוטק", יום ג' 21:00, ערוץ 10
הערב ייחל ערוץ 10 בשידור התוכניות האחרונות של "כלבוטק" שנמצאות אצלו על המדף, לאחר הפרידה המתוקשרת מהמגיש שלה ומי שהיה מנכ"ל הערוץ, רפי גינת.
לפחות כרגע - אם כי בהחלט ייתכן שהמצב הזה זמני - הרי שאפשר שהמותג הוותיק ביותר בדברי ימי הטלוויזיה הישראלית (בהנחה ש"פסוקו של יום" אינו מוגדר כ"תוכנית") יוצא לסיבוב ההופעות האחרון שלו, רחוק מעט מאור הזרקורים של שיא ימי תהילתו.
מי זוכר את הימים שבהם מדינה שלמה הפסיקה לאכול חומוס בגלל אותו תחקיר מפורסם? מי זוכר את מבצע "חפיף" שבמסגרתו נחפפו ראשי ילדים אל מול המסך מחשש לכינים? מי זוכר את הרגע שבו החל גדעון רייכר להשליך ניירות, סמל לביורוקרטיה, לכל עבר אל מול עיניו הנדהמות של המגיש הקודם, דניאל פאר? גם גינת עצמו היה לאייקון שזכה ללא מעט חיקויים - מ"זהו זה" ועד ל"ארץ נהדרת".
בשנים האחרונות נדמה כי דעך מעט העניין בתוכנית: בעידן שבו כל טלפון יכול לשמש כמצלמה נסתרת, והחרמות הצרכניים מוכרזים בפייסבוק, לא צריך כנראה לחכות ליום שלישי בתשע כדי לראות את הנבל התורן מנסה לחמוק מהמצלמה. יכול להיות שזה נגמר?
התנצלות (בפני הקוראים)
"עוטף ישראל", יום ב' 22:30, ערוץ 2 רשת
אני מתנצל בפני הקוראים על כך שנמנעתי מלהמליץ אתמול על אחד המשדרים המעולים שנראו כאן סביב מבצע "צוק איתן". קיבוצניקים ותיקים, הלום-קרב צעיר, "פרלמנט" בשדרות ואפילו דוד גרוסמן אחד. מי שלא צפה אתמול, יוכל לומר בוודאי שאת כל אלה ראינו ושמענו כבר. זה נכון - אלא שהפעם המראיין היה מודי בר-און.
אולי בגלל השנים הרבות בכדורגל (וגם מן הסתם בגלל שזה אופיו) מצליח בר-און לדובב גם את מי שהיו נסגרים מול, נניח, אילנה דיין. התוצאה הייתה משדר תיעודי מרתק, שהמדהים בו היה שהוא היה עשוי בדיוק מאותם מרכיבים שכבר נלעסו לעייפה בשבועות האחרונים.
לו רק הייתי יודע על התוכנית הזאת, הייתי ממליץ עליה אתמול. מאחר שלא ידעתי, אני מתנצל בפני הקוראים שהחמיצו אותה ומקווה שהזכיינית רשת תמצא "חור" קטן בלוח המשדרים כדי לשדר אותה שוב בקרוב.
* ציון: 9
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
