דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"הפסדנו לחמאס. לתת להם נמל, שדה תעופה וטנקים ישנים"

פרופ' אורי בר יוסף, מומחה בחקר הביטחון הלאומי, מסביר למגזין G: "כל הדיבורים על 'תנו לצה"ל לנצח' הם קשקוש" ■ "אין פתרון צבאי. מה, אתם באמת רוצים להרוג 100 ילדים על כל טיל שנורה?"

פרופ' אורי בר יוסף / צילום: יונתן בלום
פרופ' אורי בר יוסף / צילום: יונתן בלום

בעת כתיבת שורות אלה שקט בדרום אחרי הירי המסיבי בתחילת השבוע. ועדיין כל ניסיון לנחש מה יקרה עד שתאחזו בידיכם את הכתבה הזו יהיה לא רציני; אולם מבחינת פרופ' אורי בר יוסף, התמונה הגדולה כבר התבררה: לדבריו, אפשר לומר כבר עכשיו שארגון טרור קיקיוני ניצח את ישראל בנקודות בסבב הלחימה האחרון, ושההרתעה הישראלית מולו - ומול חיזבאללה בצפון - נפגעה קשות.

"במונחים של תמונת ניצחון - הפסדנו", אומר בר יוסף, היסטוריון צבאי מאוניברסיטת חיפה, מתמחה בחקר הביטחון הלאומי, המודיעין והסכסוך הישראלי-ערבי, ומי שחיבר, בין היתר, את הספר "הצופה שנרדם" - המחקר האקדמי המשמעותי הראשון שעסק במחדל המודיעיני של מלחמת יום כיפור והבסיס לסרט הטלוויזיה "שתיקת הצופרים". את תסכולו של הציבור הישראלי הוא מבין היטב: "תראה, כל אדם רוצה לנצח במלחמה וצה"ל הוא כמו צעצוע של ילד שאמור לנצח בשבילנו את המלחמה. וכשמתברר שזה לא עובד - כי לא ניצחנו במלחמה הזו - זה מתסכל.

"כמו ב-2006 מול החיזבאללה, כל העולם נתן לנו לנצח. כמו אז, המצרים רצו את זה, הסעודים רצו את זה, כל העולם הערבי האנטי רדיקלי רצה את זה, וגם ארצות הברית, אירופה - כמעט כולם. הבעיה היא שיש מגבלות: צה"ל לא יכול לנצח מלחמה כזו כי זו מלחמה מהסוג שכדי להשיג את הניצחון בה, אתה צריך להיות מוכן לשלם מחיר מאוד יקר בכוח אדם. ישראל, די בתבונה, הגיעה למסקנה שהיעד של ניצחון על החמאס לא שווה את המחיר של מאות חיילים או של כיבוש עזה והכנעת החמאס, כאילו זה בכלל אפשרי. כשאנשי הימין אומרים 'תנו לצה"ל לנצח', הם לא מבינים שאחרי 200 הרוגים שלנו ו-5,000 שלהם, העולם בכל זאת היה עוצר אותנו".

משום כך, הוא טוען בלהט, "כל הדיבורים על 'תנו לצה"ל לנצח' הם קשקוש. ומעבר לזה - מה בכלל המשמעות של ניצחון? נגיד שהכנעת וכבשת את כל רצועת עזה? אז תישאר לשבת שם? הרי תצטרך לצאת. אם לא יהיה תהליך מדיני או איזו תוצאה שתיצור רווחה מינימלית ברצועה, ברור שהמצוקה תוביל לתסכול והתסכול יוביל לתוקפנות ומה שיווצר שם זה ג'יהאד כזה או ג'יהאד אחר. בקיצור - אין פתרון צבאי. רק מדיני. אין מענה לכל שיגור, אלא אם כן לא אכפת לך להרוג מאה ילדים על כל טיל שנורה".

בר יוסף חי ונושם מושגים כמו הרתעה ותפיסת ביטחון ומכיר את המציאות האזורית הן מהצד הטקטי והן מהצד האסטרטגי. את שירותו הסדיר עשה כלוחם בגדוד 12 של גולני ("הגדוד שחטף בשג'עיה", הוא אומר בכאב) ובמילואים הוצב ביחידת המחקר של אמ"ן. לאחר שסיים תואר ראשון בסוציולוגיה ובמדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, המשיך ללימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת סטנפורד ב-1990. הוא גם חבר במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, לצד אושיות אקדמיה נוספות כמו זוכי פרס נובל אהרון צ'חנובר ודניאל כהנמן, אנשי רוח כמו סמי מיכאל, עמוס עוז ורוני סומק, ואחרים.

- אז מה בעצם אתה חושב שיקרה עכשיו?

"עזה תיפתח. זה ברור. חמאס שילם מחיר יקר, אבל הם יקבלו את מה שהם רוצים".

פרופ' בר יוסף מדבר גם על מושג ההרתעה וטוען כי יש לתת לחמאס "נמל, שדה תעופה ואפילו גדוד של טנקים ישנים... כדי שיהיו לנו מטרות שיהיה אפשר להשמיד אותן".

*** הכתבה המלאה - במגזין G שיחולק מחר (ה') למנויי "גלובס"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות